הוֹרָה גּוֹעֶשֶׁת, סוֹאֶנֶת, רוֹעֶשֶׁת,

פּוֹרֶצֶת, סוֹעֶרֶת סְבִיבִי.

בְּקֶסֶם שֶׁל קֶצֶב

מִגִּיל וּמֵעֶצֶב

מוֹשֶׁכֶת גּוּפִי וְלִבִּי.

הָרֶגֶל צוֹעֶדֶת, הַשֶּׁכֶם רוֹעֵד,

הַשִּׁיר מִתְלַקֵּחַ, הַזֶּמֶר לוֹהֵט,

רִקּוּד וְשִׁירָה,

תְּפִלָּה בְּלִי מִלָּה

אֶל אֵל-הֶעָתִיד, אֶל אֵל-יְצִירָה.

וּלְפֶתַע…

דְּמוּת מְרַחֶפֶת לְנֶגֶד עֵינַי.

זְרוֹעִי הִתְחַמְּקָה מֵחֲבֹק חֲבֵרַי.

לִבִּי מִתְנַכֵּר לַשִּׁירָה הַגּוֹעֶשֶׁת.

קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה אֶת כֻּלִּי הִיא כּוֹבֶשֶׁת.

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, מַבָּט כֹּה שׁוֹאֵל,

שְׁתִיקָה עֲצוּבָה וּפֶה עַקְשָׁנִי –

גּוֹבֵר בִּי הַשֶּׁקֶט – נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֶדֶת

בֵּין מֵאָה בּוֹדֶדֶת. הִיא – וַאֲנִי.

קיסריה, 27.2.1943