בְּיוֹם-הַכִּפּוּרִים
/ שמעון שמואל פרוג
תרגם אברהם לוינסון
והיה
ביום ההוא יתקע בשופר
גדול
ובאו האבדים בארץ אשור
והנדחים
בארץ מצרים והשתחוו
ליי בהר
הקדש בירושלים.
(ישעיה כז, יג)
אָחִי, קוֹל
תְּרוּעַת הַשּׁוֹפָר – הֲתִשְׁמָע?
מַה זֶּה? הַצְבָאָם שָׂרֵי-חַיִל יַזְעִיקוּ?
הֲנֵס
יִתְנוֹפֵף? חֲרָבוֹת אִם יַבְרִיקוּ?
הָרִיעָה בָעֹז
מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!
חוֹלִים, חִדְלֵי-אוֹן,
הִתְקוֹמֵמוּ!
מִיַרְכְּתֵי-בוֹר
הִתְרוֹמֵמוּ!
הָרִיעָה בָעֹז,
מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!
עִוְרִים, נִכְנָעִים
הִסְתָּעֵרוּ!
מִקְּלוֹן-הַכְּבָלִים
הִתְנַעֵרוּ!
הָרִיעָה בָעֹז מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!
צְאוּ רְעֵבִים,
חַסְרֵי-בַיִת, הוֹפִיעוּ-נָא!
כַּנְפֵי
יִשְׂרָאֵל, הֵעָלוּ וְהַמְרִיאוּ-נָא!
הָרִיעָה בָעֹז,
מְבַשֵּׂר מִלְחָמָה!
אַךְ אֵי,
בַּת-עַמִּי, דְּגָלַיִךְ חוֹנִים?
אַיֵּה גְדוּדַיִךְ
לִקְרָב מוּכָנִים?
"סָכָל –
יַעֲנוּ לִי – אַתָּה מְתַעְתֵּעַ,
מַה-לָּנוּ
וּלְדֶגֶל? וְלָמָּה גְּדוּדִים?
לְפִי קַבָּלָה,
שֶׁנִּשְׁמֹר פִּקּוּדֶיהָ,
רוּחוֹת
מְחַבְּלִים, מַזִּיקִים וְשֵׁדִים
בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר
נְגָרֵשׁ מִלִּבֵּנוּ.
כִּי לֹא
בְּמִלְחֶמֶת-דָּמִים נִתְגּוֹנֵנָה –
בְּצוֹם וּתְפִלָּה
נִלָּחֵם עַזֵּי-לֵב,
כִּלְחֹם הָאָבוֹת
בָּאוֹיֵב..."
- - -
נֵרוֹת בִּרְעָדָה
וּבְעַצֶּבֶת דּוֹלְקִים.
קוֹלוֹת-הַשּׁוֹפָר
עַל רֹאשׁ עָם יִשָּׁמֵעוּ,
לְעִיֵּי-הַשְּׂרֵפָה
הָאִלְּמִים יִנָּשֵׂאוּ,
אֱלֵי חֳרָבוֹת
וּקְבָרִים עַתִּיקִים.
וּלְקוֹל
תְּרוּעַת-הַשּׁוֹפָר הַמְעוֹרֶרֶת,
מֵאֵפֶר מוֹקְדִים,
מֵחֶשְׁכַת-הַמַּחְתֶּרֶת
יָקוּמוּ, יֵצְאוּ
צִלְלֵי-לוֹחֲמִים,
צִלְלֵי-גִבּוֹרֵינוּ
מִכְּבָר הַיָּמִים,
לִקְפֹּץ נְכוֹנִים
אֶל הַקְּרָב הַסּוֹעֵר.
אוּלָם בִּנְאָקָה,
מִתּוֹךְ עֶצֶב דּוֹקֵר
יָשׁוּבוּ אֶל
חֹשֶךְ, אֶל דְּמִי הֶעָפָר –
רִמָּה אוֹתָם קוֹל
הַשּׁוֹפָר.
הוֹ
צְבָא-הַקְּדוֹשִׁים, הִקְדַּמְתֶּם בְּקִימָה!
כִּי לֹא
בִּשְׁבִילְכֶם הַתְּרוּעָה הַמְעוֹרֶרֶת:
בְּתוֹךְ הַכָּרָה
עֲמוּמָה וְקוֹדֶרֶת
שֶׁל עַם-עֲבָדִים,
נוֹדְדָה וְחוֹתֶרֶת
עֲדַת-מַזִּיקִים
וְכֹחוֹת שֶׁל טֻמְאָה,
לִבּוֹ וְשִׂכְלוֹ
הַנִּרְדָּם הִיא מַחְרֶדֶת,
דָּמוֹ תְלַהֵט
בְּאֵשׁ-רַעַל יוֹקֶדֶת –
אוֹתָהּ תְּגָרֵשׁ
בְּשׁוֹפָר הָאֻמָּה,
עָלֶיהָ בְּלִי-חִיל
תְּקַדֵּשׁ מִלְחָמָה...