בִּרְכַת רֵעַ / מרדכי
צבי מאנה
(לידידי ה' ארי' ליב שיינהויז הי"ו)
בֵּין רֵעַי
וִידִידַי מִכְּבָר אָצָרְתִּי
אוֹתְ, יַקִּירִי,
מִקָּרוֹב הִכָּרְתִּי,
וּבְטֹהַר
נַפְשְׁ לִבִּי שָׁבִיתָ;
נַפְשְׁ עֲדִינָה
אוֹהֶבֶת כָּל יֹפִי,
תַּמָּה הִיא גַּם
צֶחָה מִבְּלִי כָל דֹּפִי,
וּבְהֶגְיוֹן
רוּחַ עַל רַבִּים עָלִיתָ.
–––
וּבְרִגְשׁוֹת
אֵלֶּה לִי אַהֲבָה תַבִּיעַ,
גַּם קֶסֶם
מִדְבָּרְ עָדַי הִגִּיעַ,
כָּתוּב
עַל סֵפֶר, חָרוּת עֲלֵי לוּחַ;
מֶה עָרְבוּ מִלֶּי
וּמַה נִּמְלָצוּ!
מֵאָז רִגְשֵׁי
אַהֲבָה בִּי יִתְרוֹצָצוּ,
אַף
מִלְּאוּ בִּי בָּתֵּי נֶפֶשׁ וָרוּחַ.
–––
מֵאָז עַד הֵנָּה
לְ לִבִּי הִקְדַּשְׁתִּי,
– אַף כִּי זֶה כַבִּיר דּוֹמַמְתִּי,
הֶחֱרַשְׁתִּי –
כִּי
בִבְרִית אַהֲבָתְ הֵן אִכָּבֵדָה;
עַתָּה רִגְשֵׁי
לִבִּי לֹא עוֹד אַסְתִּירָה,
וּלְבָרֶכְ עַתָּה
כִּנּוֹרִי אָעִירָה,
טֶרֶם
חִישׁ מַהֵר מֶנִּי תִפָּרֵדָה.
–––
אַ פִּתְאֹם
כִּנּוֹרִי נֶאֱלַם דּוּמִיָּה.
כִּי לִבִּי בִי
סוֹעֵר, רוּחִי הוֹמִיָּה, –
רַק
בְּרָכוֹת אֶלֶף לְ יֶהְגּוּ כִלְיוֹתַי!
כִּי בִרְכַּת
שַׁדַּי עַל דַּרְכְּ תוֹפִיעַ,
גַּם שָׁלֵם, צָלֵחַ
לִמְקוֹמְ תַּגִּיעַ, –
אָז
קוֹלְ יָשִׁיב הֵד אֶל קוֹל רִגְשׁוֹתַי!...
אדר א', תרמ"ג.
פ"ב.