שִׁיבָה

סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ (קהלת, א' ו')

וְגַם אִם רוּחִי הִתְעַנִי רַבּוֹת,

וְגַם אִם הִרְחַקְתִּי לָנוּד.

חָזַרְתִּי אֵלַיִךְ – אֶל אֶרֶץ-אָבוֹת

אֶל בֵּית-מְכוֹרָה הֶחָמוּד.

וְטוֹב לִי לָחוּשׁ יוֹרֵד בִּדְמָמָה,

בְּאֹפֶל עֶרֶב כָּחֹל,

מַרְגּוֹעַ זֶה שֶׁכֹּה יִכְמַהּ

כֹּה יִכְמַהּ הַלֵּב הַפְּתַלְתֹּל.

הַלֵּב הַפְּתַלְתֹּל – נֶאֱמָן וּמוֹעֵל,

תָּאֵב לְהַמְרִיא וּמָט.

וְטוֹב כִּי בַּחֶדֶר הַזֶּה הָאָפֵל

לֹא תַּבְחִין לוֹ בְּכִיָּתִי בַּלָּט.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה