*
הֵן תָּבִינִי, יַלְדָּה,
מָה רוֹצָה הַדּוֹדָה,
לְהַגִּישׁ לָךְ שַׁי
מְפֹאָר,
אַךְ קָצְרָה יָדִי
וְהַכֹּל בִּכְדִי, ‑
הַגּוֹרָל הוּא נָוָל
וְאַכְזָר...
וְאוּלָם אִם לֹא שַׁי,
עוֹד כֹּחִי בְּמָתְנַי
לַחֲרֹז לִכְבוֹדֵךְ,
כְּתָמִיד,
וְלִרְמֹז רֶמֶז קַל:
בְּשַׂחֵק הַמַּזָל...
וּבְבוֹא בְּשׂוֹרַת-הֶ"עָתִיד"...