בַּחֲצַר-הַמַטָּרָה
/ שמעון שמואל פרוג
תרגם אברהם לוינסון
(בּוֹר-כֶּלֶא.
יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, הַכָּלוּא בִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בַּחֲצַר-הַמַּטָּרָה,
מַכְתִּיב לָעֶלֶם בָּרוּך בֶּן-נֵרִיָּה אֶת דִּבְרֵי נְבוּאָתוֹ).
כְּתֹב, בְּנִי! תֵּן
בַּגָּלוּי לִי לְהַבִּיעַ,
אֲשֶׁר שָׁנִים רַבּוֹת
לִבִּי הוֹגִיעַ:
תִּקְווֹת שֶׁדָּעֲכוּ
עִם הֲזָיוֹת,
דְּמָעוֹת שֶׁלֹּא שָפַכְתִּי
בִּבְכִיּוֹת,
וְתוּגָתִי בִּתְהוֹם-לִבִּי
נִצְפֶּנֶת;
תַּבִּיעַ לְדוֹרוֹת
בָּאִים אַחֲרַי
זוֹ מְגִלַּת-הַקֹּדֶשׁ
הַנּוֹשֶׁנֶת
אֶת כָּל עָצְבִּי,
כָּל יִסּוּרַי...
וִיהִי חָזוֹן לוֹהֵט
שֶׁל מְגִלָּה דוֹמֶמֶת,
מִתַּחַת לְמַפֹּלֶת-אֵשׁ
אִלֶּמֶת,
שָׁמוּר כְּגֵץ-חַיִּים
לְעוֹלָמִים
בְּאֵפֶר קַר שֶל עֲלִילוֹת-קְדוּמִים.
שׁוּר, בְּנִי סָבִיב!
הַיָּם יִשְׁלֶה בְנַחַת,
מֵאֶפֶס רוּחַ מִפְרָשִׂים
מֻטִּים;
פּוֹלְטִים חֻמָּם שָׁמַיִם
לוֹהֲטִים;
וּבְקוֹל קְרִיאָה
צוֹרֶמֶת וְצוֹרַחַת
עֲלֵי שָׂדות שְׂרוּפִים,
צְהֻבֵּי פָנִים
נִשְׁרֵי-סְלָעִים חָגִים
בַּהֲמוֹנִים.
בְּצֵל דְּקָלִים מִשְׁרַב-הַיּוֹם
עֻלָּפוּ,
אֶת-הָאֲוִיר, שֶׁנִּתְלַהֵט
מֵחֹם
גְּמַלֵּי-מִדְבָּר
צִחֵי-צָמָא יִשְׁאָפוּ.
שָׁקְטוּ רוּחוֹת. כַּעֲרֵמָה
דּוֹמֶמֶת
עִיֵּי-שְׂרֵפָה קוֹדְרִים
יַשְׁחִירוּ דֹם.
הַכֹּל סָבִיב הָפַךְ
צִיָּה אִלֶּמֶת.
אַךְ אוֹי לַשַּׁאֲנַנִּים!
יוֹם-הַשִּׁלֵּם
יַגִּיעַ... המִּדְבָּר
יִזְדַּעֲזֵעַ,
סוּפָה תָפִיץ הָאֵפֶר
הָאִלֵּם
וְאֵש-שְׁרֵפָה כְבוּיָה
שׁוּב תִּשְׂתָּרֵעַ,
כְּגַל חֻרְבָּן וְהֶרֶס
וְשַׁמָּה,
בְּנִיר וְיַעַר אֲחוּזֵי
דְמָמָה...
כֹּה דְבַר זוֹ הַמְּגִלָּה
חוֹצֵב שַׁלְהֶבֶת
מִתַּחַת לְמַפֹּלֶת-אֵשׁ
נֶחְרֶבֶת
בְּאֵפֶר קַר שֶׁל עֲלִילוֹת-קְדוּמִים
כְּגֵץ-חַיִּים יְהִי
גָּנוּז לְקֵץ יָמִים.
וְדוֹר יָבוֹא – וּבְקוֹל
אַדִּיר, מַכְנִיעַ
דָּבָר זֶה בְּעוֹלָם
נִרְדָּם יָרִיעַ,
כְּסַעַר יִתְגָּעֵשׁ,
יִרְתַּח בְּעֹז-סוּפָה
וְיִשָּׁמַע מִסּוֹף-תֵּבֵל
וְעַד סוֹפָהּ.
© כל
הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות
בעלי הזכויות.