שִׁיר אֶרֶץ / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)
ד
שִׁיר אֶרֶץ
לִלְבָבִי
כַּמֵיָתר הַנִּמְתָּח
עַל נֵבֶל אַדִּירִים
וְנוֹתֵן קוֹל
שְׂרָפִים;
שִׁיר אֶרֶץ
לְחִכִּי
כְּיַיִן הַמְּשֻׁמָּר,
שֶׁטַּעֲמוֹ
שָׁמַיִם
וּמְשַׁכֵּר
הָאֵלִים;
שִׁיר אֶרֶץ
בְּקִרְבִּי
כִּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר,
מֵטִיב נֵרוֹתַי,
מֵאִיר מִקְדָּשִׁי;
שִׁיר אֶרֶץ
לְנַפְשִׁי
כְּלֶחֶם הַפָּנִים,
מְפַרְנֵס אֶת
רוּחִי
עַל שֻׁלְחָן
הַטָּהוֹר;
שִׁיר אֶרֶץ
לְעַמִּי
כְּשׁוֹפַר מָשִׁיחַ,
הַמְּאַסֵּף
לַמַּחֲנוֹת
וְקוֹרֵא לִגְאוּלָה!