מִתּוֹךְ שִׁעֲמוּם
בָּרָק שָׁחוֹר טָס
עַל פָּנַי
וַיְשַׁקְּעֵנִי אֶל
הַנְּשִׁיָּה.
עָמֹק-עָמֹק צָלְלָה
נַפְשִׁי
עַד לִתְהוֹמָהּ
הַתַּחְתִּיָּה.
וּבַחֲלוֹמִי: כָּל
הָאָרֶץ
מָלְאָה שְׁרָצִים
רַבִּים,רַבִּים:
צָב וְסַרְטָן,
זְנַב-לְטָאָה,
עַכָּבִישִׁים
וְעַקְרַבִּים.
כָּל הַשְּׁקָצִים
שְׁבָּעוֹלָם,
מַרְבֵּי-רֶגֶל,
טְמֵאֵי- זְנָבוֹת,
זָחֲלוּ, נָגְחוּ
אִישׁ אֶת אָחִיו,
אִישׁ אֶת אָחִיו
עָרְכוּ קְרָבוֹת.
אִלְּמָה הָיְתָה
הַמִּלְחָמָה:
גָּבְרוּ, נָפְלוּ
בָהּ בִּשְׁתִיקָה:
וַעֲצוּמִים
הֲרוּגֶיהָ:
מִי בִּדְרִיסָה,
מִי בַּחֲנִיקָה...
שׁוּב רָאִיתִי
אַגְמֵי בִצָּה
שָׁם מֵעֵבֶר
שְׂדֵה-הַקָּטֶל
וּבַבִּצָה יִרְבַּץ
תַּנִין
עַתִּיק-יוֹמִין,
עוֹבֵר-בָּטֵל.
וּבְאֵין מַחֲרִיד
יִישַׁן בָּטַח...
אַךְ לְעִתּוֹת
בֵּין עַרְבָּיִם
יֵשׁ שֶׁיִּפְעַר דַּלְתוֹת
פִּיהוּ –
יִשְׁלַח פִּהוּק
לַשָּׁמָיִם...
- - - - - - - - - -
- - -
פְּרָאִים הָיוּ
מַרְאוֹת לֵילִי
וַיִּתְפַּתְּלוּ
עֲקַלְקַלִּים.
וּבַבֹּקֶר
הֱקִיצוֹתִי
וְכֹחוֹתַי כָּכָה
דַלִּים!
זָחֲלוּ עָבִים
כְּמִתְרַשְׁלִים
וּמַרְאֵיהֶם –
עָשָׁן חִוֵּר:
קְרוּם עֲרָפֶל
עָטָה יָעַר,
כָּל הָעוֹלָם הָיָה
עִוֵּר.
שָׁרָה עָנָן גַּם
עַל כָּתְלֵי
מְחִצָּתִי
הַנִּזְעָמָה:
וּמִמַּסַּד עַד
הַטְּפָחוֹת
דּוּמָם הִרְהֵר
צֵל-הַשְּׁמָמָה.
וְהַשְּׂמָמִית
כְּמִנְהָגָהּ
נָמָה שְׁנָתָהּ
אֵין לָהּ שַׁחַר...
אַךְ בְּלִבִּי
הָמָה מֵיתָר:
קוּם עֲבוֹר אֶל
מָעוֹן אַחֵר...
תר"ע