שִׁיר עֶרֶשׂ

יְשַׁן נָא, עוּלִי, כְּשֵׁרִי, צְחוֹרִי, עֵינְךָ סְגֹר וּשְׁקָט–

שְׁמַע: שִׁיר חָדָשׁ לָךְ אָשִׁירָה, אָשִׁיר לָךְ בַּלָּאט:

וּנְגִינוֹתַי נוּגוֹת כָּכָה, קוֹדְרוֹת הֵן כָּל-כָּךְ!...

זוֹעֵף יַאֲהִיל הָרָקִיעַ עַל קָדְקָדְךָ, צַח,

וְעַד גַּנֵּיהֶם סְחוּפִים בָּתִּים שְׁחוֹרִים שָׁם וּפֹה,

וַעֲרִירִים תּוֹעִים שְׁלָדִים, תּוֹעִים כֹּה וָכֹה.

שְׁמַע אֵיךְ בּוֹכֶה שָׁם בַּמֶּרְחָק רוּחַ מִבְּלִי-דֹם,

אֵיךְ בַּשְּׁמָשׁוֹת טִפּוֹת דְּלוּחוֹת דּוֹפְקוֹת כָּל הַיּוֹם.

כְּמִתְלַחֲשִׁים בְּתַרְעֻמּוֹת עַל בִּיאָתְךָ כָּאן:

"כְּלוּם אֵין בִּלְתּוֹ דֵי עֲלוּבִים?.." הַס, בְּנִי, וִישָׁן!

אֲיֵשֶׁנְךָ בִּנְגִינָתִי חִדְלַת-עֹז כָּל-כָּך:

אֵבְךְּ – וַאֲבַכֶּה אֶת הַחַיִּים שֶׁנָּפַחְתִּי בָךְ:

מִדֵּי דַבְּרִי בְּחַיֶּיךָ לִבִּי הוֹמֶה לִי:

אִם אֶת חַיַּי אַתָּה יוֹרֵשׁ, אוֹי לָךְ, יוֹרְשִׁי, בְּנִי!

אִם מַחֲשַׁכֵּי לֵב וָרוּחַ מַנְחִיל דוֹר לְדוֹר –

מַה-לָּךְ קַוּוֹת פֹּה זוּלָתִי שָׁחוֹר מִנִּי שְׁחוֹר?

כִּי מִנְּגָעִים רֻקַּם לִבְּךָ וּמִגְּנִיחוֹת, בְּנִי:

תּוּגַת-עוֹלָם הִיא צָפָתְךָ כָּאן אֶל יַם הַבְּכִי:

לִהְיוֹת בּוֹכֶה בֵין הַבּוֹכִים וּבְלִי-דַעַת עַל-מָה,

לָשֵׂאת לַעֲנָה בְחֵיקֶךָ, כַּעַס וְעִנְיָן רָע.

נוּמָה, שֵׂיִי!.. אֶת מַזָּלְךָ רָאֹה אֶרְאֶה כְּבָר:

כְּבָר הוּא נִצָּב מְרַאֲשׁוֹתֶיךָ, אוֹרֵב לָךְ כְּצָר.

עַז וּמְסָרֵב הוּא כַּמָּוֶת וְכַנֶּצַח גֵּא,

וּמְזִמּוֹתָיו – מִי יֵדָעֵן? – פַּרְסִין, תְּקַל וּמְנֵא!..

נֶצַח יִשְׁתֹּק – הוֹי, מַה-קָּשָׁה שְׁתִיקָה זֹאת מִנְשֹא!

שׁוֹתֵק – וּבִשְּׁתִיקָתוֹ יָדִין, יַחְתֹּךְ גְּזַר כָּל חָי.

עוֹד בְּטֶרֶם תִּרְאֶה אוֹרְךָ כְּבָר אֶת בְּרָקוֹ רָב,

אָפַף אוֹתְךָ בְּבַרְזִלּוֹ, עָטְךָ חַשְׁרַת-עָב.

עַתָּה שׁוֹתֵק הוּא וּמַאֲזִין אֶת נַחֲרָתְךָ-תֹּם –

וְעַל פָּנָיו לַעַג-אֲבָנִים קוּפֵא כָּל הַיּוֹם.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

...וּבְהִתְעַטֵּף בָּךְ הַנֶּפֶשׁ, תִּשׁפֹּךְ דִּמְעוֹת-חֹם –

אַךְ תֹּאבַדְנָה פְּנִינֵי-עֵינְךָ שָׁוְא בַּחֲלַל-הַתְּהוֹם;

וּבִתְקֹף הַיֵּאוּשׁ אוֹתְךָ, תִּקְפֹּץ לָשׂוּם קֵץ –

אַךְ תֵּרָתַע, בֶּן-פַּחְדָּנִים, מִפְּנֵי בְרַק הַחֵץ;

וּבְהִתְחַמֵּץ, בְּנִי, לְבָבְךָ, תַּחֲרֹק: "יֹאבַד יוֹם

וַאֲבוֹתַי שֶׁבְּאַשְּׁמָתָם בָּאתִי עַד-הֲלוֹם!"

אוֹ אָז תָּרִים אֶגְרוֹף נֶגְדִּי, תַּרְעִים: "תֵּן הַדִּין!

אֵיך הִרְהַבְתָּ אָב לֹא-רַחֲמָן, לָקִים בֵּן וָנִין?"

נִדְכֶּה אֶעֱמֹד וּבְהַכְנָעָה לִפְנֵי חֲרוֹנְךָ, בְּנִי:

אֶשְׁמַע, אֶשְׂבַּע כְּלִמַּת בְּשָׂרִי – וְאוּלָם סָגוּר פִּי.

ב

שְׁקֹט, אֶפְרֹחִי, אַל תְּפַרְכֵּס: לָשִׁיר שִׁירִי תְנָה...

לִבִּי לִבִּי עַל מַזָּלוֹ שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא:

דּוֹר-שִׁמָּמוֹן, תְּקוּפַת יֵאוּשׁ אֶרְאֶה בַעֲלִיל,

וּבַחַיִּים אֵין נֶחָמָה, אֵין אַף קֻרְטוּב גִּיל;

וּבַחַיִּים הַכֹּל זוֹעֵף, הַכֹּל מַר וָקָר,

וְעַל כֹּל יַאֲהִילוּ תָמִיד עָבֵי חֶשְׁכַּת צָר;

וְיָנוּעוּ אָז נַנָּסִים שְׁכוּרֵי רוֹשׁ וָסַם,

לֹ א לְבַקֵּשׁ אֶת-שֶׁאָבַד – רַק לִזְחִילָה סְתָם.

וְנָשַׁמּוּ כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא

וְהַנְשָׁמוֹת תִּתְעַרְפֵלְנָה – אוֹי לְאוֹתָהּ שָׁעָה!

...יִהְיוּ יָמִים – וּבַחוּצוֹת לֹא יִשָּׁמַע צְחוֹק,

אֲשֶׁר יַרְנִין אֶת הַכְּלָיוֹת, יַשְׁכֵּח מְרִי וָצוֹק;

לֹא תִשָּׁמַע גַּם אֲנָחָה יוֹצֵאת מִן הַלֵּב,

הַנּוֹקֶבֶת חַדְרֵי בֶטֶן וְגוֹרֶמֶת כְּאֵב.

רַק לִפְרָקִים מִי שֶׁיְּזוֹרֵר, יַפְרַע אֶת הַדְּמִי

אוֹ כִּלְאַחַר-יָד תִּזָּרֵק תְּלוּנָה כָּל שֶׁהִיא...

וּבִרְבוֹת יְמֵי הַשְּׁמָמָה וְכִמְלֹאת הַסְּאָה

יֹאבַד כָּלַח עַל הָאָרֶץ וְעַל יוֹשְׁבֵי-בָהּ.

וְלֹא עוֹד יִהְיוּ נְעוּרִים כְּלָל, כִּי-אִם צֵל עַל צֵל–

וְנִתְקַלְתָּ רַק בִּנְמוּשׁוֹת עַל כָּל תֵּל וָתֵל;

וְלֹא עוֹד תָּהֵל עַד לָנֶצַח אֵיזֹה קֶרֶן-אוֹר,

וְהִתְחִילָה שְׁעַת הַגְּוִיעָה, תְּקוּפַת אַחֲרוֹן-דּוֹר.

יוֹם וָלַיְלָה יַרְעִיף שַׁחַק, יַרְעִים עַד בְּלִי דָי –

וְשִׁכָּרוֹן שֶׁל תַּרְדֵּמָה יִמְסֹךְ עַל כָּל חָי.

וְהִתְקַפְּלָה כָּל הָאָרֶץ וְנֶאֱנְחָה דֹם –

וַעֲזוּבָה אַף נִשְׁכָּחָה תִצְנַח אֶל הַתְּהוֹם.

תרס"ט

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה