[שיר
אהבה]
צוּרָה הֶחֱיַתְנִי – / אֵיךְ מוֹתִי בְשֶׁלָהּ?
צוּרַת רֹאשׁ אֲהָבִים –
לַהַט עִם כְּרוּבִים
עַל עֵדֶן נְצִיבִים,
כָּכָה רִחֲקַתְנִי / עֵינוֹ מִקְּרֹב לָהּ!
נִמְאָס לֹא מְאַסְתִּיו,
מָה אַעַשׂ? אֲהַבְתִּיו
. . . . . . . . . . . . . .
כְּשֶׁמֶשׁ לִהֲטַתְנִי / אוֹר עֵינוֹ בְּהִלָּה.
תּוֹסִיף אַהֲבָתוֹ
בִּי עֵת גַּעֲרָתוֹ.
הֵנַע לִי שְׂפָתוֹ,
הִיא הִיא הֶעֱלַתְנִי – / "בַּעְלַת אוֹב" עֱנוּ לָהּ!
עַל צוּרַת לְבָנָה
אֵיךְ תִּשְׁכֹּן עֲנָנָה?
רָמַז לִי וְעָנָה
"שֶׁמֶשׁ שְׁזָפַתְנִי / וָאֶחְסֶה בְצִלָּה".
מַה תָּקְפּוֹ וְטוּבוֹ,
עַל כִּי אֵל אֲהֵבוֹ!
בַּת קוֹל תַּעֲנֶה בוֹ:
יא צגיר, יא אבני, / ואיש יחבך אללה!