אַרְצִי / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

 

א

 

כְּבָר יָצָא הַיּוֹם, יוֹם אָבִיב נֶאְדָּרִי,

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

וְעַל הֶהָרִים הַגֵּאִים, מּתְנַשּׂאִים בָּרָמָה,

נָגַה אוֹר מִזְרָח:

אוֹר פְּלָאוֹת מִתְפַּשּׁט וְשׁוֹפֵךְ עֲמָקִים

בְּשִׁפְעַת הָאוֹרִים,

וְשֶׁמֶשׁ הַבְּקָרִים עַל הוֹדָהּ וּזְהָבָהּ,

בַּעֲדִי זַהֲרוּרִים,

שָׁטָה בְמֵימֵי הַתְּכֵלֶת הַטְּהוֹרִים,

כַּחַל אוֹקְיָנוּס!...

תְּנוּ-לִי לָצֵאת! תְּנוּ-לִי הַעְפֵּל עַל הָר,

לֵהָנוֹת מֶקָּדָשִׁים!

הַנִּיחוּ-לִי וְאָשׁוּט בַּאֲוִיר הָרַחֲמִים,

אֲוִיר-יָהּ לַנְּשָׁמוֹת,

אֲוִיר הַנְּבוּאָה הַטָּס בְּמֶרְחֲבֵי הַזִּיו!

אַל נָא תַעַצְרוּנִי:

הִנְנִי יוֹצֵא לָשׂוּחַ עַל הָרִים,

לְבָרֵךְ בִּרְעָדָה,

בְּקוֹל גָדוֹל וָרָם, בְּשֵׁם וּמַלְכוּת,

בִּרְכַּת זִיו אְַרְצִי!...

 

נוּדוּ לְגֹלֶה אוֹר! לְעַתִּיק מִנְגֹהוֹת,

לֹא זָכָה כְאַרְצִי,

כָּמוֹנִי, לֵהָנוֹת מֵאוֹר הָרַחֲמִים,

נוּדוּ, נוּדוּ לוֹ!...

הֲיֵשׁ אֶרֶץ כְּאַרְצִי פָקַד עָלֶיהָ

אֵל הַשּׁמֶשׁ,

מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית הַשּׁנָה,

נְגֹהוֹת עוֹלָמִים?

בַּקְּשׁוּ בְאַרְצוֹת הַנֶּגֶב הַחַמּוֹת,

בְּחֻפֵּי הַתִּיכוֹן;

צְאוּ בְכָל נָפוֹת הַמִּזְרָח הַיָּפִים,

עַל גְּבוּלוֹת אַרְצִי

וּרְאוּ: הֶעָטָה הַשּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנוֹ

אֶרֶץ נָכְרִיָּה,

כְּהַעֲטוֹתוֹ אוֹר אֶרֶץ הַנְּבִיאִים?

פֹּה בְצוֹק הַמִּזְרָח,

אֱלֹהֵי הַשּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדוֹ, בְּעַצְמוֹ,

בָּנָה הֵיכָלוֹ,

וְעַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל שָׂם טַבַּעְתּוֹ,

חוֹתֶמֶת הַזִּיו!

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה