אָחִי הַמָּטָר
שרל ון לרברג
אָחִי הַמָּטָר,
מְטַר קַיִץ נָאוֶה,
פּוֹשֵׁר,
אַט מְרַחֵף, אַט
עוֹבֵר
בֶּחָלָל שֶּרָטַב.
נִתְפַּזְּרָה
בַּשְׁחָקִים
כֹּל מַחֲרֹזֶת
פְּנִינָיו.
רֹנּוּ, בְּנֵי
הּזַּרְזִיר,
גִּילוּ בְּקוֹל.
סְבִיב עָנָף כִּי
יִשַּׁח
צְאוּ פְּרָחִים
בְּמָחוֹל,
כָּל הְבָּא
מִמָּרוֹם מְבֹרָךְ.
מְקָרֵב אֱלֶי פִי
שִׂפְתוֹתָיו הַלַּחוֹת,
שִׂפְתֵי גַרְגְּרֵי
הַשָׂדֶה,
וְצוֹחֵק וּמְדַדֶּה
עַל כֻּלִי בְּאַחַת
בְּאַלְפֵי
אֶצְבָּעוֹת קְטַנְטַנּוֹת
עַל מַרְבַד
שׁוֹשַׁנוֹת;
כָּל הַיּוֹם, כָּל
הַלֵּיל,
כָּל הַלֵּיל, כָּל
הַיּוֹם,
הוּא מַמְטִיר
וּמַמְטִיר וְאֵינֶנּוּ חָדֵל,
מַמְטִיר עַד
יִתֹּם.
אָז הַשֶׁמֶש
תִּנְהַר
וּבְפַז קְוֻצָּתָהּ
תְּנַגֵּב אֶת
רַגְלֵי הַמָּטָר.