שחוק האישקאקי / ר' אברהם אבן-עזרא

[שחוק האישקאקי (השחמט)]

אֲשׁוֹרֵר שִׁיר בְּמִלְחָמָה עֲרוּכָה / קְדוּמָה מִן יְמֵי קֶדֶם נְסוּכָה

עֲרוּכָה מְתֵי שֵׂכֶל וּבִינָה, / קְבָעוּהָ עֲלֵי טוּרִים שְׁמֹנָה.

וְעַל כָּל טוּר וָטוּר בָּהֶם חֲקוּקוֹת / עֲלֵי לוּחַ שְׁמֹנֶה מַחֲלָקוֹת,

וְהַטּוּרִים מְרֻבָּעִים רְצוּפִים / וְשָׁם הַמַּחֲנוֹת עוֹמְדִים צְפוּפִים.

מְלָכִים נִצְּבוּ עִם מַחֲנֵיהֶם / לְהִלָּחֵם וְרֶוַח בֵּין שְׁנֵיהֶם.

פְּנֵי כֻלָּם לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים / וְהֵמָּה נוֹסְעִים תָּמִיד וְחוֹנִים,

וְאֵין שׁוֹלְפִים בְּמִלְחַמְתָּם חֲרָבוֹת, / וּמִלְחַמְתָּם – מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבוֹת,

וְנִכָּרִים בְּסִימָנִים וְאוֹתוֹת / בְּפִגְרֵיהֶם רְשׁוּמוֹת וַחֲרוּתוֹת.

וְאָדָם יֶחֲזֶה אוֹתָם רְגוּשִׁים / יְדַמֶּה כִּי אֲדוֹמִים הֵם וְכוּשִׁים.

וְכוּשִׁים בַּקֱּרָב פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם, / אֲדוֹמִים יֵצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם,

וְהָרַגְלִים יְבוֹאוּן בַּתְּחִלָּה / לְמִלְחָמָה לְנֹכַח הַמְּסִלָּה.

וְהָרַגְלִי יְהִי הוֹלֵךְ לְנֶגְדּוֹ / וְאֶת אוֹיְבוֹ יְהִי נוֹטֶה לְלָכְדוֹ,

וְלֹא יַטֶּה בְּעֵת לֶכֶת אֲשׁוּרָיו / וְלֹא יָשִׂים פְּעָמָיו לַאֲחוֹרָיו,

וְאִם יִרְצֶה – יְדַלֵּג בַּתְּחִלָּה / לְכָל עֵבֶר שְׁלֹשָׁה בַּמְּסִלָּה.

וְאִם יִרְחַק וְיָנוּד מִזְּבוּלוֹ / וְעַד טוּר הַשְּׁמִינִי יַעֲלֶה לוֹ –

כְּמוֹ פָרָז לְכָל פָּנִים יְהִי שָׁב / וּמִלְחַמְתּוֹ כְּמִלְחַמְתּוֹ תְחֻשַּׁב.

וְהַפָּרָז יְהִי מַטֶּה פְסָעָיו / וּמַסָּעָיו לְאַרְבַּעַת רְבָעָיו.

וְהַפִּיל בַּקְּרָב הוֹלֵךְ וְקָרֵב / וְהוּא נִצָּב עֲלֵי הַצַּד כְּאוֹרֵב,

כְּמוֹ פָרָז הֲלִיכָתוֹ – אֲבָל יֵשׁ / לְזֶה יִתְרוֹן לְמַה שֶּׁהוּא מְשַׁלֶּשׁ.

וְהַסּוּס בַּקְּרָב רַגְלוֹ מְאֹד קַל / וְיִתְהַלֵּךְ עֲלֵי דֶרֶךְ מְעֻקָּל,

עֲקַלְקַלּוֹת דְּרָכָיו לֹא סְלוּלוֹת, / בְּתוֹךְ בָּתִּים שְׁלֹשָׁה לוֹ גְבוּלוֹת

וְהָרוֹךְ יְהַלֵּךְ מִישׁוֹר בְּדַרְכּוֹ / וּבַשָּׂדֶה עֲלֵי רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ

וְדַרְכֵי עִקְּשִׁים הוּא לֹא יְבַקֵּשׁ, / נְתִיבוֹ מִבְּלִי נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.

וְהַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ עַל צְדָדָיו / לְכָל רוּחוֹת וְיַעְזֹר אֶת עֲבָדָיו,

וְיִזָּהֵר בְּעֵת שִׁבְתּוֹ וְצֵאתוֹ / לְהִלָּחֵם וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ,

וְאִם אוֹיְבוֹ בְּאֵיבָה יַעֲלֶה לוֹ / וְיִגְעַר בּוֹ – וְיִבְרַח מִגְּבוּלוֹ.

וְאִם הָרוֹךְ בְּאֵימָה יֶהְדְּפֵהוּ / וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר יִרְדְּפֵהוּ –

וְיֵשׁ עִתִּים אֲשֶׁר יִבְרַח לְפָנָיו / וְעִתִּים יֵשׁ לְסִתְרוֹ לוֹּ הֲמוֹנָיו.

וְכֻלָּם הוֹרְגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, / וְזֶה אֶת זֶה בְּרֹב חֵמָה מְכַלֶּה,

וְגִבּוֹרֵי שְׁנַיִם הַמְּלָכִים / חֲלָלִים מִבְּלִי דָמִים שְׁפוּכִים.

וְעִתִּים יִגְבְּרוּ כוּשִׁים עֲלֵיהֶם – / וְיָנוּסוּ אֲדוֹמִים מִפְּנֵיהֶם,

וְעִתִּים כִּי אֱדוֹם יִגְבַּר – וְכוּשִׁים / וּמַלְכָּם בַּקְּרָב הֵם נֶחֱלָשִׁים.

וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם / בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,

וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט / וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!

וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, / וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.

וְחֵילוֹ בַּעֲדוֹ כֻּלָּם יְמוּתוּן / וְאֶת נַפְשָׁם פְּדוּת נַפְשׁוֹ יְשִׁיתוּן,

וְתִפְאַרְתָּם כְּבָר נָסְעָה וְאֵינָם / בְּשׁוּרָם שֶׁכְּבָר נִגַּף אֲדוֹנָם,

וְיוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם שְׁנִיָּה – / וְיֵשׁ עוֹד לַהֲרוּגֵיהֶם תְּחִיָּה!