רַק אֹזֶן אִלֶּמֶת הָיִיתִי. יָדַעְתִי
כָּל עוֹד אַתְּ שָׂחָה
בְּטוּחָה אַתְּ מִפְּנֵי מְעַנַּיִךְ
וְעֵינַיִךְ שְׁחוֹרוֹת בּוֹהֲקוֹת כְּעַכְבָּר
וְחִיּוּךְ-לְעַצְמוֹ יֵשׁ יוֹפִיעַ
כְּטִפַּת דֶּמַע כְּחֻלָּה בְּאֵשׁ לְחָיַיִךְ –
רַק אֹזֶן אִלֶּמֶת הָיִיתִי בְּיָמִים אֲפֹרִים,
וְאַיֵּךְ?
הַעוֹדֵךְ חַיָּה אֵישָׁם וְהִכַּרְתְּ: לֹא כְדָאילִהְיוֹת כֶּתֶם שֶׁל צֶבַע בָּאֲוִיר הָאָפֹר שֶׁל אַחֵר,
אוֹ שִׂכְלֵךְ לֹא נָשָׂא בֶּרֶז זֶה מְטַפְטֵף תּוֹךְ נַפְשֵׁךְ
וְהִנָּךְ מִתְגּוֹרֶרֶת כָּעֵת בְּאַחַד הַמְּעוֹנוֹת
שֶׁל צַעֲדֵי דְּמָמָה וּפִתְאֹמֵי צְעָקָה?
וְאַף שְׁמֵךְ לֹא שָׁאַלְת