בבוא אהבה על אהבה, וחתונה על חתונה והימים ימי הבכורים / אפרים לוצאטו

מֵעַל מִרְכֶּבֶת אש, עַתָּה הַשֶּׁמֶשׁ

יָשִׂישׂ לָרוּץ אָרְחוֹ כִּדְמוּת אִישׁ חַיִל,

צוֹלֵל אֶל תּוֹךְ הַיָּם עֵת בֹּא הַלַּיִל,

וּכְאוֹר בֹּקֶר יָקוּם לוֹהֵט מֵאֶמֶשׁ;

שֶׁלֶג וּכְפוֹר בִּשְׁבִיב אִשּׁוֹ נָמַקּוּ,

שָׂדוֹת יָעַטְפוּ בַּר, אַחִים יִשְׂחָקוּ.

אַחַר סֹב הָעִתִּים, אָתָה הַחֹדֶשׁ

רָשׁוּם בִּגְלַל הַדָּת מוֹרָשָׁה לָנוּ,

עַל כֵּן שָׁנָה שָׁנָה יִתְחַדֵּשׁ בָּנוּ

זִכְרוֹן יוֹם הַנּוֹרָא נֶאְדַּר בַּקֹּדֶשׁ,

כִּי בַמַּרְאָה הַהִיא, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ,

הָאֵל קָרַב אֶל אִישׁ, הָאִישׁ לֵאלֹהּ.

כָּל-יִשְׂרָאֵל אֵפוֹא יַחְדָו נָכוֹנוּ

לִכְבוֹד יוֹם הַמּוֹעֵד בִּיקַר תִּפְאֶרֶת,

כִּי חוּץ מִן הַמִּשְׁפָּט עַתָּה יָרוֹנוּ?

הַאִם עַל רֹב שָׁאוֹן אִם לֹא יָחֹגּוּ

חַג לַיְ"יָ לֹא עַל נָכוֹן יָחֹגּוּ?

אַךְ, אִם הֵיטֵב אֶשְׁפֹּט, לֹא עַל הַרֶגֶל,

לֹא עַל הוֹד הַתּוֹרָה הָעָם יָרִיעוּ,

אַחֵר הוּא מַבָּטָם, יַעַן יָנִיעוּ,

[עַתָּה אֵדַע] אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, הָרֶגֶל,

שָׁם בִּשְׂמָחוֹת וָגִיל שָׁתוֹת יָחִישׁוּ,

וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל הַכַּלָּה יָשִׂישׂוּ.

מֹשֶׁה הוּא הֶחָתָן, כִּמְעַט כִּי עֵרֶךְ

אָשִׂים בֵּין הַמְחוֹקֵק אֶל אִיש כָּמוֹהוּ,

בַּטּוֹב הִנּוֹ בוֹחֵר, מוֹאֵס בַּתֹהוּ,

צֶדֶק צֶדֶק רוֹדֵף כִּתְמִימֵי דֶרֶךְ;

וּלְעֵת כָּזֹאת מָצָא לִקְרָאתוֹ עֵזֶר,

תּוֹחֶלֶת לְלְבָבוֹ, וּלְרֹאשׁוֹ נֶזֶר.

רָחֵל הִיא הַכַּלָּה, נוֹתֶנֶת דּוֹפִי,

אֶל יֶתֶר הַבָּנוֹת בִּצְבִי מַרְאֶיהָ,

וּלְנֹכַח זֹאת, אֶת שֵׁם הָאֵל יָרֵאָה,

שֶׁקֶר הַחֵן אֶצְלָהּ, הֶבֶל הַיּוֹפִי;

אָמְנָה דוֹדָהּ וָהִיא כִתְאוֹמִים הֵמָּה,

אֵלֶיהָ הוּא, אַף הִיא אֵלָיו נָעֵמָה.

הַגִּיל עוֹד יִתְגַבָּר, כִּי עַל הַצֶּמֶד

הַזֹּאת הַהֻלָּלָה עוֹד יֵשׁ אַחֶרֶת,

עוֹד אַפִּרְיוֹן עָשׂוּ עַל רֹב תִּפְאֶרֶת

אֶלְחָנָן וּדְבוֹרָה בַחוּרֵי חֶמֶד,

שִׂפְתוֹתָם שׁוֹשָׁנִּים יַטִּיפוּ לֶקַח,

אַף טֹבוּ דוֹדֵיהֶם מִיֵּין הָרֶקַח.

עַל הַשָׁלָל הַזֶּה גָּבַהּ הַחֵשֶׁק,

הִתְאַזָּר בִּגְבוּרָה וַיֵּלֶךְ רַהַב,

הֵפִיץ מַכָּה אֶל כֹּה זִיקוֹת הַלַּהַב,

וּכְבָר נִסּוּ רַבִּים מַחַץ הַנֶּשֶק;

הֵן הַקָּרָה מִכָּל-לֵבָב נָסוֹגָה,

אֵשׁ מִסָּבִיב תּוּקַד כְּבִרְקֵי נֹגַהּ.

הִנֵּה כִּי כֵן אַף בִּלְבָבִי מֵעַתָּה,

אַף בִּלְבָבִי שַלְהֶבֶת אֵשׁ בֹּעֶרֶת,

שַׁלְהֶבֶת חֵפֶץ הִיא, הַיּוֹם עוֹרֶרֶת

רוּחִי אֶל הַזָּמִיר, אָמְנָם אֵחַתָּה,

פֶּן מִלָּתִי תִקְצַר וּלְשׁוֹנִי תֵּלֶא,

אֶל מוּל דּוֹדִים הַנִּכְבָּדִים כָּאֵלֶּה.

שִׁפְעַת אַנְשֵׁי הַשִּׁיר הִכּוּ הַנֶּבֶל,

הֵרִיעוּ בִזְמִירוֹת וּבְאִמְרֵי שֵׁפֶר,

אַךְ אָנֹכִי, כִי לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר,

אֵיכָכָה אָרִים קוֹל אֶל תּוֹךְ הַחֶבֶל?

שִׂיחִי הֵן הוּא תָפֵל, שִׂיחָם טוֹב טַעַם,

לָכֵן יִיטַב, כִּי אֶתְאַפֵּק הַפַּעַם.

יא

מִזֶּה אֵפוֹא אַתְּ בַּת שִׁירִי הֵרוֹמִי,

כִּי לֹא בֵין הַשָּׁרִים מָקוֹם אֵלַיִךְ;

אֵדַע כִּי חוֹב גָּדוֹל יֻטַּל עָלַיִךְ,

אָכֵן אָשָׁם אֵין בָּךְ אַף כִּי תִדּוֹמִי;

אוֹ בִּתְהִלּוֹת אִם חֻפּוֹתָם תַּקִּיפִי,

הֵן לֹא עַל זֹאת כָּבוֹד וָעֹז תּוֹסִיפִי.

יב

לָכֵן בֵּין הַבָּאִים אֶל בֵּית הַיַּיִן,

הָלוֹךְ גַּם אַתְּ אֶל הַיְדִידִים מִנֶּגֶד,

וּכְטוֹב לִבָּם עַל רֹב עֶדְנָה וָמֶגֶד,

אֵלֵימוֹ אִמְרִי כֹה בִשְפַל הָעַיִן:

אַכִּיר שִׁמְכֶם הַטּוֹב מִיַּרְחֵי קֶדֶם,

אַךְ בִּלְשׁוֹנִי אֵין דֵּי מִלָּה וָאֶדֶם.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה