לִפְנֵי הַסְּעָרָה / שמעון שמואל פרוג

תרגם אברהם לוינסון

 

(הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מַתִּתְיָהוּ)

חשמונאים א', ב'

 

וַיֶהִי...

"בָּחוּר וּבְתוּלָה אָז יָרִימוּ קוֹל-נֹהַּ

בְּיוֹם הַפְּקֻדָּה, בְּיוֹם זַעַם אֱלֹהַּ.

בְּחֵיק הוֹרָתוֹ הָעוֹלָל אָז יִדְבַּק,

יִבְכֶּה וְיַמְסֶה בִדְמָעוֹת אֶת שָׁדֶיהָ,

זָקֵן בֶּעָפָר יְכַסֶּה אֶת רֹאשֵׁהוּ

וְיָשִׂים עַל מָתְנָיו אֶת מַחְגֹּרֶת-הַשַּׂק.

לֹא צְלִיל-הַכִּנּוֹר, לֹא נִימִים עֲלֵי-נֵבֶל –

גְּנִיחוֹת, זְעָקוֹת שֶל חֶרְפָּה וְשֶׁל סֵבֶל,

שַׁוְעַת קָרְבָּנוֹת מוּצָאִים לַהוֹרֵג,

לְרַעַשׁ הָרֶכֶב, הַשּׁוֹט הַשּׁוֹרֵק,

לְרַעַם שֶל צְחוֹק עָרִיצִים וּבְנֵי-בֶלַע –

יָעִירוּ בַּת-קוֹל, נִרְדְּמָה בִּנְקִיק-סֶלַע,

וְחָתְרוּ לַמֶּרְחָק, לְכָל עָם וְעֵדָה,

מִשָּׂדוֹת וְכָרִים שֶל אַדְמַת יְהוּדָה..."

וַיָּקָם! וַיֶּהִי!...

כְּעָב אַחַר עָב

מַחֲנֵה אַנְטִיּוֹכוֹס פּוֹסֵעַ.

הַמָּוֶת סוֹבֵב כְּנָחָשׁ לְפָנָיו,

אַחֲרָיו – יָם שֶל דָּם יִשְׂתָּרֵעַ.

עָבְרוּ – וְהָפְכָה לְעִיֵּי-מַפֵּלָה

אַדְמַת-הַמְּכוֹרָה, כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּה:

שָׂדוֹת, שֶׁפָּרְחוּ בַּהֲדַר שִׁבֳּלִים

וְהִבְרִיקוּ בְּזֹהַר פְּנִינֵי-טְלָלִים;

בְּקָעוֹת, שָׁם הֵרִיעוּ שִׁירִים וְגָבֵרוּ,

נְעָרִים עַלִּיזִים וּבְתוּלוֹת עֲנֻגּוֹת

בִּמְחוֹל-הַמַּחֲנַיִם יָצְאוּ וְכִרְכֵּרוּ,

שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים וְחַדְלֵי דְאָגוֹת...

אַיֵּך,  חֲבַצֶלֶת-שָׁרוֹן? אֵיךְ נָדַמָּה

פִּתְאוֹם שִׁירַתְכֶם, זְמִירֵי-הַבָּשָׁן?

אַיֵה, דְּבִיר שְׁלֹמֹה, הוֹד זִיוֶךָ? וְלָמָה

עַל מִזְבְּחוֹתֶיךָ כָּבָה הֶעָשָׁן?

וַיָּקָם!...

אֱלֵי מַעֲלוֹת הַמִּזְבֵּחַ

בְּרֶגֶל גֵאָה צִיר-הַמֶּלֶךְ קָרַב,

וּבְנֵי-יְהוּדָה, אֲסַפְסוּף מוּג-לֵבַב,

סָרִים לְמִשְׁמַעַת הַצַּר הַמְנַצֵּחַ

בְּשֶׁפֶל-רוּחָם מַקְשִׁיבִים לִדְבָרָיו:

"שִׁכְחוּ וְהָפֵרוּ תּוֹרַת-הַמּוֹרֶשֶׁת,

דְּבִירֵנו פִקְדוּ בִּזְבָחִים וּמְנָחוֹת

וּתְנוּ לֵאלֹהֵינוּ כָבוֹד,

וְחֶרֶב-פֵּיוֹת שֶׁל יָוָן הַכּוֹבֶשֶׁת

אָשִׁיבָה לִנְדַן-הַפְּלָדָה.

דְּבָרַי הַאֲזִינוּ, בְּנֵי-יְהוּדָה!

בְּנֵיכֶם מֵעַבְדוּת מַחְפִּירָה יִוָּשֵׁעוּ,

הוֹרִידוּ, הוֹרִידוּ רֹאשְׁכֶם, הִכָּנֵעוּ

וְאֶתֵּן לָכֶם חֹפֶשׁ, שָׁלוֹם וּמְנוּחָה!"

וְהִנֵּה אִישׁ יָצָא מֵהָעָם וְשָׁחָה

לְבָדוֹ עַל אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ...

קָרְבָּן לֹא-טָהוֹר עַל-גַבּוֹ הִתְלַקֵּחַ...

סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶר הֻטַּמָּא,

הָעָם בִּדְמָמָה עַל בִּרְכַּיִם כּוֹרֵעַ...

אוֹיְבִים כַּף יִמְחָאוּ... תְּרוּעָה מַרְעִימָה

עַל רֹאשׁ עָם נִכְנָע תִּשָּׁמֵעַ...

 

אַךְ מִי זֶה זָקֵן לְבֶן-תַּלְתַּל, הַפּוֹסֵעַ

בְּרֶגֶל בּוֹטְחָה? מְפִיקוֹת אֵשׁ-אֵימָה

עֵינָיו הַקּודְחוֹת... וּבְלִי הֵרָתֵעַ

פָּרַץ לִקְרַאת צָר כַּאֲרִי מִתְעַבֵּר,

בְּיָד מְזֻיֶּנֶת נֶגְדּוֹ נִעֲנֵעַ

וּבַמַּעֲלוֹת הַתְּלוּלוֹת אָץ מַהֵר.

כְּאֵשׁ הַבָּרָק הַפְּלָדָה מִתְנוֹצֶצֶת...

הִסְמִיק הַמִּזְבֵּחַ מִדָּם מַהְבִּיל.

נָפַל הַמְנָאֵץ תַּחַת יָד הַמּוֹחֶצֶת...

חָרְדוּ הָאוֹיְבִים... מֵרֹב פַּחַד וָחִיל

בָּרְחוּ לְכָל צָד מֵהַשַּׂב דַּל-הַכֹּחַ...

רוֹטֵט הַמַּצְבִּיא וְיִדְכֶּה וְיָשֹׁחַ,

כְּפַרְפֵּר הַנָּחָשׁ תַּחַת רֶגֶל הַפִּיל...

וְקוֹל מַתִּתְיָהוּ, מַסְעִיר וּמַרְתִּיחַ,

יִקְרָא לִנְקָמָה וְאֶשׁ-מֶרֶד יָפִיחַ,

נִשָּׂא עַל מֶרְחַב הַשָּׂדוֹת כִּסְעָרָה,

כְּרַעַם עַל הַר-הַלְּבָנוֹן יִתְרוֹצֵץ:

"מִי לַאדֹנָי –

אֵלָי!"

וַיְהִי רַעַם זֶה לִבְשׂוֹרָה:

עוֹד מְעַט – סַעֲרַת-מַכַּבִּים תִּתְפָּרֵץ!

 

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה