שִׁיר צַיָּדִים / מרדכי צבי מאנה
מִי יוֹצֶרְ, יַעַר
חֵן?
אֵי נִשֵּׂאתָ
עַל הַגִּבְעָה?
אֶת הָאָמָן
אֲהַלֵּלָה,
סַפֵּר גָּדְלוֹ
אָרִים קוֹל!
שָׁלוֹם לָ! שָׁלוֹם
לָ! שָׁלוֹם לְ, יַעַר חֵן!
עַתָּה נִרְדַּם
כָּל הַיְצוּר,
עַל הֶהָרִים
יִרְעֶה אָיִל;
נִרְדֹּף, נַשִּׂיג
גַּם נָרִיעַ,
עַד כִּי יֶחֱרַד
קוֹל הַהֵד!
שָׁלוֹם לָ! שָׁלוֹם
לָ! שָׁלוֹם לְ, יַעַר חֵן!
אֵת נָדַרְנוּ, טוּב
לִבֵּנוּ,
גַּם בַּיַעַר לֹא
נָמִירָה,
כִּי בִישִׁישִׁים
אֵמוּן רוּחַ,
כָּל עוֹד נִשְׁמַת
חַיִּים בָּם!
שָׁלוֹם לָ! שָׁלוֹם
לָ! שָׁלוֹם לְ, יַעַר חֵן!
כסלו, תרמ"ה.
ראדושקאוויץ.