שִׁיר הַשֳּׁירִים
שִׁיר הַשִּׁירִים...אָבִיב...
נָשְׂאוּ דְרוֹרִים
קוֹלָם,
נֵשְׂטְ נָא, יוֹנַת
חַיָּי,
נֵשְׂטְ מִתְּרוּעַת
עוֹלָם.
פֶּן מִבַּרְזֶל כְּבָלָיו
יִתַּר לְבָבֵנוּ;
רוּחַ-שְׁרִירוּת פִּתְאֹם
סָחֹף תִּסְחָפֵנוּ.
אוֹ מִגְּאוֹן הַנֹּעַר
פֶּן יִזָּכֵר לָנוּ:
מַה-לָּכֶם, אֶבְיוֹנִים
לָרִיק כּוֹס אִתָּנוּ?
"שִׁיר הַשִּׁירִים"...
הֵידָד?
תּוֹר הַנֹּעַר מוֹלֵךְ!
נֵשְׂטְ נָא, יוֹנַת
חַיָּי.
חַג הַלְּבָבוֹת הוֹלֵךְ...
לָנוּ נָוֶה שַׁאֲנָן,
כִּירָה שׁוֹפְעָה חֻמָּהּ,
נֹפֶת מִיץ וּפוֹשְׁרִין
–
יָפִים הֵם לִתְנוּמָה...
אַהֲבָה תַּחַת אַהֲבָה,
לֵב אֶל לֵב יֵעָנֵן;
אָבִיב כִּי יִתְחַדָּשׁ
–
אָנוּ שָׁוְא נֵרָנֵן...
אֶחָד חַג לַלֵּבָב,
אֶחָד גַּם חֲלוֹמוֹ,
הָיָה – וְלֹא יוּסִיף
זֶה הַשִּׁיר לִשְׁלֹמֹה...
תרע"ה