יֵשׁ קִרְיָה / אלתר
לוין
יֵשׁ קִרְיָה
הַשְּׁזוּרָה אַרְגָּמָן
לְמוֹעֲדֵי
הַשְּׁקִיעָה;
יֵשׁ מִגְדָּל
הַמַּתִּיז נִצּוֹצוֹת
בְּשִׁמְשׁוֹת
חַלּוֹנָיו מַבְרִיקוֹת,
בִּפְרִידַת
הַחַרְסָה!
יֵשׁ קִרְיָה לֹא פָסְקוּ
טַלֶּיהָ
בַּעֲרִיפֵי הַמַּרְאוֹת;
יֵשׁ שְׁקִיעָה מַבְדִּילָה
בֵין מִכְסַף
הַלְּבָנָה, לָהּ זְהוּבֵי
הַשֶּׁמֶשׁ
נִתְחַלְפוּ בְּכֶסֶף...
יֵשׁ צַפְרִיר הֶחָזוֹן
מַשְׁפִּיעַ
בִּמְרוֹמֵי גַבְנוּנִים;
יֵשׁ חוֹלֵם מִשְׁתַּפֵּךְ
וּמַעֲרִיץ
הַקִּרְיָה הָעוֹטְיָה
חִלְּזוֹנוֹת
לְמוֹעֲדֵי הַשְּׁקִיעָה!