יָדֶיךָ רַכּוֹת כְּחֵיק אַדְמַת-מְכוֹרָה,

כָּמוֹהָ טוֹבָה נְגִיעָתָן, מַשְׁכִּיחָה וּמַרְגַּעַת.

לְהִלָּפֵת בָּהֶן וְלָדַעַת:

פֹּה לֹא אִירָא!

הֵן אִשָּׁה, רַק אִשָּׁה אָנֹכִי – זַלְזַל

הָעוֹלֶה טַפֵּס וְעָלֹה עַד רֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת,

בְּלִי מִשְׁעָן – נוּגָה וְחִוֶּרֶת

לָאָרֶץ אֶשְׁפַּל.