קול חתן / אפרים לוצאטו

 

חַנָּה אַיֶּלֶת חֵן, אַתְּ כִּי תִתְמוֹכִי

כָּבוֹד עַל הַבָּנוֹת בִּצְבִי מַרְאַיִךְ;

אַתְּ כִּי מִיֵּין הַטּוֹב טֹבוּ דוֹדַיִךְ

וּלְהִתְעַנֵּג בָּהֶם כָּל-לֵב תִּמְשׁוֹכִי;

 

אֶת קֶשֶׁת יִפְעָתֵךְ אַל נָא תִדְרוֹכִי,

אַל יִמְחָצוּנִי נָא חִצֵּי עֵינַיִךְ,

הָבִיאִי הַצָּעִיף כַּסִּי פָנַיִךְ,

מִן הָאָדֹם הַזֶּה עָיֵף אָנֹכִי.

 

הַהוֹד, עִם הֶהָדָר, הַחֵן, וָיוֹפִי,

כִּי לִבְחִירֵי חֶמְדָה עֶדְנָה תִהְיֶינָה,

בָּהֵנָּה אַתְּ אֶת לִבָּתִי תִגֹּפִי;

 

מֵחֶלְקַת צַוָּארֵךְ זִיקוֹת תֵּצֶאנָה,

וְצֶלֶם הַנָּאוָה זַכָּה מִדֹּפִי,

נֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה תוּקַד מִמֶּנָּה.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה