אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת:

בְּעֶצֶם לִבְלוּב אֲבִיבָם

רְגָשׁוֹת – כְּעָלִים בְּשַׁלֶּכֶת –

נוֹשְׁרִים, נִשָּׂאִים וְאֵינָם.

רַק בָּךְ לֹא מָעַלְתִּי אַף פַּעַם,

רַק אַתְּ לִי. אִמִּי-אֲדָמָה,

בִּימֵי הָעַצֶּבֶת, הַזַּעַם,

בְּיוֹם בְּשׂוֹרַת-נֶחָמָה.

כְּאָז בַּיַלְדוּת הַנּוֹהֶרֶת,

רַק לָךְ נֶאֱמֶנֶת תָּמִיד,

אָבוֹא אֶת לֶחְיִי הַחִוֶּרֶת

אֶל שֹׁזֶף לֶחְיֵךְ לְהַצְמִיד.

תרפ"ז