כְּבָר נָשְׁבָה
הַצִּנָּה הַזְּעוּמָה,
הִתְחִילוּ
הַיָּמִים הַנּוֹבְלִים,
בַּחוּצוֹת
נִגְרָרִים בְּנֵי-אָדָם,
מְכַוְּצִים אֶת
גּוּפָם וְסוֹבְלִים...
הַשַׁחַר עַל
רֹאשִׁי הִתְרָעֵם,
הִתְחַמְּקָה
הַשֶּׁמֶשׁ הַנָּאוָה,
צִיץ הָיָה בְגַנִּי
וַיִּמֵּל,
שְׁבִיב הָיָה
בְלִבִּי וְכָבָה...
וְעֵינֵי כִּי
אֶשָּׂא לַמֶּרְחָק –
עֲרָפֶל וִישִׁימוֹן
לִי נִרְאִים.
שָׁם אוֹצֵר
הָרוּחוֹת הַחֲנוּקִים,
הַבּוֹכִים
בְּלֵילֵי-סַגְרִירִים.
הָעוֹלָם הִתְקַפֵּל
אֶל תּוֹכוֹ
וַיִּדֹּם
בִּזְרֹעוֹת הַגְּוִיעָה.
עַל גַּנִּי צוֹרֵחַ
הָעוֹרֵב
וּבְשׂוֹרַת-צַלְמָוֶת
בְּפִיהוּ...
תר"ע