אַחֲרֵי שְׁלֹשִים שָׁנָה יָבֵשׁ הַדָּם.

יָבֵשׁ, נָמֹג, כָּלָה כֶּעָשָׁן. הֶעָשָׁן

שֶׁהָיָה עֲנַן-תָּמִיד

עַל שְׁמֵיהֶם

הָפַךְ אֵפֶר, הָאֵפֶר

פֻּזַּר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ

בָּא בַּגַּנִּים, בַּשָּׁדוֹת,

דִּשֵּׁן אַדְמָתָם.

בַּחֲלוֹמוֹתַי הַצּוֹחֲקִים – –

רָאִיתִי עַקְרַבִּים וּנְחָשִׁים

שׁוֹרְצִים בְּכָל נַהֲרוֹתָם,

מִפְלָצוֹת טוֹרְפוֹת עוֹלְלֵיהֶם הָרַכִּים,

דָּם בַּפֵּרוֹת הַכְּבֵדִים שֶׁל הָעֵצִים.

רָאִיתִי עֵצִים אֲדֻמִּים.

– זֶה הַדָּם, צָחַקְתִי, זֶה הַדָּם

אוֹת קַיִן בְּמֵצַח צִמְחֵיהֶם

עַל כָּל הַר וְגִבְעָה

רַעֲנָן כָּל יוֹם,

לֹא יִמָּחֶה לְעוֹלָם –

קַעֲרוֹת גַּרְגְּרִים מְתוּקִים

כָּבְדוּ עַל כָּל שֻׁלְחָן.

וְשׁוּקֵי מִינְכֶן וּפְרַנְקְפוּרְט

מְלֵאִים

מִזַּן אֶל זְנוּת

וְיהוּדִי נוֹהֵג בָּם.

אֶרֶץ סְבוּאָה בַּשֵׁכָר, אֲבוּסָה נַקְנִיקֵי-דָם.

וְהַשָּׂטָן מִתְהַלֵּךְ בֵּין הָעָם הַצּוֹהֵל, מַחֲזִיק

כְּנַף-אַדַּרְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים

– זְכֹר לִי, הוּא אוֹמֵר, זְכֹר

אֵיךְ יָצָאתִי לְפָנֶיךָּ

בִּשְׁנוֹת ל“ט – מ”ה

נִקְמַת דַּם יַלְדִּי הַקָּטָן לֹא עוֹד תֻּקַּם.