A volte d’estate

לא פעם, בקיץ

Parole: Rachel	מילים: רחל
Musica: Shlomit Lifshitz	לחן: שלומית ליפשיץ
Traduttore: Daniel Shalev	תרגם לאיטלקית: דניאל שלו

A volte d’estate, alla fine del dì, la luce morente sul mar, andavo da sola e spesso così sentivo una voce cantar:	לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ, הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ:
“La casa è piccina, però qui da sola felice vivrò...”	"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
ָE’ vivo il ricordo, che non scorderò, la tenera voce d’allor, la dolce tristezza del canto che può toccare le corde del cuor:	וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר, הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ, וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ.
“La casa è piccina, però qui da sola felice vivrò...”	"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
A volte mi sembra, alla fine del dì, mi vince il magone, chissà, ancor, come un tempo, d’udire così quel semplice canto che fa:	וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיוֹם, בִּשְׁלֹט בִּי תוּגַת-דִּמְדּוּמִים, עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים:
“La casa è piccina, però qui da sola felice vivrò...”	"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."

לשירי רחל בפרויקט בן-יהודה