שָׁלֹשׁ נְשָׁמוֹת / שמעון שמואל פרוג

תרגם אברהם לוינסון

 

אֶל שַׁעַר גַּן-הָעֵדֶן בָּאוּ

אֵי-פַעַם נְשָׁמוֹת שָׁלֹשׁ,

דָּפְקוּ בְרֶטֶט וְקָרָאוּ:

"פְּתַח-נָא, פְּתַח שַׁמָּשׁ קָדוֹשׁ"!

 

וְהֵן שׁוֹמְעוֹת קוֹל הַשּׁוֹאֵל

בַּגָּן: אֱמֹרְנָה, מִי אַתֵּנָה,

אֲשֶׁר בָּאתֶן מִקְצוֹת תֵּבֵל

אֶל מִשְׁכְּנוֹת-הָעֵדֶן הֵנָּה?

 

מַה פָּעָלְכֶן? אֵי נִלְחַמְתֶּן?

וְנִסֵּיכֶן אֵי הִתְנוֹסֵסוּ?

אֵי חֲיִיתֶן? בַּמֶּה זְכִיתֶן,

כִּי לְגַן-הָעֵדֶן תִּכָּנֵסוּ?

 

וַתַּעַן נְשָׁמָה אַחַת:

"לִי זָרוּ סַעֲרוֹת-הַתֹּהוּ,

כָּל שְׁנוֹת-חַיַּי מָלְאוּ בִרְכַּת

תְּפִלּוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת-אֱלֹהַּ.

 

כֹּהֵן הָיִיתִי כָּל יָמָי,

הִטַּפְתִּי דְּבַר-אֱמֶת וָחֶסֶד,

הִדְלַקְתִּי אֶשׁ-דָּת אֲדֹנָי,

כִּבִּיתִי תַאֲוָה נִמְאֶסֶת"...

 

בִּמְלֹא עוֹלָם – שְׁנִיָּה אָמְרָה –

בְּחֶרֶב פִּיפִיּוֹת פָּסַעְתִּי

כְּגַל-שַׁלְהֶבֶת אַדִּירָה,

וּפַחַד וְחֻרְבָּן זָרָעְתִּי.

 

חַיַּי חָלְפוּ בִשְׂדוֹת-הַקְּרָב,

אַךְ בְּמִלְחֶמֶת-אֵשׁ וָסַעַר

רַק לְהָגֵן עַל הַנִּרְדָּף

חַרְבִּי שָׁלַפְתִּי מִן-הַתַּעַר".

 

וּמִי הֵאִיר אֶת נְתִיבְךָ? –

נִשְׁמַת-אָדָם שְׁלִישִׁית נִשְׁאָלֶת.

הֵד אֲנָחָה מְמֻשָּׁכָה

פָּרַץ וָשַׁךְ עַל סַף הַדָּלֶת.

 

וְקוֹל רוֹעֵד וָדַךְ גִּמְגֵּם

רְתֵת: "אֲנִי... אֵינִי יוֹדַעַת...

אֵינִי זוֹכְרָה... כֵּן... לֵיל דּוֹמֵם...

קֹר וּשְׁמָמָה הַמִּשְׂתָּרַעַת...

 

אוֹר רַב יַבְהִיק בְּכָל חַלּוֹן;

כָּל דֶּלֶת בְּפָנַי נִנְעָלָה;

כָּךְ כָּל חַיַּי עָבְרוּ... יָגוֹן

וְקֹר וָחֹשֶךְ – יוֹם וָלָיְלָה...

 

לְהִתְפַּלֵּל?  פִּי לֹא יָכֹל...

אֶלֹהַּ? לֹא אֶזְכֹּר... אֻמְלָלְתִּי...

סָבִיב רָעָב, קָרָה וּשְׁכוֹל...

הַבֵּט וּרְאֵה, כַּמָּה סָבָלְתִּי...!

 

כַּמָּה לַיּוֹם נִכְסַפְתִּי, בּוֹ

אֶשְׁלֶה לָנֶצַח מִכָּל פֶּגַע...

הוֹ פְּתַח לִי דֶלֶת, וְאָבוֹא

לָנוּם, לְהִתְחַמֵּם אַךְ רֶגַע,

 

לָנוּם, לָפוּשׁ וְאַחֲרֵי-כֵן

בִּדְמִי, בִּשְׁנַת-עוֹלָם אַרְגִּיעַ...

"הַצִּדָּה – מֶלֶךְ וְכֹהֵן!" –

עַל סַף גַּן-עֵדֶן קוֹל הֵרִיעַ.

 

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה