סוֹד פָּתַר לִי צְחוֹקֵךְ...
סוֹד פָּתַר לֳי
צְחוֹקֵךְ:אַָהַבְתִּי!
וְעָצְבֵּךְ לִי
הִגִּיד: הִנֵּנִי!
וַאֲנִי – הֵן
תִּכַּנְתְּ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי
וּמִי עוֹד
כִּלְבָבֵךְ רוֹאֵנִי?
בִּנְפֹל
גַּל-צַמָּתֵךְ עַל מֵצַח
וּכְשַׁעֲשַׁע עַל
לֶחְיֵךְ אַדְמִימוּת –
וָאֵדַע: בַּסֵּתֶר
אֵשׁ-נֶצַח –
אַךְ דְּבָרִים
נְכַלְכֵּל בְּנֳמּוּס.
וְשָׂפָה לְשָׂפָה
נִמְשֶׁכֶת,
עוֹד רֶגַע –
וּתְחוֹלֵל הַנְּשִׁיקָה!
אַךְ יַד-מִי
בַעֲדֵנוּ סוֹכֶכֶת
וּזְרוֹעוֹת
מִזְּרוֹעוֹת מַרְחִיקָה?
וּמָה הִיא
הַתַּרְמִית הַגְּלוּיָה:
לְנַסּוֹת אִישׁ
אָחִיו בְּחִידוֹת?
מַה-בּוּשָׁה
לַתְּשׁוּקָה הַסְּמוּיָה
וְחוֹבָה
וְחֶשְׁבּוֹן-עֲתִידוֹת?
נַפְשֵׂנוּ
לַבַּרְזֶל לְקוּחָה
וּגְאֻלַּת
הַלְּבָבוֹת לֹא-לָנוּ;
בְּעַרְבַת
חַיֵּינוּ הַדְּלוּחָה
אַשְׁרֵינוּ אִם
רֶגַע מָצָאנוּ.
בְּקֶרַח הַיָּמִים
הַנּוֹרָא
זִכְרוֹנוֹ
כְּמַעְיָן בַּצִּיָּה.
וְלָנוּ דְרוֹר
רֶגַע הֵן קֹרָא –
מִי יִתֵּן גַּם
קֶסֶם הַנְּשִׁיָּה!...
תרע"ה