פרויקט בן-יהודה

הנחיות להקלדת יצירות

הערות מקדימות:

1. הקלדת יצירות עבור הפרויקט היא מלאכת התנדבות. ככזו, אין כל מחויבות לקצב הקלדה מסוים, או להשקעת זמן עקבית. כל כמות זמן שתוכלו להשקיע תהא טובה ומועילה. מה שחשוב הוא רק לשמור על קשר עם עורך הפרויקט (פרטים בתחתית הדף), כדי לאפשר תיאום בין כלל המתנדבים.

2. אם תגלו שאין ביכולתכם להמשיך ולתרום מזמנכם בעתיד הנראה לעין, נבקש רק שתודיעו על כך לעורך, על-מנת שיוכל למסור את המשימה למתנדב/ת אחר/ת.

3. אנו מבקשים שלא תקלידו טקסטים לפני תיאום עם העורך, על-מנת למנוע כפל מאמצים מיותר, שכן יותר ממתנדב אחד עוסק בהקלדת יצירות של יוצר מסוים בכל רגע נתון.

להלן כמה הנחיות כלליות להקלדת היצירה:

1. את הטקסט אפשר להקליד בכל גופן ובכל גודל נוח. הטקסט יעבור עריכה והאחדה עיצובית לפני שיראה אור באתר בכל מקרה.
2. יש להעתיק את הטקסט ככתבו, ז"א לא להפוך כתיב חסר לכתיב מלא, לא לשנות כתיב מיושן או תעתיקים משונים. בטקסט מנוקד, יש להעתיק את הניקוד ככתבו, ולא לתקן לפי כללי האקדמיה או הכתיב המודרני. כתיב מיושן, כמו לשון מיושנת, הוא חלק מהיצירה, ואין לעדכנו. במיוחד יש להימנע משימוש בתוכנות ניקוד אוטומטיות, כגון התוכנה נקדן.
3. במקרה של שגיאת דפוס (כגון "שגגיאה"), יש לתקן, אבל חשוב מאוד להוסיף הערת שוליים בתחתית הטקסט לאמור: "במקור נדפס בטעות: 'שגגיאה'." אם לא ברור אם מדובר בשגיאה או לא, נא לא לתקן, ולציין זאת עם מסירת החומר. עורך האתר יטפל במקרים כאלו.
4. אם בטקסט בלתי-מנוקד מופיעים פה ושם סימני ניקוד, לשם הבהרת הכוונה במלה שניתן לקרוא בכמה צורות, יש להעתיקם (ר' הנחיות ניקוד להלן).
5. יש להקפיד על ההבדל בין מקף, שמחבר צירופי מלים (כגון בית-ספר), לבין קו מפריד, שמפריד או קוטע משפטים (דוגמה: "אמרתי לה – או אולי רק הרהרתי בקול – שאני אוהב אותה". את הקו המפריד ניתן להפיק במעבד התמלילים וורד באמצעות הקשה על Ctrl ועל סימן המינוס שבקצה הימני-העליון של המקלדת. אין להשתמש במינוס (מקף) רגיל במקום קו מפריד.
6. למעבד התמלילים וורד יש תכונה שימושית-לפעמים שהופכת שורה שמתחילה בקו-מפריד לפריט ברשימת תבליט.  כך הופכות למשל שורות שמייצגות דיאלוג, באמצעות קווים-מפרידים בתחילת השורה, לשורות ברשימות, במקום לפסקאות טקסט רגילות המתחילות בקו-מפריד.  יש לכך לא רק השלכות טיפוגרפיות זעירות, אלא השלכות טכניות חשובות יותר, כגון פגיעה במנגנון החיפוש.  בגרסת וורד 2000, ניתן לבטל את התכונה הזו בתפריט כלים, ב"תיקון שגיאות אוטומטי", תחת הכרטיס "עיצוב בעת ההקלדה", בסעיף "החל בעת ההקלדה", יש לבטל את הבחירה בתיבת הסימון "רשימות עם תבליטים אוטומטיות". יש להניח שניתן לבטלה באופן דומה גם בגרסאות אחרות. הנה תמונה של המסך הרלבנטי בגרסת 2000, כשהסעיף הסורר מוקף באדום:

7. יש להקפיד על שני רווחים לאחר נקודה בסוף משפט, פעולה המיטיבה את קריאות הטקסט.
8. אין לפתוח פסקה ברווחים לצורך "כניסה" של השורה הראשונה. את הכניסות משיגים באמצעות סגנון ולא באמצעות רווחים, בשלב העריכה.
9. בספרים רבים נהוג להדגיש מלים על-ידי ר י ו ו ח בין אותיות המלה. שיטה זו בעייתית במעבר למדיום האלקטרוני, משום שקשה לוודא ששורות לא תסתיימנה באמצע מלה, ומשום שמנועי חיפוש לא יודעים למצוא מלים שנכתבות ברווחים. הדגשות כאלו יש להחליף בכתיבת המלה כרגיל, אך בהדגשה (bold).
10. בספרים נהוג לעתים להשתמש במרכאות תחתיות („) בתחילת ציטוט, אך לשם נוחות ההקלדה, אפשר להשתמש במרכאות רגילות ("). העיקר הוא לשמור על אחידות בתוך היצירה.
11. לעתים מובאת שירה בעיצוב בעל שני טורים בכל עמוד, משיקולי חסכון בנייר. במהדורה הדיגיטלית אין בכך צורך, והדבר מקשה על הקריאה, ולכן נקליד את השירה בטור אחד, רצוף, כלומר כשנגיע לסוף הקלדת הטור הימני בעמוד מסוים, נקליד מיד מתחתיו את הטור השמאלי באותו עמוד, ואז נעבור לתחילת הטור הימני בעמוד הבא, וכן הלאה. במקרה של ספק, נא לפנות לעורך בכתובת להלן.
12. ביצירות עבריות מסוימות משולבים ביטויים לועזיים, באנגלית, ברוסית, ביידיש, וכו'. אם יש ביכולתך להקליד את הביטוי (לדוגמה, ביכולתך לקרוא קירילית ולהקלידה במחשב שלך), מה טוב; אם אין ביכולתך לעשות זאת, מסיבות טכניות או אחרות, יש לסמן את המקומות בטקסט שבהם יש ביטויים לועזיים בסימן ברור (צבע אחר, כוכביות, וכו') ולציין זאת בעת מסירת החומר המוקלד לעורך הפרויקט, אשר יטפל בהקלדת המלים הזרות.
13. הנה דף הנחיות קצר בענין הוספת סימני ניקוד.
14. הנה דף הנחיות קצר בענין הקלדה ישירות מתוך הסריקות ללא הדפסתן.

בכל שאלה, נא לפנות לעורך הפרויקט, אסף ברטוב, בכתובת editor@benyehuda.org.

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה