בַּלַּילָה

לאורי

מִסָּבִיב, עַל כַּר וְעַל כֶּסֶת,

מִכְתָּבִים יְשָׁנִים לָרֹב.

וַאֲנִי עַל גַּבָּם קוֹרֶסֶת

כָּאִשָּׁה הַקּוֹסֶמֶת בָּאוֹב.

אַךְ לְיוֹם הַמָּחָר – כָּמוֹהָ –

לֹא אֶשְׁאַל אֶת פִּי הַנָּבִיא.

כִּי רָחַק מִמֶּנִּי אֱלוֹהַּ

הֵן יוֹדֵעַ כְּבָר לְבָבִי.

הוּא יוֹדֵעַ עֶצֶב גִּלְבֹּעַ

וְנָכוֹן לָעֶצֶב הַהוּא.

כָּל הַלַּיְלָה אַבִּיט בְּלִי נוֹעַ

בַּשּׁוּרוֹת בְּטֶרֶם דָּהוּ.

כ"ט טבת, תרפ"ט