חֶרְמוֹנִים / אלתר לוין

 

שֵׂיבַת זֹקֶן, כְּפוֹר עוֹלָמִים,

לִבְנַת שֶׁלֶג, כַּדּוּר קֹר;

לֹבֶן נוֹרָא, סֵמֶל מָוֶת,

חֹרֶף, חֹרֶף, חֹרֶף דּוֹר.

 

שֶׁלֶג שְׂנִירִים רֳאִי לַכּוֹכָב,

נֹגַהּ נִבְעָת שָׁם בַּלֵּיל;

קוֹנָם עָלָיו כָּל עֵץ, עֵשֶׂב,

צִמְחֵי עֵמֶק, צִיצֵי תֵּל.

 

אָדָם, חַוָּה עֵת גֹּרָשׁוּ

מֵעֵדֶן יָה בְּזַעַם אֵל,

בַּאֲשַׁם יְפִי תַפּוּחַ אֶחָד

כַּאֲשֶׁר כָּעַס כַּבִּיר, אֵל–

 

קִלֵּל אוֹתָם בְּכִלְיוֹן מָוֶת,

אֶת הָאָדָם בַּעֲמַל נִיר,

אֶת הָאִשָּׁה בְהֵרָיוֹן–

עָשָׂה, חוֹלֵל רֻכְסֵי שְׂנִיר.

 

שָׁם בָּצָּפוֹן, שָׁם זְרָקָם,

גַּם מֵאֵלֶּה רָחוֹק שָׁם:

לְזִכְרוֹן מָוֶת אוֹתָם הֶעֱמִיד,

לְהָרֵי נֵצַח אוֹתָם שָׂם.

 

חוֹלֵל שְׂנִירִים, הֵם הַדְּמָעוֹת

שָׁלַח אֵלִי הַרְטֵב נִיר:

שֶנִּקְרָשׁוּ, הִתְקַרָרוּ

מֵאַף עֶלְיוֹן יוֹצֵר שְׂנִיר.

 

שֶׁאָז בָּכָה עַל הָאָדָם

אֲשֶׁר אָבַד נֵצַח חִישׁ:

אֶת הַנֵּצַח, הָעוֹלָמִי,

חַיֵּי מַעֲלָה אָבַד אִישׁ!

 

כָּכָה עוֹמְדִים הֵם עֲנָקִים,

נְפִילֵי שֶׁלֶג לִשְׁמֵי אוֹר;

דִּמְעוֹת מָרוֹם הֵם הַשְּׂנִירִים

שֶׁנִּקְפָּאוּ מִדּוֹר דּוֹר.

 

בָּעֲלָטָה וּבַלֵּילוֹת

לְאוֹר יָרֵחַ מֻכְסַף סוֹד:

אָז בְּרַק פֶּלִי הֵם מַבְרִיקִים

בְּרַק הַשַּׂגִּיא, בְּרַק הַהוֹד!

 

נוֹרָא הוֹדָם, עֵת בִּרְעָדָה,

בִּפְקוּדַת שְׁחָקִים וּבְעוֹד

שְׁלוּחֵי עֶלְיוֹן בָּם יָשִׂימוּ

אֶת הַדְּמָעוֹת, אֶת הַנֹּאד.

 

נֹאד הַדְּמָעוֹת הַמִּתְמַלֵּא

מֵחֵטְא חָדָשׁ, חֵטְא הַדּוֹרוֹת,

עֵת הָאָדָם נִגְרַשׁ שֵׁנִית

מִן הָעֵדֶן רַב הָאוֹרוֹת.

 

יַעַמְדוּ שְׂנִירִים לְעוֹלָמִים,

רֻכְסֵי שְׁלָגִים, שְׂנִירֵי עַד;

כָּכָה יַעַמְדוּ רַבּוֹת, רַבּוֹת

עַד כִּי יְבֻלַּע מָוֶת, עַד–

 

כִּי יְבֻלָּע מָוֶת וְנֵצַח

יָשׁוּב אָז אֶל עוֹלָם זֶה

וְאֵל צְבָאוֹת יָגִיל רְנָנָה,

יְרַחֵף שְׂחוֹק עַל שְׂפַת פֶּה.

 

עֵת יִשְׂחָקָה יְשֻׁנֶּה תֵבֵל,

יְשֻׁנֶּה אָדָם, יְשֻׁנֶּה חָי:

אָז הָאָדָם יַשִּׂיג חָזוֹן,

אָז גָּם יַשִּׂיג אֶת אֲדֹנָי!

 

אָז מִגְּאוֹנוֹ הֵם, יִמַּסּוּ,

יִמַּס, יִגָּר כְּפוֹר הַשְּׂנִיר;

זֶרֶם אַחַר זֶרֶם יִזָּל,

סְלָעִים יַרְעִישׁ, אַבְנֵי גִיר!

 

זְרָמִים אֵלֶּה הֵם יִשְׂטֹפוּ

מִן הָאָרֶץ כָּל רִשְׁעָה,

כָּל הֶחָמָס, כָּל הַכֶּסֶל–

וּמָלְאָה אֶרֶץ אַךְ דֵּעָה!

 

זְרָמִים אֵלֶּה כִי יִשְׁטֹפוּ

לְטַהֵר אֶרֶץ, תֵּבֵל, עָם:

דִּמְעוֹת גִּיל הֵם אַף יִתְגַּלְגָּלוּ

אֶל הַנֵּצַח, אֶל הַיָּם!

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה