וְכִי מַה צִּפִּיתִי לִמְצֹא בִּגְבוּלוֹת אֶרֶץ זוֹ

אֲשֶׁר בְּכֹחַ־הַשִּׁכְחָה נִסִּיתִי לְהַפְשִׁיט מֵעָלֶיהָ אֶת מַעֲטֵה הַגַּשְׁמִיּוּת

בֵּין קַוֵּי־מִתְאָר שֶׁל אַל־הוֹוֶה,

זֶה הַנִּתְפָּס בַּחוּשִׁים רַק בְּעֵת הֱיוֹת הָעוֹלָם בְּמַצָּב שֶׁל נְזִילוּת

עַל סַף הַתַּרְדֵּמָה,

בְּעוֹד תֵּבַת־מִשְׁפָּחָה חֲשׁוּכַת־פְּנִים נִפְתַּחַת בַחֲרִיקָה לֵילִית

וּמְגֻבָּבִים בָּהּ בָּתֵּי־יַלְדוּת, חֲפָצִים וִיצוּרֵי־דִמְיוֹן בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַנְּשִׁיָּה,

מְלֻמָּדֵי שְׁתִיקַת הָאֹשֶׁר וּמְכֻנָּסִים בְתוֹךְ עַצְמָם; –

וְהִנֵּה הֵם מָעֳלִים אֶחָד לְאֶחָד אֶל הָאוֹר, אַךְ אֵין אִישׁ רוֹאֶה אוֹתָם מִלְּבַדִּי,

וְגַם לֹא אֶת הַתֵּבָה עַצְמָהּ אֲשֶׁר יוֹשֶב עָלֶיהָ, בְּמִצְמוּץ עֵינַיִם: נַנַּס־הַזְּמַן,

וְהוּא מַקִּישׁ וּמַקִּישׁ בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁבְּיָדוֹ, בְּרַעַשׁ גוֹבֵר וְהוֹלֵךְ

כְּמַבְרִיחַ רוּחוֹת־רְפָאִים הַמְחֻפָּשִׂים לְאוֹרְחֵי פֶּתַע מֵאַרְצוֹת־מֶרְחָק.