וּנְטַעְתֶּם לִי דֶקֶל / אלתר לוין

 

אַל תִּשְׂרְפוּנִי וְאַל תְּפַזְּרוּ אֶת אֲפָרִי

               עַל שִׁבְעָה יַמִּים;

וּטְבֹעַ אַל תִּטְבְּעוּנִי בְנִבְכֵי הַמְּצֻלָּה

               אַחֲרֵי מוֹתִי:

קֶבֶר כְּרוּ לִי כְּקֶבֶר אֲבוֹתַי מֵעוֹלָם,

               קֶבֶר אַרְבַּע אַמּוֹת,

וְגָוַעְתִּי בְלַחַשׁ כִּגְוֹעַ כָּל אָדָם

               הָעוֹבֶר מֵעוֹלָם לְעוֹלָם

וְיָרַדְתִּי דּוּמָם אֶל בֵּיתִי, בֵּית אֱלֹהִים,

               וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתָי...

וַחֲפַרְתֶּם אֶת קִבְרִי עַל הַר גָּבוֹהַּ וְתָלוּל,

               נִשְׁקַף מְרוֹמֵי אֶרֶץ,

עַל הַר מְרוֹם הָרִים, מוּל הַר הַבַּיִת קֵדְמָה,

               יַחַד אֶת אַחַי הַמֵּתִים;

וּמַצֶּבֶת אֶבֶן, מֵאַבְנֵי אַרְצִי וְסַלְעָהּ,

               לֹא שַׁיִשׁ וְלֹא מַרְמָר,

מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן לְבֵן וְנֶכֶד וְעָמִית,

               עַל קִבְרִי תַּצִּיבוּ;

וְאִלָּן תִּטְּעוּ לִי, לֹא שִׁטָּה וְאֶרֶז וְזַיִת –

               וּנְטַעְתֶּם לִי דֶקֶל;

וּפָרַשׂ הַדֶּקֶל עָלַי סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ

               וּשְׁמָרַנִּי בַיּוֹם וּבַלָּיְלָה

וְנָפְלוּ מִתְּמָרָיו טִפּוֹת הַדְּבַשׁ עֲלֵי קִבְרִי,

               נְטָפִים מִצְלוֹחִית אֲפַרְסְמוֹן,

וְנָשְׁרוּ זְמָרְגַּדִים, אוֹרוֹת כּוֹכָבִי וְיַרְחִי וְשִׁמְשִׁי,

            וְנָשְׁרוּ מִכֵּיפוֹ עַל קִבְרִי!

וְהִתְבַּקְּעוּ גִזְרֵי הַתֹּמֶר וְשָׁקְעוּ בַדָּיו

            וְחָנוּ כַדּוּר לְמַצַּבְתִּי;

וְעִם שִׂיחַת דְּקָלִים, נְאֻם חַרְיוֹת צַמַּרְתָּם

               אִישָׁן לִי שְׁנָתִי וְאֶחֱלוֹם

חֲלוֹם עוֹלָם לְנֶפֶשׁ, תַּחַת שְׁמֵי אַרְצִי,

            וְטָעַמְתִּי טַעַם הַנֵּצַח!..

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה