עַרְעָר
גּוֹסֵס אוֹרִי, אוֹר אֵין-אוֹנִים...
הֵקִיא אוֹתוֹ
שַׁחַק נוֹבֵל.
כָּל הָעוֹלָם
הוֹגֶה עֶצֶב,
סוֹבֵל דֹם וְאֵינוֹ
קוֹבֵל...
חִוֵּר יוֹמִי, יוֹם
אֵין-חֶמְדָּה,
מַחְשֶׁה יוֹמִי
כִּכְלִמָּתִי.
בֹּקֶר, בֹּקֶר
עֲבָרַנִי;
תּקְוַת-שֶׁמֶשׁ לֹא
מָצָאתִי...
תּוֹעֶה צִלִּי קַר
וְעֵירֹם.
שְׁכוֹל עַל
סְבִיבִי...מַה-לִּי מִי-לִי?
אָנָה זַעְפִּי
יִשָׂאֵנִי? –
בָּעֲרָפֶל אוֹבֵד
שְׁבִילִי...
- - - - - - - - - -
רוּחַ נֶחֱנָק בָּא
וַיִּגְוָע –
תְּלוּנַת-עוֹלָם וְכִשְׁלוֹנָהּ.
אָבְדָה עִמָּהּ
גַּם אַנְחָתִי,
פְּלֵיטַת-לִבִּי
הָאַחֲרוֹנָה...
יוֹם-הַדְּמָמָה
גוֹסֵס נִכְלָם,
נוֹדֵף טַחַב
לֵיל-רִקָּבוֹן;
גּוֹלִים עָבִים
לָעֲרָבוֹת –
צוֹפֶה עַרְעָר
וְלֹא יָבֵן...
תרע"ב