בפי השיר השלישי לא
בא דבר פגול, ולהורות נתן בלבו,
מה יהיה משפט הרופא ומעשהו / אפרים לוצאטו
אוּלָם רוֹפֵא הַטּוֹב
רוֹדֵף הַטֶּבַע,
שָׁת מִשְׁפָּטָיו עַל לֵב כִּכְתוֹב עַל לוּחַ;
כָּל-מֶזֶג הוּא מַכִּיר, שׁוֹקֵל כָּל-רוּחַ,
כִּי בַשִּׁפְלָה יִכְבַּד, יֵקַל עַל גֶּבַע.
עוֹד בָּאַרְבַּע יָדוֹן
צוֹפֶה הַשֶּׁבַע,
וּתְעָלָה בַל יוֹשִׁיט אִם לֹא בָטוּחַ;
חִיֹש הַמָּקוֹר יִפְתַּח אֶל דָּם סָרוּחַ,
אֶת מַחְבַּרְתּוֹ חוֹקֵר, בּוֹחֵן הַצֶּבַע.
הַנִּדְכָּאִים בִּכְאֵב,
כִּי אַךְ יֵֹש פֶּשַׁע
מִן מִשְׁכָּבָם דָּוֶה אֶל בֵּית הַתֹּפֶת,
זֶה בִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם אֶל יֶשַׁע.
זֶה בִמְסִבּוֹת כָּל-רַע
מַפְלִיא הַחֵפֶשׂ;
חֵן בִּשְׂפָתָיו הוּצַק, בִּדְבָרָיו נֹפֶת,
כִּי אַף בִּבְלִי גֵהָה יֵיטִיב לַנֶפֶשׁ.