השיר יהיה לכם כליל התקדש חג האסיף תקופת השנה / אפרים לוצאטו

 

חַג הָאָסִיף הֵן הִתְקַדַּשׁ הַלַּיִל,

אוּלָם לִבִּי כִמְעַט חָלָל מִבַּיִת,

כִּי בִיהוּדָה, מֵעֵת גָּלָה הַחַיִל

אֵין אֹסֶף, אֵין בָּצִיר, אוֹ נֹקֶף זַיִת.

 

הֵן כֶּרֶם יִשְׂרָאֵל הָעוֹשֶׂה חַיִל,

כָּסּוּ פָּנָיו חָרוּל וַיַּעַל שַׁיִת;

הוֹד הַהֵיכָל מֻדָּח, לֹא פַר, לֹא אַיִל,

יוּבָא כִימֵי עוֹלָם אֶל הַר הַבַּיִת.

 

נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר, כִּי צִבְאוֹתֶיךָ,

עֵת בַּמִּדְבָּר תָּעוּ בִישִׁימוֹן דֶּרֶך,

סַכּוֹתָה בֶעָנָן וּבְאֵשׁ אוֹכֶלֶת;

 

אֵיךְ תִּתְאַפַּק אֶל מוּל חָרְבוֹת בֵּיתֶךָ?

מֶה לֹא תָקִים אֶת הַסֻּכָּה נוֹפֶלֶת?

מֶה לֹא תָקוּם, וּלְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ?

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה