מַעֲשֶׂה בְּסֵפֶר שִׁירִים
לידיד נעורים – י.ק.
בשמחה לאיד
– "הוֹי, הַיָּמִים
הַדּוֹבְבִים
כַּמָּה יָפִים, כַּמָּה טוֹבִים!"
לִבּוֹ נִלְכַּד בָּרֶשֶׁת
שֶׁל אַנְדָּה הַכּוֹבֶשֶׁת.
"בַּת אַרְבָּעִים
הִיא, לְפָחוֹת...
בָּרוּר." אַךְ
מָה אָזְנָיו שׁוֹמְעוֹת?
!Ο, пресвятая дева
"הִיא...בַּת...עֶשְׂרִים
וְשֶׁבַע..."
"עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע
– אֵיזֶה גִּיל!
עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע
– זֶה מַבְהִיל!!..."
וּכְבָר יָדוֹ נוֹעֶרֶת
קִסְמֵי הַמְשׁוֹרֶרֶת.
דְּבָרִי מִסֶּלַע
מוּצָק.