לִי לִי הַנָּהָר / אלתר לוין (אסף
הלוי איש ירושלים)
ח
הַנָּהָר בָּעֵמֶק,
לְמִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,
לְרַגְלֵי הַר גִּלְעָד
וְרוֹחֵץ בַּיָּם;
הַנָּהָר בָּעֵמֶק,
בְּבִקְעַת הַתְּמָרִים,
לְרַגְלֵי הַר
מוֹאָב הַנִּשָּׂא וָרָם!
לְתוֹעֲפוֹת מֵידְבָא,
שָׁם יַךְ גַּל-גָּל;
לְתֵל עֵין גֶּדִי,
שָׁם יַךְ גַּל-גָּל.
הָס! הוֹמֶה
הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?
הַיַרְדֵּן,
הַיַרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!
מֵרֻכְסֵי
הַלְּבָנוֹן, מִבֵּין הָאֲרָזִים,
יוֹרֵד הַנָּהָר וּמְרַוֶּה
הַתֵּל;
וּמְסַפְּרִים
הַזְּרָמִים צְפוּנוֹת, קַדְמוֹנוֹת
מִּגְבוּרוֹת
הַכּוֹבְשִׁים, פִּלְאֵי הָאֵל:
לְרַגְלֵי יְרִיחוֹ,
חָלַק גַּל-גָּל,
לְרַגְלֵי גְאוּלִים,
יָבֵשׁ גַּל-גָּל.
הָס! הוֹמֶה
הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?
הַיַּרְדֵּן, הַיַּרְדֵּן,
הַנָּהָר שֶׁלִּי!
שֶׁל מִי הַנָּהָר?
שֶׁל אָבוֹת גִּבּוֹרִים,
כּוֹבְשִׁים קְדוּמִים
וּבָאֵי בִסְעָרָה;
נוֹטְרִים
אֲנַחְנוּ! עַל גְּדוֹתָיו מָגִּנִּים,
גַּלָּיו
שָׁמַרְנוּ, גַּלָּיו נִשְׁמָרָה!
לִי-לִי הַנָּהָר,
לִי-לִי וְלֹא זָר,
וְנוֹטרוֹ אָנֹכִי,
מָגֵן מִצָּר!
הָס! הוֹמֶה
הַנָּהָר: הַנָּהָר לְמִי?
הַיַּרְדֵּן,
הַיַּרְדֵּן, הַנָּהָר שֶׁלִּי!