לוגו
[הסעודה בביתו של עינן]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וַיַּנְחֵנִי עֵינָן חֲבֵרִי עוֹד עַל נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט / וּבְנָהָר בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט, / וְלִפְנוֹת עֶרֶב רָאִיתִי עִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ / וּלְפָנֶיהָ גַנָּה כָּל עֵץ פְּרִי תַפְרִיחַ / וּבָהּ כָּל מִינֵי בְשָׂמִים תָּרִיחַ. / וָאֹמַר אֵלָיו “מָה הָעִיר הַזֹּאת?” וַיֹּאמַר “זֹאת הָעִיר אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיהָ, / פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ, / וּבָה מְקוֹמִי וּבֵיתִי / וְכָל יְמֵי חַיַּי זֹאת מְנוּחָתִי”.

וַנָּבוֹא שָׁמָּה וַיְבִיאֵנִי אֶל בֵּיתוֹ / וַיַּרְאֵנִי אֶת כָּל בֵּית נְכוֹתוֹ. / וָאֹמַר אֵלָיו “אֲדוֹנִי, הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה / טוֹב לַגּוּף מִן הָרְאִיָּה”. / וַיֹּאמַר “אַל תְּהִי נִמְהָר בִּדְבָרֶיךָ וּמְמַהֵר, / כִּי פְעָמִים הַמְּמַהֵר מִתְאַחֵר”. / וָאֹמַר אֲנִי יוֹסֵף בְּלִבִּי: עַתָּה יַעֲשֶׂה עִמָּדִי כָּל חֶפְצוֹ / וְעַל כֵּן הֱבִיאָנִי אֶל מְקוֹמוֹ וְאֶל אַרְצוֹ, / וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי, / כִּי בְכָל עֵת יְרִיבֵנִי עַל מַאֲכָלִי, / וְאֶפְחַד פֶּן יִשְׂטְמֵנִי בְלִבּוֹ / לְכָל אוֹתוֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְקִרְבּוֹ./ וַיְצַו אֶת עַבְדּוֹ אֲשֶׁר לֹא יֻחַן / לַעֲרֹךְ וְלָשִׂים אֶת הַשֻּלְחָן. / וַיַּעֲרֹךְ אוֹתוֹ וַיִּפְרֹשׂ עָלָיו בְּלוֹיֵי מַפּוֹת – / תֹּאמַר בִּרְאוֹתָם מְצָאָם בָּאַשְׁפּוֹת. / וַנֵּשֵׁב אִישׁ בִּמְסִבּוֹ / וַיִּתֵּן לְפָנֵינוּ לֶחֶם מַצּוֹת אֲשֶׁר אֵין חֵפֶץ בּוֹ. / וַיֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד / אֲשֶׁר הָיָה מֵחוֹל כָּבֵד / “הָבֵא מִן הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי / וְהַיָּרָק אֲשֶׁר לְאָכְלוֹ תָאַבְתִּי, / כִּי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר בָּאתִי מִשָּׁמָּה / לֹא טָעַמְתִּי בָהּ כָּל מְאוּמָה / וְלֹא מָצָאתִי בָהּ כָּל עֵשֶׂב יָרָק / וְלֹא רָאִיתִי שָׁמָּה מָטָר וְלֹא בָרָק”.

וַיִּקַּח הָעֶבֶד קְעָרָה אַחַת שְׁחֹרָה כָעוֹרֵב מִכָּל צַד וּפִנָּה / וָאֹמַר “אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָא!” / וַיָּבֵא אוֹתָהּ עַל הַשֻּלְחָן וְהִיא מְלֵאָה חֲזֶרֶת / אֲשֶׁר בְּזִכְרָהּ כָּל שִׂמְחַת לִבִּי מִתְפַּזֶּרֶת / וּבִכְנַף הַמְעַוֵּל וְחוֹמֵץ / קְעָרָה שְׁנִיָּה מְלֵאָה חֹמֶץ. / וַיֹּאמֶר אֵלַי “אֱכֹל אֶת הַחֲזֶרֶת טְבוּלָה בַחֹמֶץ, כִּי הִיא מְעִירָה אֶת הַתַּאֲוָה וּמְכַבָּה לַהַב הַכָּבֵד / וְאֵינֶנָּה עַל הַגּוּף מַאֲכָל כָּבֵד, / וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁמָהּ חֲזֶרֶת, / כִּי הִיא הַכָּבֵד הַחַמָּה לִבְרִיאוּתָהּ מַחֲזֶרֶת”. / וָאֹמַר "אֲדוֹנִי, כְּבֵדִי מְאֹד קָרָה / וְלֹא אֶפְחַד מֵחֹם הַמְּרֵרָה, / וְיָדַעְתִּי כִי הִיא תַזִּיקֵנִי / וְהַחֹמֶץ לֹא יוֹעִילֵנִי ". / אָמַר אֵלַי “וְאֵיךְ תַּזִּיק וְנִקְרָא שְׁמָהּ חַסָּא, / בַּעֲבוּר כִּי הִיא עַל הַגּוּף חָסָה / וְשׁוֹמַרְתּוֹ מִן הַלֵּחוֹת הָרָעוֹת, / כְּמוֹ הַמָּרָה הַשְּׁחֹרָה וְהָאֲדֻמָּה הַמְּרֵעוֹת?” / אָמַרְתִּי “הַמָּקוֹם לֹא יָחוּס עַל מִי שֶׁזְּרָעָה / וּמִמִּינֵי הַיְרָקוֹת לֹא גְרָעָהּ, / כִּי הִיא מַחְשֶׁכֶת הָעֵינַיִם / וּמְחַזֶּקֶת כְּאֵב הָרַגְלַיִם / וּמְאַחֶרֶת לָצֵאת מִבְּנֵי מֵעַיִם / וְחוֹשֶׂכֶת בִּרְכוֹת רֶחֶם וְשָׁדַיִם / וְנִקְרָא שְׁמָהּ חֲזֶרֶת כִּי הִיא מִטֶּבַע הַחֲזִיר / אֲשֶׁר כָּל חֲכַם לֵב מִמֶּנּוּ יַזִּיר – / וְעוֹד כִּי אֵין זֶה לֵיל שִׁמּוּרִים / אֲשֶׁר נֹאכַל בּוֹ מַצּוֹת וּמְרוֹרִים”.

וּכְשָׁמְעו ֹ דְבַר הַמְּרוֹרִים וּמַצּוֹת / הֱשִׁיבַנִי בִלְשׁוֹן רִיב וּמַצּוֹת / “פְּלִיאָה דַעְתְּךָ מִמֶּנִּי אֲשֶׁר לָמַדְתָּ מִכָּל הַמַּאֲכָלִים הָרָעִים / וְלֹא לָמַדְתָּ הַטּוֹבִים אֲשֶׁר לְכָל חֲכַם לֵבָב יְדוּעִים”. – – –

וַיֹּאמֶר כְּפַעַם בְּפַעַם לְעָצְרֵנִי מִן הַמַּאֲכָל בִּדְבָרָיו / וּלְהוֹתֵת עָלַי בְּמַאְמָרָיו.

וָאֶשְׁלַח יָדִי אֶל כִּתְפֵי הַשֶּׂה לֶאֱכֹל מֵהֶן / וַיֹּאמֶר אֵלַי “הִשָּׁמֵר וְלֹא תֹאכְלֵן, / כִּי הֵן מְקַבְּלוֹת הַלֵּחוֹת מִן הַלֵּב!”

וְנָטִיתִי יָדִי אֶל הֶחָזֶה / אָמַר “אַל תִּגַּע בּוֹ אֲפִלּוּ בַמַּחֲזֶה, / כִּי הוּא מְאַחֵר לְהִתְבַּשֵּׁל בַּקֵּבָה!”

נָשָׂאתִי יָדִי אֶל הַכְּלָיוֹת – אָמַר “הֵנָּה מְקוֹר הַשֶּׁתֶן וּשְאֵרִית לַדָּם”.

הֲרִימוֹתִי אֶת יָדִי אֶל הַיְרֵכַיִם – / אָמַר “הֵנָּה הַקְּרוֹבוֹת אֶל הַמֵּעַיִם, / אֲשֶׁר בָּהֶן צוֹאַת הַבְּהֵמָה”.

הָפַכְתִּי יָדִי לָקַחַת הָאַלְיָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה / אָמַר “לֹא טוֹבָה הָעֵצָה, / כִּי הִיא מְזֹהֶמֶת וְרָעָה / וְתָמִית הַתַּאֲוָה כְּשָׁעָה, / וְעַל כֵּן קָרְאוּ שְׁמָה הַכַּשְׂדִים לְקִינָה / אֲשֶׁר כָּל אוֹכְלֶיהָ לַסּוֹף יַעֲשׂוּ בְכִי וְקִינָה”.

אָמַרְתִּי לוֹ “הוֹאִיל וְאֵינְךָ רוֹצֶה שֶׁאֹכַל מִמֶּנּוּ, לָמָה הֵבֵאתָ אוֹתוֹ / וְלָמָּה צְלִיתוֹ?” / אָמַר “אֱכֹל מִן הַנְּתָחִים הַמּוֹעִילִים כְּמוֹ הַכְּרָעַיִם וְהַזְּרוֹעַ / אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל רֹעַ”.

וָאֶשְׁלַח אֶת יָדִי לָקַחַת הַכְּרָעַיִם הַקְּרוֹבוֹת אֵלַי, / וַיֹּאמֶר “אַל תִּקַּח מִן הַקַּדְמוֹנִיּוֹת / וְקַח מִן הָאַחֲרוֹנִיּוֹת, / כִּי הֵן הַטּוֹבוֹת, / וְלֹא תִּקַּח הַיְמָנִית / כִּי טוֹב מִמֶּנָּה הַשְּׂמָאלִית, / לְקִרְבָתָהּ מִן הַלֵּב וְהַחֹם הַטִּבְעִי, אוֹ קַח אֲשֶׁר אֶתֶּן לְךָ וַעֲזֹב זוּלָתוֹ / וְתִנָּצֵל מֵרָעָתוֹ”. / וַיִּשְׁלַח יָדוֹ אֶל הַכֶּרַע הַשְּׂמָאלִית הַיְבֵשָׁה וְהַשְּׂרוּפָה וַיִּתְנֶנָּה לִי וָאֹכְלֶנָּה כְּכֶלֶב אוֹכֵל עֶצֶם. וַיְמַהֵר וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדּוֹ “מַהֵר הָסֵר אוֹתוֹ, / וְאוּלַי יִמָּלֵט מִפִּגְעוֹ וּמֵרָעָתוֹ”. / וְכִרְאוֹתִי מַעֲשֶׂה זֶה הַנָּבָל / אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: אֵין לִי כִּי אִם לְהָעֵז פָּנַי אֶל הַכִּילַי הַזֶּה אֲשֶׁר עַל מְעַט בָּשָׂר נַפְשׁוֹ תֶאֱבַל. / וָאֶקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל וּבְנֶפֶשׁ מָרָה “הֲכֶלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי הָעֲצָמוֹת? / הֲנִמְצָא כָתוּב בְּכָל סִפְרֵי הַחָכְמוֹת / לְהַאֲכִיל לִבְנֵי אָדָם הָעֲצָמוֹת מֵהַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת? / תֵּן לִי הַבָּשָׂר כִּי נַפְשִׁי אֵלָיו שׁוֹקֵקָה, / וְאִם לֹא – אֶקַּח בְּחָזְקָה!” / וָאֶשְׁלַח יָדִי וָאֶחְטֹף מִן הַבָּשָׂר / בְּטֶרֶם מִלְּפָנַי יוּסַר.

וַיֹּאמֶר אֵלַי “עַל מִי תִזְעַק וְתַעֲנֶה עַזּוֹת?” / וָאֹמַר אֵלָיו “אֵין לִי לַעֲמֹד עַל זֹאת”.

וַיֹּאמֶר לִבְנֵי בֵיתוֹ “הַרְאִיתֶם הַמְּשֻׁגָּע אֲשֶׁר בָּא אֶל שֻׁלְחָנִי / לִשְׁלֹל וְלָבֹז אֶת הוֹנִי / וְכָל אֲשֶׁר לְפָנַי אָכַל וְחָתַף? / בָּזֶה צָדַק הַמָּשָׁל: קָנִינוּ תַרְנְגוֹל – וְשָׁב בְּבֵיתֵנוּ שֻׁתָּף”. / וַיִּלְטֹש עֵינָיו / וַיַּחֲרֹק שִׁנָּיו / וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר “לוּלֵא הָיִיתָ בְּבֵיתִי / וּבָאתָ בְצֵל קוֹרָתִי, / יִסַּרְתִּיךָ בַשּׁוֹטִים / וְהוֹכַחְתִּיךָ כְּאַחַד הַשּׁוֹטִים”. / וַיּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי וַיֹאמַר “אֱמֶת אָמַר הֶחָכָם הַפַּרְסִי, כִּי פְרִידַת הַשּׁוֹטֶה טוֹבָה מֵחֶבְרַת הַדַּעְתָּן”.