בְּמַרְאוֹת הַלָּיְלָה

יעקב לרנר

(לזכר אמי)

הִיא פָתְחָה הַדֶּלֶת כִּיְרֵאָה

וַתַּצְנֵע הַחַדְרָה זְהִירָה;

וַתִּקְרַב כִּקְרֹב עַל בְּהוֹנוֹת

וַתִּצְנַח עַל עַרְשִׂי פַּלְמוֹנִית.

וָאֵרָא דְמוּת-אִשָּׁה הַיּוֹשְׁבָה

שַׁכּוּלָה, קְשַׁת-רוּחַ וְחוֹשְׁבָה.

וַתֵּצֵא דִמְעָתָהּ הַכֵּנָה

וַתַּעֲמֹד עַל מִפְתַּן בַּת-עֵינָהּ;

וּשְׂפָתָהּ הַנּוֹבְלָה רָעָדָה

וּבְרֹאשָׁהּ לִי נָדָה וְנָדָה.

אָז תִּמַּח מֵעֵינָהּ הַפְּנִינָה

וַתַּשְׁקֵף אֶל עֵינַי בִּתְחִנָּה

וַתֹּאמֶר: מַה-שְּׁלוֹמְךָ, אֶפְרוֹחִי?

אַל תִּירָא, כִּי אִמְּךָ אָנֹכִי.

שָׁמַעְתִּי מִמֶּרְחָק כִּי תִדְעָךְ,

כִּי תִשְׁכַּב חֲרֵדִים וְנִדָּח;

וְרָחוֹק מֵחַיִּים וָשֶׁמֶשׁ,

תִּתְמוֹגֵג אֵין-אוֹנִים בָּאֶמֶשׁ,

וַיְהִי כָּל הֲגִיגְךָ הַנּוֹבֵל

רַק אִלֵּם, רַק נִכְנָע, רַק סוֹבֵל!

כַּשִּׁעֲמוּם בְּיוֹם הָעֲרָפֶל,

כַּגְּסִיסָה בָעוֹלָם הַשָּׁפֵל...

אַף רָצוֹן לְקַוּוֹת כְּבָר אֵינוֹ...

מֶה הָיָה לָךְ, אִישׁוֹן בַּת-עֵינִי?

בְּשֵׁם כָּל הַנְּשָׁמֹות הַקְּדוֹשׁוֹת –

רְאֵה הִשְׁבַּעְתִּיךָ – הִתְאוֹשֵׁש!

וְאַשְׁרֵי הַצְּבָאוֹת בַּמָּרוֹם

הַנֶּהֻנִים מִזִּיוָהּ וְשָׁרִים;

וְאַשְׁרֵי גַם עֵמֶק הַבָּכָא

לִרְאוֹתָהּ מֵרָחוֹק אִם זָכָה.

הִזְדָּרֵז!.. כְּבָר אֶשְׁמַע הַטִּיסָה,

כְּבָר הִתְחִיל הַהַלֵּל הַנִּשָּׂא.

– – – – – –

נִפְעַמְתִּי וָאִיקַץ מִשְּׁנָתִי...

מֶה הָיָה ? אֵי אִמִּי מוֹרָתִי?

אֵי עַרְשִׂי וְאֵיפֹה הִנֵּנִי:

הֲיֶשְׁנִי בִמְצִיאוּת אִם אֵינִי?

וְחַדְרִי? וּמַטָּה? וָמָעְלָה?

וְאֵיזוֹ מִשְׁמֶרֶת הַלָּיְלָה?

וּפִתְאֹם בְּאַחַד הַמְּבוֹאִים

הָאוֹבְדִים בַּחֲכֵׁשָה וְתוֹהִים

עֲרִירִי בַלַיְּלָה הַכָּבֵד

הִשְׁתַּקְשֵׁק קוֹל אוֹפַן וְאָבָד

ברדיטשוב, אייר תרס"ט

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה