אל הלקח ארון האלהים, ה"ה האלוף הנעלה כמוהר"ר אהרן חיים פינקרלי
מץ בק"ק וירונה, כי פאדובה בא לעת מרפה, והנה בעתה וימת שם / אפרים לוצאטו

 

הוֹי פָּאדוֹבָה תִזְעַק אֵבֶל עוֹרֶרֶת,

הוֹי בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ תָּהִים וֵירוֹנָה,

וּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּן תָּבֹאנָה,

לָשֵׂאת הֶגֶה וָהִי בִמְרוֹמֵי קֶרֶת.

 

אוֹיָה! כִי יָד הוֹיָה בִנְשִׂיא תִפְאֶרֶת,

וַתֵּכֶל מַמְלַכְתּוֹ עַד לֹא נָכוֹנָה;

תֵּאָלַמְנָה חָכְמוֹת, לֹא עוֹד תָרוֹנָה,

הַתּוֹרָה תִשְׁתּוֹמֵם, כִּמְעַט נֶעְדֶּרֶת.

 

מִי זֶה יָשִׁיב אֶל אֵל אַנְשֵׁי עַוְלָתָה?

מִי זֶה יוֹרֶה דֵעָה עַל כֵּס מֶמְשֶׁלֶת,

וִיהִי מַחְסֶה וָעוֹז עֵת בַּצָּרָתָה?

 

כָּל-רוּחַ נִשְׁבָּרָה אַךְ בּוֹ הִרְגִּיעָה,

אַךְ בּוֹ כָל-לֵב דָּוֶה מָצָא תוֹחֶלֶת,

הָהּ! כִי גָמַר חָסִיד! אֵל נָא הוֹשִׁיעָה.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה