צִלְצְלֵי קָיִץ

יעקב לרנר

לֹא שֶׁפִי כְגוֹנֵב הַגְּבוּלִים –

הוּא נִכְנָס בְּפוֹמְבִּי וּתְרוּעָה,

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים מַרְנִינִים

לְהָבִיא אֵלֵינוּ הַשְׁמוּעָה:

כִּי פָּרְחָה בַשְּׁדֵמוֹת הַקָּמָה,

כִּי יָרֹן כָּל פֶּרַח לְמִינוֹ,

כִּי חָנְטוּ הַיְּעָרִים מִסָּבִיב,

כִּי יֶהְגֶּה כְּבָר גּוֹזָל מִקִּנּוֹ;

וּבְגַלֵּי הָאָחוּ יִתְהוֹלְלוּ:

פֹּה עֵגֶל בֶּן-בָּקָר, פֹּה סֵיָּח;

וּמְשֻׁבָּץ בְּחוֹפָיו כִּבְעֶרֶשׂ,

מִתְפַּנֵּק הַפֶּלֶג וּמְחַיֵּךְ.

וְקוֹרֵא קוֹל-קַיִץ אֵלֵינוּ:

צְאוּ-נָא מִכִּבְשַׁן הַכְּרַכִּים!

הַזְקִיפוּ שֶׁדְרַתְכֶם הַשְּׁחוֹחָה

וְחַזְקוּ שְׁרִירֵיכֶם הַנְּמַקִּים.

הַדְלִיקוּ בְעֵינְכֶם נֵר-חַיִּים

וְרַפְּאוּ נִשְׁמַכְתֶכם הַרְעוּעָה;

טִבְלוּהָ בְאוֹרוֹת אַרְגָּמָן

וּבְטַל הַשָּׁמַיִם רַחֲצוּהָ.

הִמָּלְטוּ מִתִּימְרוֹת הָאָבָק

וְלִינוּ בְנָוִים שַׁאֲנַנִּים,

הַטְּמִירִים בְּחֵיק הָעֲמָקִים

וְאוֹבְדִים בִּירָקוֹת וְגַנִּים.

תַּשְׁכִּימוּ עִם עַמּוּד-הַשַּׁחַר

וּתְטַיְּלוּ בִשְׁבִילֵי הַכְּרָמִים:

שָׁם תִּרְווּ מִדֶּשֶׁן הַתְּנוּבוֹת

וּשְׂכַרְתֶּם מֵחֲרִיפוּת-הַבְּשָׂמִים.

וּפְטוּרִים מֵחוֹבוֹת וְעֻלּים

תִּתְפַּשְּׁטוּ הַגַּשְּׁמוּת הַשְּׁחוֹרָה –

וְקָרַם עֲלֵיכֶם עוֹר חָדָשׁ

וּטְהַרְתֶּם כִּכְרוּכֵי-הָאוֹרָה;

וְצָצוּ בִן-רֶגַע עַל גַּבְּכֶם

גַּפַּיִם קַלִּילִים אַוְרִירִים –

וּדְאִיתֶם לְרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם

וּצְלַלְתֶּם בְּזִיוִים אַדִּירִים.

וּרְאִיתֶם כָּל גִּנְזֵי הַבְּרִיָאה,

כּלָ חָסְנָהּ וָעֱזוּזֵי תִפְאַרְתָּהּ –

וּנְשַׁמְתֶּם בְּחָזוֹת אַבִּירִים,

וְלִבְּכֶם הַמְחֻדָּשׁ יְקַרְטָע.

תרס"ט

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה