הרמן ודורותיאה / וולפגאנג פון גתה

תרגם ש' בן-ציון

בתתי לפני הקהל העברי, תרגום זה של אחת היצירות היותר שלימות והיותר חביבות שבלשונות אירופא, ספר הנקרא והנלמד זה יותר ממאה שנה, – מצאתי לנכון, ליתן עמו גם הערות-בקרת וביאורים מספיקים, הראויים ביחוד למורה עם תלמיד; בחשבי, שכדאי לנו, שתכנס יצירה זו לביה"ס העברי, ולא רק בתור דוגמא ספרותית בלבד, אלא גם בתור ספר חנוכי לבני-הנעורים בכלל.

המתרגם.

קַלִּיאֹפָּה.

צָרָה וְעֶזְרָה.

"עוֹד לֹא רָאִיתִי שׁוּק גַּלְמוּד וּרְחוֹבוֹת שֶׁדָּמְמוּ כָּכָה!

אָפְסוּ הַחַיִּים, אָפֵסוּ! שָׁמְמָה נִקְּתָה הַקִּרְיָה,

יָצְאוּ יוֹשְׁבֶיהָ נָדָדוּ, הֲנוֹתְרוּ חֲמִשִּׁים עוֹד נָפֶשׁ?

גְּדוֹלָה סַקְרָנוּת! הֵן כֻּלָּם אַךְ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה נֶחְפָּזוּ,

מַחֲזֵה הַגּוֹלָה בְעָנְיָהּ, מַחֲנֶה הַהוֹלֵךְ בַּיָּגוֹן,

וְכֵן עַד לְדֶרֶךְ הַכָּבִישׁ, זֶה מַהֲלָךְ שֶׁל שָׁעָה לֹא קַלָּה,

הֵם, בַּאֲבַק-יוֹם בְּעֵרָה, אָצִים וְרָצִים בַּמּוֹרָד.

מוּטָב, כִּי אֵשֵׁב פֹּה תַּחְתָּי. מָה אֵצֵא, מָה אַבִּיט בַּצָּרָה?

תְּלָאַת יְשָׁרִים בַּל אֶרְאֶה, בִּשְׂאֵתָם צְרוֹרוֹתָם בַּגּוֹלָה,

פְּלֵטַת שְׁאֵרִית רְכוּשָׁם מֵעֵבֶר לָרֵין, מִמּוֹשְׁבוֹתָם,

וְכֵן עֲקַלְקַלּוֹת בַּדְּרָכִים, מִשְׁעוֹלֵי עִמְקֵנוּ הַמֻּבְדָּל,

בֵּינוֹת לְשַׁדְמוֹת-הַבְּרָכָה אַךְ הָלֹךְ וּבָכֹה יִדּוֹדוּן.

אָכֵן כִּי אַתְּ, אֵשֶׁת-חָיִל, הֵיטַבְתְּ וַתַּעֲשִׂי בְשַׁלְּחֵךְ

בְּנֵנוּ נְדָבוֹת בְּבַדִּים נוֹשָׁנִים, בְּמָזוֹן וּמַשְׁקֶה,

קַדֵּם חֵלְכָּאִים בַּדָּרֶךְ; מֵחוֹבַת הֶעָשִׁיר נְתִינָה.

שָׂשׂ הַבֵּן לָרוּץ בָּרָכֶב! וְיָדוֹ אֵיךְ תִּשְׁלַט בָּרְכָשִׁים!

גַּם הַמֶּרְכָּבָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּנוּ, מַה קַּלָּה, מַה טּוֹבָה!

קוֹלְטָה אַרְבָּעָה לִרְוָחָה, וַחֲמִשִּׁי הָרַכָּב בַּדּוּכָן,

עַתָּה הַבֵּן בָּהּ יְחִידִי, וַהֲדוּרֵי כָל דֶּרֶךְ אֵיךְ תִּצְלָח!"

כָּכָה, בְּשִׁבְתּוֹ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר וְנִשְׁקַף הַשּׁוּקָה,

מְסַפֵּר עִם אִשְׁתּוֹ בְרָצוֹן בַּעַל-בֵּית-לַיִשׁ-הַזָּהָב.

נְעִימוֹת לוֹ תָשִׁיב אֲמָרוֹת בַּעֲלַת-הַבַּיִת הַנְּבוֹנָה:

"מוֹדָה אָנֹכִי, בַּעֲלִי, כִּי קָשָׁה לִי תָמִיד הַפְּרֵדָה

גַם מִבְּלוֹיֵי הַשְּׂמָלוֹת; כָּל דָּבָר לוֹ שָׁעָה בַבָּיִת,

וְאֵלּוּ בְשַׁעְתָּם, בַּצֹּרֶךְ, מִכְרָם בַּכֶּסֶף לֹא תִמְצָא.

אַךְ בְּכָל חֶפְצִי, בְּגָדִים עוֹד טוֹבִים הַפַּעַם נָתָתִּי,

בְּשָׁמְעִי, כִּי עֵרוֹם בַּגּוֹלָה שָׁם יֵלְכוּ גַם שֵׂיבָה גַּם יָלֶד.

וְאַתָּה הֲתִסְלָח? הֵן גַּם מֵאֲרוֹנְךָ לֹא מַשְּׁהוּ גָזָלְתִּי.

אַף זֶה חֲלוּק-הַשַּׁבָּתוֹן שֶׁלָּךְ, הַכֹּתֶן הַנָּאוֶה

בְּפִרְחֵי-צִיץ-הֹדּוּ, הֶחָלוּק הָרָפוּד פְלַנֵּלָה רַכִּיכָה,

לֻקַּח בַּשְּׁלָל, שֶׁכֵּן נִמְעַךְ וְעָבַר וּבָטֵל מִמּוֹדָה".

שָׂחַק לוֹ בַעַל-הַבַּיִת הַמְהֻגָּן וְעָנָה וְאָמָר:

"לִבִּי לַחֲלוּקִי, הֶחָלוּק הַנּוֹשָׁן! זֶה אֶרֶג מֵהֹדּוּ,

כֹּתֶן הַמֻּבְחָר, לֹא נִמְצָא כָמוֹהוּ בַיָּמִים הָאֵלֶּה.

אַךְ, לַכֹּל עֵת! חֲסַל סֵדֶר חָלוּק! גְּזֵרַת הַדּוֹר הִיא:

אֵין אָדָם יוֹצֵא בְכִפָּה וְסַנְדָּל אוֹ חָלוּק, חָלִילָה,

אֶלָּא בַסֻּרְתָּא, בַּפֶּקֶשׁ, וְדַוְקָא בְמַגָּף הַמְסֻמָּר".

"רְאֵה נָא!" אָז תַּעַן הָאִשָּׁה, "מִיּוֹצְאֵי-חִפָּזוֹן לַמַּרְאֶה

הִנֵּה כְבָר שָׁבִים אֲחָדִים. כְּנִרְאֶה, כְּבָר הִרְחִיק הַמַּחֲנֶה.

וְכַמָּה נַעֲלוֹתָם בְּאָבָק נִתְכַּסּוּ, וּפְנֵיהֶם לֶהָבִים!

אִישׁ אִישׁ מַפָּתוֹ בְיָדוֹ, מְנַגֵּב הַזֵּעָה מֵאַפָּיו.

אָמְנָם, נַפְשִׁי לֹא חָשְׁקָה לְרוֹצֵץ כֵּן הַרְחֵק בַּחַמָּה,

לִרְאוֹת בְּאוֹתוֹ הַמַּחֲזֶה! דַּיֵּינִי בְסִפּוּר הַדְּבָרִים".

מַסְכִּים הַבַּעַל בְּטוּבוֹ, מְאַשֵּׁר וּמוֹסִיף וְאוֹמֵר:

"חַמָּה; אַךְ יָמִים כָּאֵלֶּה מַה-טֹּבוּ לַקָּצִיר בְּחֻמָּם.

יָבֵשׁ וּמְיֻבָּשׁ, כִּשְׁחָת זוּ בְעִתָּהּ לַמְּגוּרָה הֵבֵאנוּ,

דָּגָן נֶאֱסֹפָה. בְּהִירִים שָׁמָיִם, עָב קַלָּה אֵין רוֹאֶה.

בֹּקֶר, וְרוּחַ קָרִירָה מְשִׁיבָה כָל נֶפֶשׁ בִּנְעִימוֹת.

אַוִּיר זֶה קְבָע הוּא לְיָמִים, הַמֶּזֶג הַטּוֹב לֹא יְשֻׁנֶּה!

גָּמְלָה הַקָּמָה, גָּמֵלָה, וּמָחָר לַקָּצִיר נֵצֵאָה".

עוֹד הוּא מְדַבֵּר, וּגְבָרִים וְנָשִׁים מִתְרַבִּים לָעֵדוֹת,

הַכֹּל בְּדֶרֶךְ-הַשּׁוּק אֶל בָּתֵּיהֶם יִנְהָרוּ יֵלֵכוּ.

כֵּן עִם הַבָּנוֹת בָּא שָׁם מִנֹּכַח בַּסּוּסִים הַשָּׁכֵן,

(הוּא הוּא הֶעָשִׁיר וְרִאשׁוֹן לַסּוֹחֲרִים בָּעִיר וּבַסְּבִיבִה)

בְּרַעַשׁ כִּרְכַּרְתָּם יַעַבְרוּן (בְּלַנְדוֹא הִיא הָיְתָה עֲשׂוּיָה)

עַד פְּנֵי הַבַּיִת הַמְחֻדָּשׁ, זֶה בֵיתוֹ, שָׁם בָּאוּ, יָרָדוּ.

חָיוּ הָרְחוֹבוֹת בֶּהָמוֹן; כִּי אִם זוֹ הָעִיר הִיא קְטַנָּה,

רַב בָּהּ הַיִּשּׁוּב, עַם עוֹבֵד מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת חֲרֹשֶת.

יוֹשְׁבִים הַצֶּמֶד הַשַּׁאֲנָן בְּפֶתַח הַשַּׁעַר בִּשְׁנָיִם,

רוֹאִים בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים, וּמְסִיחִים בָּהֶם לַהֲנָאַָה;

פָּתְחָה בְאֶמְצָע הָאִשָּׁה הַחֲשׁוּבָה וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ:

"שָׂא נָא עֵינֶיךָ! הֵן מוֹרֵה-הַצֶּדֶק, הַכֹּהֵן, וְעִמּוֹ

גַם שְׁכֵנֵנוּ הָרַקָּח שָׁם בָּאִים; אַךְ הֵמָּה יָשִׂיחוּ

כָל אֲשֶׁר רָאוּ בַמַּחֲנֶה, מְדִיבֵי הַנֶּפֶשׁ הַמַּרְאוֹת".

בָּאוּ הָאוֹרְחִים הַשְּׁנָיִם, בֵּרְכוּ יְדִידוֹת לַבְּעָלִים,

לְמוּלָם בַּשַּׁעַר גַּם הֵמָּה עַל סַפְסָל שֶׁל עֵץ נִתְיַשָּׁבוּ,

אַבְקַת נַעֲלוֹתָם נָעָרוּ וּלְרוּחַ מַפּוֹתָם נוֹפֵפוּ.

פָּתַח רִאשׁוֹנָה הָרַקָּח, לְאַחַר תַּגְמוּלֵי הַבְּרָכוֹת,

וְכָכָה אָז יֹאמַר בִּנְאֻמּוֹ, כִּמְעַט בְּרַגְזָנוּת יְדַבֵּר:

"כֶּסֶל זֶה דֶרֶךְ הַבְּרִיּוֹת! כְּכֻלָּם הֵם שָׁוִים בַּמִּדָּה,

שִׂמְחָה לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם צָרַת חֲבֵרָם כִּי תָבֹא!

הַכֹּל הֵן רָצִים כֵּן לִרְאוֹת לֶהָבָה אוֹכֶלֶת מִשְׁכָּנוֹת,

אָצִים לְהַבִּיט בֶּן-מָוֶת הַמּוּבָל בְּעָנְיוֹ לַגַּרְדֹּם.

יַחַד כֵּן יָצְאוּ הַפָּעַם הִתְעַנֵּג בְּמַרְאֵה הַגּוֹלִים,

וְאֵין בָּהֶם אֶחָד כִּי יִזְכֹּר, הַצָּרָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא תָבֹא,

תִּפְגַּע גַּם אוֹתוֹ לְמָחָר, אוֹ אַחַר זְמַן-מַה תְּשַׁחְרֵהוּ.

מִדָּה שֶׁל פַּחֲזוּת אֵין-סְלִיחָה, וּבְטֶבַע הָאָדָם נְתוּנָה".

מַעֲנֶה לְהָשִׁיב בְּחָכְמָה אָז יִפְתַּח הַכֹּהֵן, אִישׁ יַקִּיר,

(תַּכְשִׁיט הָעִיר הוּא וּפְאֵרָהּ, בָּחוּר הַקָּרוֹב לַשַּׁחֲרוּת,

בָּקִי בַחַיִּים, בַּבְּרִיּוֹת, יוֹדֵעַ מַחְסוֹרֵי עֲדָתוֹ,

מָלֵא הוּא תוֹרָה וּמוּסָר, כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הוֹרוּהוּ, –

הֵמָּה שֶׁגִּלּוּ לֶב-אָדָם, עָרְמָתוֹ, גּוֹרָלוֹ, מַעֲשֵׂהוּ, –

וְשָׁאַב גַּם חָכְמָה וְדַעַת מִמֵּיטַב סְפָרִים חִיצוֹנִים.)

אָמָר: "אֵינִי מְגַנֶּה הַמִּדּוֹת, הַתְּפֵלוֹת לִכְאוֹרָה,

אוֹתָן שֶׁנָּטְעָה אִמֵּנוּ הַטּוֹבָה, הַבְּרִיָּה, בָּאָדָם;

אֲשֶׁר לֹא תַעֲשֶׂה הַחָכְמָה, לֹא תוֹעִיל הַתְּבוּנָה בְדַעְתָּהּ,

עָשֹה תַעֲשֶׂה הַנְּטִיָּה בְחֶזְקַת הַיָּד הַשַּׁלָּטֶת.

לוּלֵי סַקְרָנוּת הַמְפַתָּה, הַמּוֹשְׁכָה לֶב-אָדָם בְּחִנָּהּ,

אִמְרוּ, אֵיךְ הָיָה זֶה מַשִּׂיג הַמְכֻוָּן הַיָּפֶה בַּדְּבָרִים,

יַחַס כָּל יֵשׁ אֶל עֻמַּת חֲבֵרוֹ? – מִתְאַוֶּה הָאָדָם

חָדָשׁ לֹא מָצוּי, יְבַקְּשׁוֹ וְיִיגַע מְצֹא בוֹ גַם מוֹעִיל,

וְסוֹפוֹ לַטּוֹב הַמְרוֹמֵם כִּי יִשְׁאַף, וְהָיָה לְמָעְלָה.

אָדָם נַעַר – חֲבֶרְתּוֹ בַחַיִּים אַךְ פַּחֲזוּת עַלִּיזָה,

הִיא כָל סַכָּנָה מֵעֵינָיו תַּעְלִים, כְּעָב בְּיָד תִּמְחֶה

עִקְבוֹת הָרַע זֶה הַמַּכְאִיב, בַּל יִרְאֶה כָל פַּחַד בַּדֶּרֶךְ.

עַל כֵּן יִשְׁתַּבַּח הָאִישׁ, אִם כְּגָדְלוֹ וְעָצְמוֹ בַשָּׁנִים,

גִּדֵּל לוֹ, אִמֵּץ מִפַּחֲזוּת עַלִּיזָה אֶת יִשּׁוּב-הַדָּעַת,

אֲשֶׁר בְּאָשְׁרוֹ וּבְעָנְיוֹ בוֹ יִיגַע וְיַחְתֹּר לַנְּצוּרוֹת,

יוֹצִיא הַטּוֹב לְפָעֳלוֹ וְשִׁלֵּם הַחֶסְרוֹן וּמִלְּאוֹ".

יְדִידוּת אָז תַּעַן בַּעֲלַת-הַבַּיִת וּבְקֹצֶר-הָרוּחַ:

"סַפְּרוּ אֶת אֲשֶׁר רְאִיתֶם! כִּי זֹאת קִוְּתָה נַפְשִׁי לִשְׁמֹעַ".

"מִי זֶה יְמַלֵּל", כֵּן נָשָׂא הָרַקָּח מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר:

"מִי זֶה יַּבִּיעַ הַתְּלָאָה, הַצָּרוֹת הַשּׁוֹנוֹת הַלָּלוּ!

אַחֲרֵי כָל רוֹאִי, זוּ נַפְשִׁי לֹא תוּכַל עוֹד שְׂמֹחַ בִּמְהֵרָה.

מִנִּי הַמֶּרְחָק, בְּעוֹדֵנוּ בַמִּגְרָשׁ, הָאָבָק רָאִינוּ,

אוּלָם הַמַּחֲנֶה מִגִּבְעָה לְגִבְעָה כְּבָר נָדַד וְאֵינוֹ,

הִרְחִיק בְּלֶכְתּוֹ וְאֵין לְהַכִּירוֹ וּרְאוֹתוֹ בַמֶּרְחָב.

אַךְ עַד הַדֶּרֶךְ, הַחוֹצֶה בְרֹחַב הָעֵמֶק, כִּי בָאנוּ,

עָלָה שָׁם שָׁאוֹן, מְהוּמַת עֲגָלוֹת וְרַגְלִים הָעוֹבְרִים;

הֵמָּה בִכְבֵדוּת יִתְנַהֲלוּ, נֶחְשָׁלִים, וְרַב עוֹד מִסְפָּרָם.

אוֹתָם רָאִינוּ, שָׁאַלְנוּ וַנֵּדַע, מַה מָּרָה הַגָּלוּת

וְכַמָּה גְדוֹלָה גַם שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיְתָה לִפְלֵטָה.

דָּאַב הַלֵּב שָׁמָּה לִרְאוֹת הַכְּבוּדָה הַשּׁוֹנָה עֲמוּסָה,

כָּל-זֶה הַסָּמוּי בַּבַּיִת וּמֻקְצֶה לִשְׁעוֹתֵי הַצֹּרֶךְ,

הוֹן, שֶׁכָּל בַּעַל-בַּיִת, הַמַּכִּיר תֹּעֶלֶת הַחֲפָצִים,

דָּבָר וְדָבָר בַּמִּשְׁמָר, מְזֻמָּן לַשִּׁמּוּשׁ יְשִׂימוֹ –

עַתָּה רְאִינוּם גְּבוּבִים, עַרְבֻּבְיָה עַל קָרוֹן וַעֲגָלָה,

מִין בְּשֶׁאֵינוֹ בֶן-מִינוֹ מְקֻשָּׁר מִתּוֹךְ הַחִפָּזוֹן,

נָפָה וּמַרְבַד עִם אָרוֹן כֹּרָכוּ, סָדִין עַל מַרְאָה

מְכַסֶּה, וּפְרוּקָה הַמִּטָּה, וּבְתוֹךְ הַמִּשְׁאֶרֶת מַצָּעָהּ.

אַךְ הַסַּכָּנָה כֵן תִּגְזֹל כָּל תְּבוּנָה. הֵן כָּכָה רָאִינוּ

לִפְנֵי שְׁנוֹת עֶשְׂרִים, בְּיוֹם הַתַּבְעֵרָה, בְּדוֹמֶה לַמַּחֲזֶה:

הַצֵּל הִצִּילוּ אָז דְּבָרִים אֵין-חֵפֶץ, וְיָקָר עָזָבוּ.

עַתָּה גַּם הֵמָּה בְדַאֲגַת אֵין-בִּינָה כָּל מַשָּׂא יוֹבִילוּ,

כָּל הַנְּמִבְזֶה בַמְּלָאכָה עַל סוּסִים וּשְׁוָרִים הִכְבִּידוּ:

לוּחוֹת וּקְרָשִׁים שֶׁבָּלוּ, מְרֻפְּטֵי פִטָּסִים נוֹשָׁנִים,

לוּלִים וּכְלוּבִים, וְגוֹנְחִים יְלָדִים וְנָשִׁים הַטְּעוּנִים

סַלִּים, גִּיגִיּוֹת וּצְרוֹרוֹת, כָּל טָפֵל בְּתוֹכָם צָרָרוּ;

קָשֶׁה לָאָדָם כִּי יַעֲזֹב, הַנּוֹתָר מֵהוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ.

כָּכָה בַמְּבוּכָה נִדְחָקִים, שָׁם עָבְרוּ בִמְהוּמַת הַמַּחֲנֶה,

אֵלֶּה בַבְּקָרִים יִתְנַהֲלוּ לְאִטָּם, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים

דּוֹפְקִים נֶחְפָּזִים, וַתַּעַל הַצְּוָחָה, קוֹל נָשִׁים וְטַפָּן

לֻחְצוּ בַדֹּחַק, וּגְעִיַּת הַפָּרוֹת וְנִבְחַת הַכְּלָבִים

וְאֶנְקַת זְקֵנִים וְחוֹלִים, מֻטָּלִים לְמַעְלָה בַמִּטּוֹת

עַל הָעֲגָלוֹת הַטְּעוּנוֹת, הַגְּדוּשׁוֹת בְּכֹבֶד מַשָּׂאָן,

שָׁם הֵם מִתְחַבְּטִים בְּטִלְטוּל הַדֶּרֶךְ, יָנוּעוּ כוֹאֲבִים.

וְהִנֵּה מִגֹּבַהּ הַמְּסִלָּה הַצִּדָּה נִמְעַד שָׁם גַּלְגַּל,

חָרַג וַיַּחֲרֹק – וְנֶהְפַּךְ הַקָּרוֹן וְנָפַל בַּחֲפִירָה,

הוּטְלוּ אֲנָשָׁיו בַּשְּׁדֵמָה, בִּזְעָקָה לְרָחוֹק נִזְקָרוּ, –

טוֹב כִּי לֹא הֻזְּקוּ בְנָפְלָם, כִּי אֶחָד מֵהֵמָּה לֹא נִשְׁבָּר, –

תֵּבָה וְאַרְגָּז אַחֲרֵיהֶם הוּטָלוּ, בַּקָּרוֹב נָפָלוּ.

אָמְנָה, כָּל רוֹאֶה נְפִילָה זוֹ אָמָר, כִּי תַחַת הַמַּשָּׂא,

תַּחַת אַרְגָּזִים יְשֻׁבְּרוּ, יְפֻצְּחוּ עַצְמוֹתָם בִּבְשָׂרָם.

הָפוּךְ הַקָּרוֹן וְנִשְׁבָּר, עֲזוּבִים אֲנָשָׁיו אֵין עוֹזֵר,

כִּי כָל אֲחֵיהֶם בַּצָּרָה, הֵם נוֹסְעִים נֶחְפָּזִים לַדָּרֶךְ,

אִישׁ-אִישׁ לְנַפְשׁוֹ אַךְ יַחֲשֹׁב וְנִסְחַף בְּשֶׁטֶף הַזָּרֶם.

חַשְׁנוּ אֲנַחְנוּ לַנּוֹפְלִים וַנִּמְצָא שָׁם זְקֵנִים וְחוֹלִים;

בְּבֵיתָם בַּמִּטָּה הִתְעַנּוּ, עַל עֶרֶשׂ דְּוָי הִתְהַפָּכוּ,

פֹּה עַל הַקַּרְקַע יֵאָנְקוּ, בְּפִצְעָם יֵילִילוּ כַתַּנִּים,

תַּכֶּה הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשָׁם, וּמַשְׂאַת הָאָבָק תְּכַסֵּם".

נִכְמַר לֶב בַּעַל-הַבַּיִת, וְעָנָה וְאָמַר בְּרַחֲמִים:

"הוֹ, לוּ מְצָאָם שָׁם הֶרְמָן וְרִחֲמָם וְהֵשִׁיב נַפְשׁוֹתָם!

נַפְשִׁי לֹא תוּכַל גַּם לִרְאוֹת, מוֹרָא הַשֶּׁבֶר לַמַּרְאֶה.

הֵן אַךְ שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ, וַתֶּחֱרַד נַפְשֵׁנוּ לָאָסוֹן.

מַשְּׁהוּ מִהַרְנוּ שָׁלַחְנוּ מִבִּרְכַּת הַבַּיִת וְטוּבוֹ,

הוֹשַׁע כִּמְעָט אַךְ לִמְעָט; וְנָחָה דַעְתֵּנוּ, לִכְאוֹרָה.

עַתָּה מַה נָּשׁוּב נָעִירָה אֵת מַחֲזוֹת הַיָּגוֹן לָעָיִן?

דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם אִם תֶּחֱלָשׁ, וּבָא אָז הַפַּחַד לְדַכְּאוֹ,

עִמּוֹ הַדְּאָגָה תִּתְגַּנֵּב, הַשְּׂנוּאָה עָלַי מִכָּל אָוֶן.

בֹּאוּ, יְדִידִים, עִמָּדִי! לַמָּדוֹר הָאַחֲרוֹן נָסוּרָה;

שָׁמָּה נִסָּתֵר מֵחַמָּה, יוֹם בּוֹעֵר בְּאִשּׁוֹ לֹא יַחֲדֹר

דֶּרֶךְ מְצוּקֵי הַקִּירוֹת; שָׁמָּה גַם תָּבִיא זוּגָתִי

צַרְצוּר הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר, וּנְגָרֵשׁ צַרְצֹרֵי הַיָּגוֹן.

בֹּאוּ, לֹא יִנְעַם פֹּה מַשְׁקֶה, פֹּה זְבוּבִים מִשְׁתַּתְּפִים בַּכּוֹסוֹת."

קָמוּ וְיָרְדוּ שְׁלָשְׁתָּם, וַיִּיטַב לְנַפְשָׁם בַּקָּרָה.

זְהִירָה בַהֲלִיכָה כֵּן בָּאָה, הֵבִיאָה בַעֲלַת-הַבַּיִת

מַשְׁקֶה מְצֻלָּל בְּבַקְבּוּק מְלֻטָּשׁ, עַל טַס-בְּדִיל מַזְהִיר,

בְּלִוְיַת גְּבִיעִים יְרַקְרְקֵי-מַרְאֶה, כַּדָּת לְיֵין רֵינוּס.

מְסֻבִּין בִּשְׁלֹשָה לְשֻלְחָן סְגַלְגַּל, שֶׁרַגְלָיו מוּצָקוֹת,

נוֹצֵץ מְמֹרָק בְּצִבְעוֹ הַשָּׁחוּם, הָרֵעִים יָשָׁבוּ.

צָלְלוּ בִנְשִׁיקָה שְׁתֵּי כוֹסוֹת, כּוֹס-כֹּהֵן וְכוֹס-אָדוֹן נִפְגָּשׁוּ.

אַךְ זֶה הַשְּׁלִישִׁי, הַרַקָּח, עוֹד יֹאחֵז בְּכוֹסוֹ וּמְחַשֵּׁב.

דָּחַק בּוֹ בַעַל-הַבַּיִת, מְזָרְזוֹ בְדִבְרֵי יְדִידוּת:

"חַי וְקַיָּם, שְׁכֵנִי! שְׁתֵה נָא וְיִיטַב לִבֶּךָ!

שׁוֹכֵן-עַד שׁוֹמֵר עָלֵינוּ וּלְעוֹלָם עִמָּנוּ כֵן יֶהִי.

זְכוֹר, כִּי מֵעֵת הַתַּבְעֵרָה שֶׁאָחֲזָה כָל פִּנּוֹת עִירֵנוּ,

אַחֲרֵי מוּסָרוֹ הַקָּשֶׁה הַלָּז, כְּאָב כֵּן רָצָנוּ,

בְּחַסְדוֹ, כָּאָדָם, כִּבְיָכוֹל, הַנִּזְהָר בְּאִישׁוֹן בַּת-עֵינוֹ,

נָצַר אוֹתָנוּ וַיָּגֵן וַיָּסֶךְ אֶבְרָתוֹ עָלֵינוּ.

בְּטַח בּוֹ! הֲקָצְרָה כְבָר יָדוֹ מִגָּנוֹן וְהַצֵּל גַּם עָתָּה?

יֶשַׁע יְמִינוֹ הֵן יַרְאֶה, וְדַוְקָא בְשַׁעַת סַכָּנָה.

קִרְיָה פוֹרַחַת זוּ הֵקִים מֵעָפָר, עֲמַל יַד חָרוּצִים

רָאָה וַיְבָרֶךְ מַעֲשֵׂינוּ, וַתְּשַׂגְשֵׂג הָעִיר לְתִפְאָרֶת,

עַתָּה, הֲיַהֲפוֹךְ הַבְּרָכָה לִקְלָלָה, הַבִּנְיָן לְחָרְבָּה?"

בְּשִׂמְחָה וּבְחֶסֶד יַעֲנֶה אָז כֹּהֵן הַצֶּדֶק וְיֹאמַר:

"הַחֲזֵק אֱמוּנָה זוֹ תַמָּה, חֲזַק וְהִתְחַזֵּק בָּהּ תָּמִיד!

מִבְטָח וּמִבְצָר בַּטּוֹבָה הִיא תִהְיֶה וּתְבוּנָה תַשְׂכִּילְךָ,

אַף בְּיוֹם צָרָה תִסְעָדְךָ, נֶחָמָה וְתִקְוָה תַפְרִיחַ."

הוֹסִיף עוֹד בַּעַל הַבַּיִת וְדִבֵּר בְּעֹז וּבִתְבוּנָה:

"בְּרָכָה תָרִיעַ לוֹ נַפְשִׁי, לְפֶלֶג אֱלֹהִים, הָרֵינוּס,

עֵת כִּי אֶרְאֵהוּ, אֶפְגָּשׁוֹ בְנָסְעִי בַדֶּרֶךְ לִמְלַאכְתִּי!

כַּבִּיר וְגָדוֹל יֵרָאֶה וְהִרְהִיב עִם עֵינַי אֶת לִבִּי.

אָכֵן זֶה לִבִּי לֹא פִלֵּל, לֹא דִמָּה – יְפֵה-נֹף זֶה יִהְיֶה

בֵּית-הַמִּלְחָמָה וְסוֹלְלַת-מָוֶת מִנֶּגֶד לַפְרַנְקִים,

אוֹ, כִּי זֶה נַחַל-הָרְוָחָה כֵן יִהְיֶה הַשּׁוּחָה לַצּוֹרֵר.

מָגֵן עֻזֵּנוּ בַטֶּבַע, מָגֵן בָּעָם וּבָאָרֶץ,

מָגֵן עַל כֹּל אֱלֹהֵינוּ, – מִי פֶתִי כִּי יִפְחַד וְיִירָא?

נִלְאֹה כְבָר נִלְאוּ הַלּוֹחֲמִים, הַכֹּל מְבַשֵּׂר לַשָּׁלוֹם.

יָבֹא יוֹם מוֹעֵד, יוֹם חַג, לוֹ תְצַפֶּה הָאָרֶץ זֶה כַמָּה,

יַעֲנוּ פַעֲמוֹנִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ אֶל שִׁירוֹת הָעוּגָב,

אַף גַּם חֲצוֹצְרָה בַתּוֹדָה תָרִיעַ, – וְהוֹ, מִי יִתְּנֵנִי

יוֹם זֶה, כִּי אֶרְאֶה אֶת הֶרְמָן הַמּוֹבִיל בְּחִירַת לְבָבוֹ,

יִקְרַב, יַעֲמֹד פָּנֶיךָ, הַכֹּהֵן, לְבִרְכַּת נִשּׂוּאִין!

כֵּן יְהִי לָנוּ, זֶה יוֹם הַיְשׁוּעָה, יָחֹגּוּ מַמְלָכוֹת,

זֵכֶר לְבֵיתִי וְשִׂמְחַת מִשְׁפַּחְתִּי לְיָמִים יָמִימָה!

אָכֵן, לְצַעֲרִי, הֵן אֶרְאֶה בַנַּעַר הַלָּז, שֶׁבַּבַּיִת

יִרְהַב בַּמְּלָאכָה, מִזְדָרֵז, מַצְלִיחַ, – בַּחוּץ הוּא נַעֲשֶׂה

בַּיְשָׁן לֹא-יִצְלָח, צָנוּעַ וְנֶחְבָּא מִפְּנֵי כָל הַבְּרִיּוֹת.

הוּא גַם מִשְׁתַּמֵּט מֵחֶבְרַת עֲלָמוֹת, בְּנוֹת-גִּילוֹ הַיָּפוֹת,

וְשִׂמְחַת-מְחוֹלוֹת, תַּאֲוַת-בַּחוּרִים, לֹא רָצְתָה נַפְשׁוֹ".

כָּכָה בְדַבְּרוֹ גַם הִקְשִׁיב הָאָב; שַׁעֲטַת הַסּוּסִים

בְּרַעַשׁ מִמֶּרְחָק תְּמַהֵר וְתִקְרַב, תְּרוֹצֵץ מֶרְכָּבָה,

בְּרַעַם גַּלְגַּלִּים וּדְהָרָה לְפֶתַח-הַשַּׁעַר עָבָרָה.

תֶּרְפְּסִיכוֹרָה.

הֶרְמָן.

נִכְנַס הַבֵּן אֶל הַחֶדֶר, בָּחוּר טוֹב-תֹּאַר וְנָאֶה,

נָתַן הַכֹּהֵן בּוֹ עַיִן בּוֹחֶנֶת, בּוֹדֶקֶת נְפָשׁוֹת,

רָאָה הֲלִיכוֹת הַנַּעַר, עֶמְדָּתוֹ וּמַרְאֵה הַפָּנִים,

הִשְׁהָה בוֹ עֵינוֹ, עֵין-חוֹקֵר, הִבִּיט בַּנַּעַר – וַיָּבֶן.

פָּתַח לְדַבֵּר בְּשַׂחֲקָה, וּשְׂפָתָיו נְעִימוֹת מִלֵּלוּ:

"שַׁבְתָּ וּבָאתָ כְאָדָם מְחֻדָּשׁ, – חַיֶּיךָ, מֵעוֹלָם

לֹא רְאִיתִיךָ בְחֶדְוָה כָזוֹ! עֵינֶיךָ נַעֲלָסוֹת

שִׂמְחַת-הַנֶּפֶשׁ מְעִידוֹת הֵן בָּךְ; כְּנִרְאֶה, שִׂמְּחוּךָ

מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וּבִרְכַּת עֲנִיִּים עַל מַתְּנוֹת יָדֶךָ".

מֵשִׁיב הַבֵּן לוֹ בְנַחַת, בְּתֻמַּת לְבָבוֹ יְדַבֵּר:

"צֶדֶק וְטוֹב אִם עָשִׂיתִי? בַּל אֵדָע, בַּל אֶשְׁפֹּט; אַךְ לִבִּי

אָמַר לִי כָּכָה לַעֲשׂוֹת, וַאֲשֶׁר עָשִׂיתִי אֲסַפֵּר.

אִמִּי, אַתְּ הַרְבֵּה בָדַקְתְּ פֹּה וַתְּחַפְּשִׂי מַה לִּבְחוֹר בַּשְּׂמָלוֹת,

כָּכָה נֶעְכַּבְתִּי עַד צָרְרֵךְ הַצְּרוֹר; גַּם יֶתֶר הַדְּבָרִים,

הַיַּיִן, הַשֵּׁכָר, כְּלֵיהֶם כֵּן יַחַד בִּמְתִינוּת אֹרָזוּ,

עַד כִּי בְצֵאתִי אֶת שַׁעַר הַחוֹמָה, רָאִיתִי כְבָר שָׁבִים;

שָׁב כָּל הָעָם בַּהֲמוֹנָיו, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים,

כִּי כְבָר עָבַר הַמַּחֲנֶה, הִפְלִיגוּ הַגּוֹלִים בַּדָּרֶךְ.

מַהֵר נֶחְפַּזְתִּי אַחֲרֵיהֶם וָאָרִיץ הַסּוּסִים הַכְּפָרָה,

שָׁמָּה, שָׁמַעְתִּי, יָנוּחוּ, יָלִינוּ הַגּוֹלִים הַלָּיְלָה.

רֹאשׁ הַמְּסִלָּה הַחֲדָשָׁה אַךְ עָלֹה עָלִיתִי לְעָבְרָה,

וְהִנֵּה זֶה קָרוֹן רָאִיתִי, מֵעֵץ טוֹב וְחָסוֹן הוּא עָשׂוּי,

צֶמֶד שְׁוָרִים בּוֹ מוֹשְׁכִים, אַבִּירִים מִלְּעֵבֶר הַנָּהָר.

אֶצְלָם בְּצַעֲדֵי בִטָּחוֹן פּוֹסְעָה לָהּ עַלְמָה מַנְהִיגָה,

בְּמַלְמַד הָאָרֹךְ תְּנַהֵל מְגֻדְּלֵי הַבְּקָרִים הַשְּׁנָיִם,

תִּדְפֹּק אַף תַּעֲצוֹר בְּלֶכְתָּם, בִּתְבוּנָה וּזְהִירוּת תּוֹלִיכֵם.

נָשְׂאָה עֵינֶיהָ, רָאַתְנִי, וּלְנֹכַח הַסּוּסִים בְּנַחַת

קָרְבָה וַתַּעֲמֹד וַתֹּאמַר: "שָׂא נָא, אֲדוֹנִי, לִדְבָרָי!

הֵן לֹא כִרְאוֹתְךָ הַפַּעַם אוֹתָנוּ הָיִינוּ מֵעוֹלָם.

עוֹד לֹא הִסְכַּנְתִּי לְבַקֵּשׁ מַתָּנוֹת, מֵאָדָם נְדָבָה,

אֲשֶׁר יִתְּנוּהָ בִכְדֵי לְהִפָּטֵר מֵאֶבְיוֹן לֹא נִרְצֶה.

אוּלָם הַצָּרָה מַכְרִיחָה לְדַבֵּר; הֵן אִשָּׁה יוֹלֶדֶת

פֹּה עַל הַתֶּבֶן שׁוֹכֶבֶת, אִשְׁתּוֹ שֶׁל עָשִׁיר בִּנְכָסִים;

אוֹתָהּ, עוֹד הָרָה, בַּקָּרוֹן הַזֶּה וּשְׁוָרָיו הִצַּלְתִּי,

עִמָּהּ בַּלָּאט כֵּן אֶתְנַהֵל, וְהִיא בָהּ אַךְ נַפְשָׁהּ תִתְעַטָּף.

הִנֵּה הֶחָיָה, וְהִנֵּה בְחֵיקָהּ הַוָּלָד הֶעָרֹם;

עַתָּה, בַּמֶּה לָהּ יוֹשִׁיעוּ אַחֵינוּ מְנֻדֵּי הָעֹנִי,

אִם גַּם נִמְצָאֵם בִּכְפָר זֶה הַקָּרוֹב, בְּעָמְדָם לָנוּחַ?

וּמְסֻפְּקַתְנִי אִם שָׁם הֵם עָמָדוּ, וְאִם עוֹד נַשִּׂיגֵם.

נוֹתָר מִבַּדִּים אִם נִמְצָא בְּבֵיתְךָ, וְאִם אַתָּה, אֲדוֹנִי,

שׁוֹכֵן בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם הַלָּז, – הָבִיאָה וָתֵן-נָא!"

הִיא מְחַנֶּנֶת, וְהִנֵּה הֶחָיָה מִקַּשׁ נָשְׂאָה רֹאשָׁהּ,

נָתְנָה בִי פָנִים מַחֲוִירוֹת יְגֵעוֹת, וְעֵינֶיהָ שָׁאָלוּ.

"אָכֵן", אָז אַעַן, "הָרוּחַ הַנְּדִיבָה תְנַבֵּא לַנָּדִיב,

תַּגִּיד מֵרֹאשׁ לוֹ, בַּמֶּה זֶה יְקַדֵּם אִישׁ-מַחְסוֹר בְּעָנְיוֹ.

הִנֵּה גַּם אִמִּי, לְבָבָהּ לָהּ הִגִּיד מַחְסוֹרְכֶם מַה יִּהְיֶה,

עַל-כֵּן הִיא נָתְנָה צְרוֹר זֶה בְיָדִי, לְהַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים."

קִשְׁרֵי הַצְּרוֹר כֵּן הִתַּרְתִּי וָאוֹצִיא וָאֶתֵּן אֶל יָדָהּ

בַּדִּים, כֻּתָּנוֹת, וּלְבוּשׁוֹ שֶׁל אַבָּא, הֶחָלוּק, עִמָּהֶם.

שָׂמְחָה הַנַּעֲרָה וַתּוֹדֶה וַתֹּאמֶר: "הָאָדָם בְּאָשְׁרוֹ

סָבוּר, כִּי אֵין עוֹד הַנִּסִּים מִתְרַחֲשִׁים בַּזְּמַנִּים הַלָּלוּ,

אוּלָם בְּעָנְיוֹ עוֹד יִרְאֶה יְמִין-אֱלֹהִים הַמַּפְלִיאָה.

אֵל כֵּן יִגְמָלְכֶם בְּיָדוֹ, כְּגָמְלוֹ עָלֵינוּ בְיֶדְכֶם!"

שָׂמְחָה לַבַּד גַּם הָאֵם הַיּוֹלֶדֶת וַתְּחוֹנֵן בְּיוֹתֵר

אֶת הַפְלַנֵּלָא הָרַכָּה בַּחֲלוּק-הַשַּׁבָּתוֹן שֶׁל אַבָּא.

"עַתָּה, נָחוּשָׁה," אָז תֹּאמַר הָעַלְמָה, "נָבֹאָה הַכְּפָרָה,

וַדַּאי הַקָּהָל שֶׁלָּנוּ כְבָר עָמַד לוֹ שָׁמָּה לָנוּחַ.

שָׁם מִיָּד נֵשֵׁב, נַעֲשֶׂה לַקָּטָן כָּל בִּגְדֵי מַעֲטֵהוּ."

חָזְרָה הִבִּיעָה לִי תוֹדָה, בֵּרְכַתְנִי מִלִּבָּהּ בַּשָּׁלוֹם,

דָּפְקָה בַשְּׁוָרִים, וַיֵּלֶךְ הַקָּרוֹן. וַאֲנִי עוֹדִי עוֹמֵד,

עוֹצֵר בַּסּוּסִים וְחוֹשֵׁב עִם לִבִּי הַדָּן מַה לַּעֲשׂוֹת:

אִם אֲמַהֵרָה, אָרוּצָה בַסּוּסִים, אָבֹאָה הַכְּפָרָה

וְשָׁם בְּמוֹ יָדִי בַּקָּהָל אֲחַלֵּק הַצֵּידָה הֵבֵאתִי,

אוֹ, כִּי אֶת הַכֹּל לָעַלְמָה פֹה אֶתֵּן, וְהִיא כְבִינָתָהּ

תִּבְחַר, תְּחַלֵּק לְאִישׁ אִישׁ כְּצָרְכּוֹ? גָּזַרְתִּי וָאַחֲלִיט;

לְאִטִּי אַחֲרֶיהָ בְרִכְבִּי נָסַעְתִּי, הִגַּעְתִּי עָדֶיהָ,

וְכֵן לָהּ בְּחָפְזִי אָמָרְתִּי: "הָעַלְמָה הַטּוֹבָה, זוֹ אִמִּי

שָׂמָה פֹה אִתִּי, מִלְּבַד הַשְּׂמָלוֹת לְכַסּוֹת עֲרֻמִּים,

גַּם מְעַט מָזוֹן וּמַשְׁקֶה, לָרָעֵב וְעָיֵף בַּדָּרֶךְ;

הִנֵּה הָאַרְגָּז שֶׁמִּלְּאָה מִכָּל אֲשֶׁר מָצְאָה בַצֵּידָה.

עַתָּה, כַּאֲשֶׁר נִקְרֵית לִי בַדֶּרֶךְ, הֵן טוֹב כִּי בְיָדֵךְ

אֶתֵּן גַּם זֶה, כִּי לְחַלֵּק תָּבִינִי שָׁם יוֹתֵר מִמֶּנִּי,

אַתְּ בָּם הֵן תֵּדְעִי כָל אִישׁ וּמַחְסוֹרוֹ; רְצִי נָא וָקָחִי".

"הִנְנִי אֲחַלְקָה כִדְבָרְךָ, אֲדוֹנִי", הַנַּעֲרָה עָנָתָה,

"אֹכֶל לָרָעֵב אֶתֵּנָּה, וְשִׁקּוּי – לְחוֹלֶה וְזָקֵן".

עוֹדָהּ מְדַבְּרָה, פָּתַחְתִּי הָאַרְגָּז וָאוֹצִיא אֶת כָּל-בּוֹ,

כִּכְּרוֹת-הַלֶּחֶם וְאַטְמֵי הַבָּשָׂר, הַמְקֻטָּר וּמְתֻבָּל,

כֵּן גַּם בַּקְבּוּקֵי הַיַּיִן וְשֵׁכָר, וָאֶתֵּן עַל יָדָהּ.

נוֹתֵן הָיִיתִי עוֹד כַּמָּה, אִלְמָלֵי נִתְרוֹקֵן הָאַרְגָּז.

כָּל זֶה הָעַלְמָה לָקָחָה וַתַּחֲבֹש וַתָּשֶׂם בַּקָּרוֹן

לְרַגְלֵי הֶחָיָה, וַתִּסַּע, וָאֵפֶן גַּם אָנִי וָאָשׁוּב".

הֶרְמָן אַךְ כִּלָּה לְדַבֵּר, וְאוֹהֵב דְּבָרִים, הַשָּׁכֵן,

נָשָׂא מְשָׁלוֹ וַיַּעַן: "הוֹ, אַשְׁרֵי הָאָדָם וְזָכוּי,

אִם הוּא לְבַדּוֹ לְנַפְשׁוֹ בִימֵי הַמְּבוּכָה הַלָּלוּ,

וְאֵם עַל בָּנֶיהָ בְפַחֲדָם מַחֲסֶה לֹא יְבַקְּשׁוּ בִכְנָפוֹ!

אַשְׁרַי כַיּוֹם! אָנֹכִי בְגַפִּי אֶעֶמְדָה לְנַפְשִׁי;

חוֹבַת הַבַּעַל וְדַאֲגַת הָאָב לֹא עָכְרוּ בִי רוּחִי.

מוֹרָא הַגָּלוּת אִם עָלָה עַל לִבִּי, לַבָּאוֹת אִם אֶפְחָד,

הִנֵּה חָבַשְׁתִּי לִי כְבָר כָּל הֶחָשׁוּב, כָּל מֵיטַב חֲפָצָי,

כָּל הַמַּטְבֵּעוֹת שֶׁלִּי הָעַתִּיקוֹת וְכָל עֶדְיֵי אִמִּי,

נוּחָהּ בָּעֵדֶן, אֲשֶׁר עוֹד אֶחָד מֵהֶם לֹא מָכָרְתִּי.

אָמְנָם, עוֹד הַרְבֵּה פֹה אַשְׁאִיר, אִם כִּי בֶעָמָל רְכַשְׁתִּים;

סַמַּי, לְמָשָׁל, עַל-יַד וְעַל-יָד הֵן אֲסַפְתִּים בַּשָּׁנִים

וְצַר לִי הַפְקִירָם, אִם כִּי מְחִירָם הוּא אָמְנָם לֹא גָדוֹל;

אַךְ אִם מְשָׁרְתִי עִמָּהֶם יִשָּׁאֵר, יָנוּחַ לְבָבִי.

כֵּן, אִם הִצַּלְתִּי אֶת גּוּפִי וּמְאֹדִי – הַכֹּל הִצַּלְתִּי.

עַל כֵּן אָמָרְתִּי: הָאָדָם יְחִידִי אַךְ קַל הוּא בְרַגְלָיו".

"מְשֻׁנִּים הַדְּבָרִים, שְׁמַעֲנוּם מִפִּיךָ, שְׁכֵנֵנוּ". כֵּן עָנָה

הֶרְמָן הַצָּעִיר בִּמְחָאָה, "הָכֵיצַד? הֲזֹאת תּוֹרַת אָדָם,

כִּי אַךְ לְנַפְשׁוֹ בְטוֹבָה וּבְרָעָה יִחְיֶה לְבַדּוֹ,

וְצַעַר זוּלָתוֹ וּשְׂשוֹנוֹ לֹא יֵדַע, לֹא יַרְגִּישׁ לְעוֹלָם?

לֹא כֵן! אָנֹכִי אַךְ בּוֹחֵר הָיִיתִי בִבְרִית הַנִּשּׂוּאִין

דַּוְקָא כַיּוֹם, עֵת מִפַּחַד הַצָּרָה תְבַקֵּשׁ לָהּ מָגֵן

עַלְמָה בַגֶּבֶר, וְגֶבֶר בָּאִשָּׁה יְבַקֵּשׁ נֶחָמָה".

שָׁמַע הָאָב וַיִּשְׂחַק וַיֹּאמֶר: "אֱמֶת וְיַצִּיב!

נָעַם לִי דְבָרְךָ, בְּנִי, כִּי הַיּוֹם בְּחָכְמָה דִבָּרְתָּ".

אַף גַּם הָאֵם זוּ הַטּוֹבָה מִהֲרָה לְקַיֵּים הַדְּבָרִים:

"כֵּן, כֵּן, בְּנִי!" הִיא עָנְתָה וַתֹּאמַר, "וַאֲנַחְנוּ הַמּוֹפֵת.

נַחְנוּ, אָבִיךָ וְאִמְּךָ, הֵן לֹא בְעֵת שִׂמְחָה נֶאֱרָסְנוּ,

שְׁנֵינוּ – אַךְ צָרָה בַקֶּשֶׁר הַקַּיָּם אוֹ זֶה קָשְׁרָה גַּם יָחַד.

אֶזְכֹּר, בְּשֵׁנִי בַשַּׁבָּת זֶה הָיָה, – לִי זָכוּר הַמְּאוֹרָע

בְּיוֹמוֹ, שֶׁהָיָה לְמָחֳרַת הַדְּלֵקָה שֶׁשָּׂרְפָה עִירֵנוּ, –

עֶשְׂרִים בַּשָּׁנָה מֵאָז כֵּן עָבָרוּ. רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת

הָיָה כַיּוֹם, יוֹם חַמָּה, וְחָסְרוּ הַמַּיִם בַּבְּאֵרוֹת,

הַכֹּל בִּבְגָדִים שֶׁל יוֹם-טוֹב יָצָאוּ, כָּל אֶחָד לְעֶבְרוֹ,

אֵלֶּה בַכְּפָרִים וְאֵלֶּה בְבָתֵּי-מַרְזֵחַ יָשָׁבוּ.

פָּרְצָה הָאֵשׁ בִּקְצֵה הָעֲיָרָה וַתֵּצֵא לְרוֹצֵץ

תּוֹךְ הָרְחוֹבוֹת בְּרוּחַ-פְּרָצִים, זוּ יָצְרָה בַלְּהָבִים.

אַסְמֵי-הַדָּגָן הַמְּלֵאִים הִתְלַקְּחוּ מִיָּד בַּבְּעֵרָה,

עָשָׁן וְאֵשׁ הִתְאַבְּכוּ בָּרְחוֹבוֹת, הַשּׁוּקָה הִגִּיעוּ,

עָלָה בָאֵשׁ אָז בֵּית-אָבִי, גַּם בַּיִת זֶה עִמּוֹ הִתְלַקָּח.

אַךְ הַמְּעַט מִן הַדְּלֵקָה הִצַּלְנוּ. כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה

נֹכַח הָעִיר שָׁם בַּמִּגְרָשׁ יָשַׁבְתִּי, הַכֵּלִים שָׁמַרְתִּי,

עַד שֶׁהַתְּנוּמָה כֵן נָפְלָה עָלָי; וּבְרֶדֶת הַקָּרָה

לִפְנֵי הַשַּׁחַר וַתַּרְעֵד עַצְמוֹתַי, אָז נִפְקְחוּ עֵינַי,

וְהִנֵּה עִירֵנוּ עֲשֵׁנָה בָאוּדִים, תַּנּוּרִים וּכְתָלִים

עָמְדוּ חֲרוּכִים, – וְלִבִּי כֹה הִכְאִיב. אַךְ הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ

עָלָה בְהָדָר, וְאוֹרוֹ הֶחָדָשׁ אָז אִמֵּץ בִּי רוּחִי.

קַמְתִּי נֶחְפָּזָה, כְּיַד דְּחָפַתְנִי לְמַהֵר לַמָּקוֹם,

שָׁם זֶה בֵיתֵנוּ עָמַד מֵעוֹלָם, וְלִרְאוֹת, הַחַיִּים

עוֹד עוֹפוֹתַי, טִפַּחְתִּים בְּאַהֲבָה, אַהֲבַת לֵב יַלְדָּה.

חָרְבַּת-הַבַּיִת וְעִיֵּי הֶחָצֵר עוֹד קָדְחוּ בְעָשָׁן,

מִשְׁכַּן אֲבוֹתַי וּמְעוֹנִי רָאִיתִי מַפֹּלֶת וּשְׂרֵפָה.

וְהִנֵּה זֶה אַתָּה, בַּעֲלִי, מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי עָלִיתָ;

בְּעִיֵּי הַחָרְבָּה שָׁם אַתָּה הָפָכְתָּ, הַנִּשְׁאָר בִּקַּשְׁתָּ, –

תּוֹךְ הַמַּפֹּלֶת, בָּאֻרְוָה, שָׁם נָפַל זֶה סוּסְךָ אָהָבְתָּ,

תַּחַת אֲבָנִים וְקוֹרוֹת עֲשֵׁנוֹת. וּשְׁנֵינוּ עָמָדְנוּ.

פָּנִים אֶל פָּנִים בְּעֶצֶב נִבַּטְנוּ, כִּי נָפְלָה הַמְּחִיצָה,

גָּדֵר שֶׁהִבְדִּיל בֵּין חָצֵר לְחָצֵר, וַתִּשְׁלַח וַתֹּאחֶז

יְמִינִי בִּימִינְךָ וַתֹּאמֶר לִי: "לִיזְכֶן, מֵאַיִן תָּבֹאִי?

אַל נָא תַעַמְדִי פֹה, עִקְבוֹת נַעֲלַיִךְ הֵן כֹּה תִשָּׂרַפְנָה.

תּוֹךְ הָעֲרֵמוֹת הָאֵשׁ הֵן עוֹד תִּקְדָּח, מַגָּפַי חָרָכָה".

וְכֵן עַל זְרוֹעֶיךָ מִיָּד לְקַחְתָּנִי, וְדֶרֶךְ חֲצֵרְךָ

כֹּה נְשָׂאתַנִי עַד כִּפַּת הַשַּׁעַר, זוֹ שְׁאֵרִית הַשְּׂרֵפָה.

שָׁם הוֹשַׁבְתָּנִי, גַּם נָשֹׁק נָשַׁקְתָּ לִי, אַף כִּי סֵרָבְתִּי.

אָז לִי תְדַבֵּר יְדִידוֹת נְעִימוֹת בְּדִבְרֵי כַוָּנָה:

"שׁוּרִי, זֶה בֵיתִי אַךְ עִיֵּי מַפֹּלֶת. וּתְנִי נָא אֶת יָדֵךְ

עִמִּי לִבְנוֹתוֹ, וְאָקִים אָנֹכִי עִם אָבִיךְ אֶת בֵּיתוֹ".

שֵׂכֶל מִלֶּיךָ אָנֹכִי לֹא בַנְתִּי, עַד אִמְּךָ שָׁלַחְתָּ

דַּבֵּר עִם אָבִי נִכְבָּדוֹת, וַנָּבֹא בַבְּרִית עַד מְהֵרָה.

עוֹד כַּיּוֹם אֶזְכֹּר בְּשִׂמְחָה הַקּוֹרוֹת הַחֲרוּכוֹת בַּדְּלֵקָה,

וְשֶׁמֶשׁ זֶה עָלָה אָז אַדִּיר וְנֶהְדָּר בְּאוֹתוֹ הַבֹּקֶר.

הֵן זֶה הַיּוֹם מִתּוֹךְ אִשּׁוֹ אֶת אִישִׁי לִי נָתַן לְעוֹלָם,

וְטֶרֶם עוֹד נִבְנוּ הָרְחוֹבוֹת, אֶת בְּנִי, בֶּן-נְעוּרַי, חִבָּקְתִּי.

עַל כֵּן, בְּנִי, תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי! כִּי דַבֵּר הוֹאַלְתָּ

כֹּה בְתֹם לִבְּךָ וַתַּחֲשֹׁב כֵּן לִבְנוֹת אֵת בֵּיתְךָ גַם אָתָּה;

עַתָּה, בָּרִיב וְעַל חָרְבוֹת הָאָרֶץ, בְּרִית-אַהֲבָה אָבִיתָ".

עָנָה הָאָב מִתּוֹךְ שִׂמְחָה לְדִבְרֵי הָאֵם וְכֵן אָמָר:

"אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן, רַעְיָתִי! מַמָּשׁ כָּךְ הֲוָה;

נָכוֹן הַמַּעֲשֶׂה, לַאֲמִתּוֹ סִפַּרְתִּיו, וְצֶדֶק מִשְׁפָּטֵךְ.

אֲבָל, הֵן מוּטָב הַמְעֻלֶּה. שֶׁכֵּן, לֹא כָל אָדָם מְחֻיָּב

הַכֹּל מֵחָדָשׁ מִבְּרֵאשִׁית לְהַתְחִיל בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים.

נַחְנוּ עֻנֵּינוּ, סָבַלְנוּ, וְרַבִּים אָז סָבְלוּ כָמוֹנוּ;

אוּלָם, הֵן אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁאֲבוֹתָיו לוֹ בַיִת הֵקִימוּ,

וְהוּא אַךְ יְשַׁכְלֵל וְשִׁפֵּר נַחֲלָתוֹ בִתְבוּנוֹת כַּפֵּיהוּ!

כָּל הַהַתְחָלוֹת הֵן קָשׁוֹת, וּמֶשֶׁק הַבַּיִת – מִכֻּלָּן.

רַבִּים וְשׁוֹנִים הֵם צָרְכֵי הָאָדָם, שֶׁהֵמָּה מִתְיַקְּרִים

יוֹם-יוֹם בִּמְחִירָם, וּלְהַרְבּוֹת מָמוֹנוֹ בִגְלָלָם יְבַקֵּשׁ.

עַל כֵּן אֲקַוֶּה, כִּי אַתָּה, בְּנִי, אֶל בֵּיתֵנוּ כֵן תָּבִיא

כַּלָּה כַהֲלָכָה, עִם מַתְּנוֹת-שִׁלּוּחִים, כְּאֹרַח הַבָּנוֹת.

בָּחוּר אִישׁ-חַיִל כְּדַאי לַאֲרוּסָה שֶׁתְּנֻדַּן כָּרָאוּי.

אִשָּׁה חֲמוּדָה – מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים לַבַּעַל הַכּוֹנְסָהּ,

עֵת כִּי אַחֲרֶיהָ נִכְנָסִים אַרְגָּזִים וְסַלִּים מְלֵאִים.

עַל-כֵּן גַּם תָּכִין הָאֵם בְּרֹב שָׁנִים בַּדִּים וּסְדִינִים,

מִבְחוֹר כָּל אֶרֶג תְּזַמֵּן לְבִתָּהּ, לְיוֹם חֲתוּנָתָהּ.

לְיוֹם זֶה יָכִינוּ גַם מָארֵי-הַסִּנְדּוּק כְּלֵי-כֶסֶף, דּוֹרָנוֹת,

וְטָמוּן וּמְשֻׁמָּר בַּשֻּׁלְחָן שֶׁל אַבָּא הַזָּהָב הַיָּקָר.

כָּכָה תְשַׂמַּח לֶב-חָתָן בְּמַתָּן וְנֵדֶה הַנַּעֲרָה,

אֲשֶׁר בָּהּ בָּחַר לְעוֹלָם מִכָּל-בְּנוֹת-עִירָהּ לְאַהֲבָה.

הַכֹּל הֵן יוֹדְעִים מַה נָּעִים לָעַלְמָה בְבֵיתָהּ הֶחָדָשׁ,

אִם אֵת כֵּלֶיהָ שֶׁלָּהּ מָצֹא תִמְצָא בַמִּטְבָּח, בֶּחָדֶר,

אִם מִשֶּׁלָּהּ אֶת-הַשֻּׁלְחָן תְּכַסֶּה, תַּצִּיעַ הַמִּטָּה.

כֵּן! אַךְ מֻפְרָנָה בַכֹּל כְּדִבָּעֵי כַלָּתִי תִכָּנֵס.

אִשָּׁה עֲנִיָּה – סוֹפָהּ כִּי תֵקַל בְּעֵינֵי הַבָּעַל,

אָמָה לוֹ תִהְיֶה, אִם רַק בִּצְרוֹר לוֹ כְאָמָה הִיא בָאָה.

הַטֵּה אַךְ יַטֶּה מִשְׁפָּטָהּ, וְתוֹר הָאַהֲבָה כֵן יַחֲלֹף.

כֵּן, בְּנִי הֶרְמָן, כִּי תָבִיא בִמְהֵרָה רַעְיָתְךָ אֶל בֵּיתִי

שַׂמַּח תְּשַׂמַּח זִקְנָתִי, אַךְ כַּלָּה כְמוֹ שֶׁאָמָרְתִּי;

אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת, לְמָשָׁל, מֵאוֹתוֹ הַבַּיִת הַיָּרֹק.

עָשִׁיר הָאִישׁ, בַּעַל אוֹתוֹ הַבָּיִת! עֲבֻדָּה מַעֲשִׁירָה

בְּבָתֵּי-חֲרָשְׁתּוֹ; זֶה סוֹחֵר בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ.

בָּנוֹת לוֹ שָׁלֹש, כָּל הוֹנוֹ לָהֵנָּה בִלְבַדָּן הֵן יִהְיֶה.

הִנֵּה מִשְּׁלָשְׁתָּן, לָאִישׁ אַךְ הַבְּכִירָה יְעוּדָה, וּפְנוּיוֹת,

אוּלַי לְיָמִים מֻעָטִים, תַּעֲמֹדְנָה עוֹד שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ;

דָּן לֹא הָיִיתִי עוֹד, בְּנִי, בִּמְקוֹמֶךָ, וְאַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן

כְּבָר לִי נָשָׂאתִי, כְּמוֹ שֶׁנִּטַּלְתִּי אֶת אִמְּךָ בְשַׁעְתָּהּ".

עָנָה וְאָמַר הַבֵּן בַּעֲנָוָה אֶל אָבִיו הַמְזָרְזוֹ:

"אָמְנָה, כְּחֶפְצְךָ, אָבִי, חָפַצְתִּי גַם אָנִי, כִּי אַחַת

אִוְּתָה גַם נַפְשִׁי מִבְּנוֹת שְׁכֵנֵנוּ; הֵן יַחַד גֻּדַּלְנוּ,

יַחַד שִׂחַקְנוּ, שָׁם אֵצֶל הַבְּאֵר שֶׁבַּשּׁוּק, בִּנְעוּרֵינוּ,

מָגֵן הָיִיתִי לָהֵן מִפְּנֵי תִגְרוֹת תַּעֲלוּלִים קַנְטְרָנִין.

אַךְ כְּבָר עָבְרוּ הַיָּמִים הָהֵם, וְהַנְּעָרוֹת כְּגָדְלָן

פְּנִימָה בְּבֵיתָן תֵּשַׁבְנָה, מִסְתַּלְּקוֹת מִמַּעֲשֵׂי הַיַּלְדּוּת.

נָאֶה חִנּוּכָן בֶּאֱמֶת! וּלְעִתִּים הָיִיתִי עוֹד נִכְנָס

לְבֵיתָן, כְּחֶפְצְךָ אַבָּא, בִּמְעוֹנָן בִּקַּרְתִּי לִפְעָמִים,

אוּלָם חֶבְרָתָן לְצַעַר וּבֹשֶת אַךְ הָיְתָה לִי תָמִיד.

תָּדִיר עָלַי אַךְ שָׂחָקוּ, הִתּוּלָן וְלַעֲגָן נָשָׂאתִי:

הִנֵּה מְעִילִי מָאֳרָךְ, אוֹ אֶרֶג בְּגָדַי מְעֻבֶּה,

צִבְעוֹ לֹא נָאֶה, אוֹ רֹאשִׁי – שְׂעָרוֹ לֹא סֻלְסַל כָּרָאוּי.

שַׂמְתִּי אֶל לֵב וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי הִתְנָאֶה, הִתְקַשֵּׁט

כְּנַעֲרֵי-הַסַּחַר, הַבָּאִים לֵרָאוֹת בְּרִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת,

אֵלֶּה הַמְהַדְרִין בִּלְבוּשׁ, וּלְכָל עוֹנָה יִזְדַּיְפוּ כַמּוֹדָה;

אוּלָם כִּמְשַׁנֶּה טַעְמוֹ בְעֵינֵי הַבָּנוֹת נִרְאֵיתִי.

עָלוּב עַל חִלּוּל כְּבוֹדִי הָיִיתִי, אַף לִבִּי בִי כָאַב

לִרְאוֹת, כִּי חֶפְצִי הַטּוֹב עִם כָּל הִשְׁתַּדְלוּתִי בִגְלָלָן

אַךְ לְקַלָּסָה, תְּבַטְּלֵנִי כְעָפָר אַף מִינָה הַצְּעִירָה.

הִנֵּה כֵן הָיָה לְבָשְׁתִּי עִמָּדִי בַפֶּסַח שֶׁעָבָר:

מְעִילִי הֶחָדָשׁ, הַתָּלוּי כָעֵת אַךְ בָּאָרוֹן, חִנַּכְתִּי,

רֹאשִׁי עָשִׂיתִי מְסֻלְסָל, מְתֻלְתָּל כְּכָל הַבַּחוּרִים.

בָּאתִי לְבֵיתָן – וְחוּכָא לַבָּנוֹת; אָמַרְתִּי: לֹא בִי הִיא.

יָשְׁבָה לָהּ מִינָה לַפְּסַנְתֵּר, הָאָב, אַף גַּם הוּא אָז בַּבָּיִת,

יוֹשֵׁב מִתְעַנֵּג עַל שִׁירַת הַבַּת, וְדַעְתּוֹ בְּדֵחָה.

אוּלָם אָנֹכִי לֹא הַכֹּל הֵבַנְתִּי מִדִּבְרֵי הַשִּׁירָה;

פַּעַם אַךְ אֶשְׁמַע פָּמִינָה נִזְכֶּרֶת, וּפַעַם תָּמִינוֹ.

סִיְּמָה; וְאָנֹכִי, לְבִלְתִּי עוֹד שֶׁבֶת כְּאִלֵּם, שָׁאַלְתִּי

לְתֹכֶן הַשִּׁירָה, וּמִי הֵם הַצֶּמֶד פָּמִינָה-תָּמִינוֹ.

שָׁתְקוּ, לֹא עָנוּ וְשָׂחֲקוּ בִרְמִיזָה, אַךְ בַּעַל-הַבַּיִת

אָמַר בְּלִגְלוּג: "כְּנִרְאֶה, מַר מַכִּיר אַךְ אָדָם וְחַוָּה".

פָּרַץ הַצְּחוֹק אָז עָלַי מִכָּל עֵבֶר, הַנְּעָרוֹת, הַנְּעָרִים

שׂוֹחֲקִים קוֹל אֶחָד, וְשׂוֹחֵק הַזָּקֵן וְיָדָיו עַל כְּרֵסוֹ.

נָפַל כּוֹבָעִי, כִּי חָלְשָה בִי דַעְתִּי, – וְגָבַר עוֹד צְחוֹקָם,

נִמְשַׁךְ וְהָלַךְ כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה, וַאֲפִילוּ בַּשִּׁירָה.

עָלוּב וְכוֹעֵס קִדַּמְתִּי יָצָאתִי וָאָשׁוּב הַבָּיְתָה.

בָּאתִי, פָּשַׁטְתִּי מְעִילִי וּלְעוֹלָם בָּאָרוֹן תְּלִיתִיו,

שְׂעָרִי סָתַרְתִּי וָאֶמְתַּח תַּלְתַּלָּיו וּבְאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי:

דָּרֹךְ לֹא אֶדְרֹךְ עַל סַף זֶה הַבָּיִת! – וְכֵן אֲקַיֵּמָה.

שָׁם בְּאִוַּלְתָּם, שָׁמַעְתִּי, כִּי גַם יְכַנּוּנִי תָּמִינוֹ".

אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: "אַל תִּטּוֹר נָא, הֶרְמָן! עַד מָתַי עוֹד תִּכְעַס

עַל הַיְלָדוֹת הַלָּלוּ? הֲלֹא אַךְ יְלָדוֹת שְׁלָשְׁתָּנָה.

מִינָה הַטּוֹבָה, – יָדַעְתִּי כִּי נוֹטָה לִבָּתָהּ אַחֲרֶיךָ.

אֶתְמוֹל, אוֹ שִׁלְשׁוֹם, שָׁאֲלָה עָלֶיךָ. בְּמִינָה, בְּנִי, תִּבְחָר!"

אוּלָם הַבֵּן אַךְ יֶהְגֶּה וְיֹאמַר: "לֹא אֵדַע, לֹא אוּכָל.

אוֹתוֹ הַכַּעַס כֹּה נֶחְתַּם בִּלְבָבִי. לֹא אֹבֶה, לֹא אוּכַל

רְאוֹתָהּ בְּשִׁבְתָּהּ לַפְּסַנְתֵּר, לֹא אֶשָּׂא, לֹא אֶשְׁמַע גַּם שִׁירָהּ".

שָׁמַע הָאָב וַיִּתְעַבָּר, וַיַּעַן בְּאַפּוֹ וַיֹּאמַר:

"נַחַת חָשַׂכְתָּ מִמֶּנִּי מֵעוֹלָם! מֵאָז כֵּן הִנֶּךָ.

הוּא שֶׁדִּבַּרְתִּי, מֵאָז רְאִיתִיךָ כִי סוּס וּמַחֲרֵשָׁה

לִבְּךָ יִקָּחוּ: אַךְ מְלֶאכֶת הָעֶבֶד הַנִּשְׂכָּר לְרַבּוֹ

אַתָּה תַעֲשֶׂה, וְאָנֹכִי בִגְלָלְךָ כַחֲשׂוּךְ-בֵּן הָיִיתִי,

בֵּן בּוֹ אִכָּבֵד, כִּי יֵצֵא בַשַּׁעַר וְיָבֹא בַבְּרִיּוֹת.

אִמְּךָ זוֹ תָמִיד בַּשָּׁוְא נִחֲמָה אוֹתִי, בְּתִקְווֹת שֶׁל הָבֶל;

דַּרְדֵּק, בֵּי-רַב עוֹד הָיִיתָ, וָאֶרְאֶה מֵאָז בְּךָ עָמָל,

אַחֲרוֹן בַּתַּלְמוּד יָשַׁבְתָּ, בִּכְתוֹב וּקְרוֹא לֹא הִצְלָחְתָּ.

אָכֵן, זֶה דֶרֶךְ כָּל נַעַר שֶׁלִּבּוֹ חֲסַר-רִגְשֵׁי-כָבוֹד,

נַעַר לֹא יִתְאַו לְמַעֲלַת אֲנָשִׁים וְנֶחְבָּא לַכֵּלִים.

צֵא וּלְמַד עַל עַצְמֶךָ! לוּ אָבִי לִי דָאַג בִּנְעוּרַי,

כְּמוֹ שֶׁדָּאַגְתִּי עָלֶיךָ בְמוֹרִים וּסְפָרִים אָנֹכִי,

אָז לֹא הָיִיתִי כָעֵת אַךְ פֻּנְדָּקִי לְלַיִשׁ הַזָּהָב".

קָם לוֹ הַבֵּן הַמְנֻזָּף וַיִּגַּשׁ בַּלָּאט אֶל הַדָּלֶת;

אַךְ זֶה אָבִיהוּ בַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלוֹ, עוֹד יִקְרָא אַחֲרֵיהוּ:

"לֵךְ לְךָ, מַמְרֶה! יָדַעְתִּי, קְשֵׁה-עֹרֶף מֵאָז כֵּן הָיִיתָ!

לֵךְ לְסִבְלָתְךָ וּנְהַג אֶת הַמְּלָאכָה כְּעֶבֶד נֶאֱמָן,

אוּלָם, זֹאת דַּע, כִּי לֹא תָבִיא לִי אָמָה, בַּת-כְּפָר לְתוֹךְ בֵּיתִי;

דַּע, כִּי לֹא תֹאמַר עַל פָּרָה חוֹרֶשֶׁת: כַּלָּתְךָ הִיא, אָבִי!

יָמִים הֵן רַבִּים חָיִיתִי, לָצֵאת יְדֵי הַכֹּל לָמַדְתִּי,

כָּל הַמִּתְאָרְחִים תּוֹךְ בֵּיתִי, כַּגְּבִירוֹת כַּגְּבָרִים יָעִידוּ,

כַּמָּה כִרְכּוּרִים אֲכַרְכֵּר לְהָפִיק רְצוֹן אִישׁ וְחַסְדּוֹ, –

עַתָּה הִגִּיעָה גַם שַׁעְתִּי, כִּי תָפֵק נָא רָצוֹן מִלְּפָנַי

כַּלָּה חֲסוּדָה וְנָאָה, – אֶרְאֶה כַף-נַחַת אַף אָנִי!

נַגֵּן תְּנַגֵּן לִי זוֹ גַם בַּפְּסַנְתֵּר! כִּי תִהְיֶה לְבֵיתִי

כָּבוֹד וְתַכְשִׁיט. יִקָּבְצוּ גַם הֵנָּה בְרִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת

פְּנֵי-הָעֲיָרָה, וְיִנְעַם פֹּה שִׁבְתָּם כְּאֵצֶל שְׁכֵנֵנוּ".

הֵסִיט הַבֵּן כָּאן בַּמַּנְעוּל וּפָתַח וְיָצָא בַּחֲשָׁאִי.

תָּלִיָּה.

הָאֶזְרָחִים.

נִמְלַט הַבֵּן הַצָּנוּעַ מִדִּבְרֵי תוֹכָחָה הַקָּשִׁים,

אוּלָם הָאָב טֶרֶם יֶחְדַּל מֵהַטִּיף מוּסָרוֹ וְאוֹמֵר:

"דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָאָדָם לֹא יַעֲלֶה הֵימֶנּוּ לְעוֹלָם.

קָשֶׁה, אוֹ נִמְנָע, כִּי תָבֹא תִקְוָתִי, כִּי אֶזְכֶּה בַשִּׂמְחָה,

לִרְאוֹת בַּבֵּן כִּי הוּא שֻׁנָּה מִמֶּנִּי וַיִּיטַב מֵאָבִיו.

בַּיִת וְנַחֲלָה, אוֹ עִיר וּצְרָכֶיהָ – מַה יִּהְיֶה בְסוֹפָם

אִם לֹא יִשָּׁקֵד עֲלֵיהֶם וְעַל תַּקָּנָתָם לְחַדְּשֵׁם,

חַדֵּשׁ כִּדְרִישַׁת הַזְּמַן וּכְדֶרֶךְ כָּל אֶרֶץ נְאוֹרָה?

אָדָם, הָאֶזְרָח בְּאַרְצוֹ, הַהוּא כְפִטְרִיָּה בַת-יוֹמָהּ

יִהְיֶה, כִּי יִמַּל בִּמְקוֹמוֹ וְיֹאבַד עַד מַהֵר בַּתֹּהוּ

בְּלִי שֵׁם וּשְׁאֵרִית אַחֲרֵיהוּ וְזֵכֶר לְפָעֳלוֹ בַּחַיִּים?

מַרְאֵה כָל בַּיִת אַךְ תִּרְאֶה, וְהֵעִיד בִּבְעָלָיו, זֶה מַה הוּא;

שַׁעַר הָעִיר אִם אַךְ תָּבֹא, כֵּן תָּעִיד גַּם הִיא בְרָאשֶׁיהָ.

חוֹמָה וָחֵל אִם נָפָלוּ, אִם אַשְׁפָּה גְבוּבָה בַנָּחַל;

אִם גַּם הָרְחוֹבוֹת סֹאָבוּ, לֹא נֻקּוּ; אִם תִּזַּח מִנִּדְבַּךְ

אָבֶן, וְאֵין יָד מְשִׁיבָה וּמְשַׁפְּצָה; אִם נָטְתָה, אוֹ רָקְבָה

קוֹרָה אַךְ אֶחָת, וְשָׁוְא יִשְׁאַל סַעַד הַבַּיִת מֵחָדָשׁ, –

דַּע, כִּי בְעַצְלוּת בְּעָלָיו כֵּן יִמַּךְ יֵעָזֵב הַמָּקוֹם.

כִּי אִם לֹא יְפֻקַּח וִיצֻוֶּה מִמַּעַל עַל סֵדֶר, טָהֳרָה,

יַסְכֵּן כָּל גֶּבֶר בְּאֶזְרַח הָאָרֶץ לְטֻמְאַת-רַשְׁלָנוּת

כְּהַסְכֵּן לַסְּחָבוֹת הַצּוֹאוֹת הַקַּבְּצָן הַמַּחֲזִיר עַל פְּתָחִים.

עַל כֵּן חָפָצְתִּי, כִּי יֵצֵא נָא הֶרְמָן וְיִסַּע בָּאָרֶץ,

יִרְאֶה בְעֵינָיו לְפָחוֹת אֶת שְׁטְרַסְבֻּרְג וּפְרַנְקְפֻרְט הֶעָרִים,

כֵּן גַּם בַּת-מַנְהֵים הַנְּעִימָה, הַיְשָׁרָה, הַבְּנוּיָה לְחֶדְוָה.

כָּל מִי שֶׁרָאָה אַךְ פַּעַם הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת בְּטָהֳרָן,

הוּא לֹא יָנוּחַ עַד תַּקְּנוֹ גַם עִירוֹ, אַף אִם הִיא מִצְעָרָה.

אִם לֹא יְשַׁבַּח כָּל עוֹבֵר אֶת שַׁעַר עִירֵנוּ הַמְתֻקָּן,

אוֹ אֵת הַמִּגְדָּל הַמְסֻיָּד וּבֵית-מִקְדָּשֵׁנוּ הַמְחֻדָּשׁ?

מִי לֹא יְהַלֵּל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹבוֹת? וְשִׁיטַת הַמַּיִם,

תַּחַת לַקַּרְקַע תִּסְתָּעֵף וּרְוָיָה לַנְּפָשׁוֹת תְּחַלֵּק,

תִּתֵּן גַּם בִּטְחָה בַלְּבָבוֹת לַהֲדוֹךְ תַּבְעֵרָה בְפָרְצָהּ, –

אִם לֹא עָשִׂינוּ גַם זוֹ מִלְּאַחַר הַמּוֹקֵד הָאָיוֹם?

בְּוַעַד-הָעִיר שֵׁשׁ פְּעָמִים רֹאשׁ-בִּנְיָה אָנֹכִי הָיִיתִי,

רָאוּ אֶזְרָחִים – אִשְּׁרוּנִי, תּוֹשָׁבִים – וַיּוֹדוּ פָעֳלִי;

אֲשֶׁר הִצַּעְתִּי – עָשִׂיתִי, אַף גַּם שִׁכְלַלְתִּי מוֹסָדוֹת

טוֹבֵי חֲבֵרַי יְסָדוּם וְלִגְמוֹר לֹא עָלְתָה בְיָדָם.

חֵשֶׁק הַמַּעֲשֶׂה כֵן אָחַז גַּם יֶתֶר כָּל חַבְרֵי הַוַּעַד,

הַכֹּל כֵּן בִּקְּשׁוּ לְהוֹעִיל, וְכֵן גַּם הֶחֱלִיטוּ וְקִבְּלוּ

לָסֹל הַכָּבִישׁ הֶחָדָשׁ, לִמְסִלַּת-הַמְּדִינָה חַבְּרֵנוּ.

אַךְ חוֹשְׁשַׁנִּי לַבָּנִים! הַדּוֹר זֶה הַצָּעִיר הוּא אַחֵר;

אֵלֶּה תַעֲנֻגּוֹת יִרְדֹּפוּ, אַךְ קִשּׁוּט הָעוֹבֵר כָּל חֶשְׁקָם,

בַּיְתָה אֲחֵרִים יִרְבָּצוּ, אֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר יֵחָבְאוּ, –

דּוֹאֵג אָנֹכִי פֶן יִהְיֶה כֵן הֶרְמָן גַּם הוּא כָל הַיָּמִים".

עָנְתָה הָאֵם הַנְּבוֹנָה וּלְבַעֲלָהּ דְּבָרֶיהָ הִגִּידָה:

"תָּמִיד, הוֹ אָבִי, לֹא תִצְדַק בַּבֵּן עֵת תְּדַבֵּר מִשְׁפָּטִים!

חֵפֶץ לְבָבְךָ לֹא תִמְצָא, לֹא תִרְאֶה בוֹ טוֹבָה בִקַּשְׁתָּ,

כִּי הֵן הַבָּנִים בַּדְּפוּס לֹא יֵעָשׂוּ כְצֶלֶם חֶפְצֵנוּ;

כֵּן יִהְיוּ לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נְתָנָם הָאֵל כֵּן נֶאֱהָבֵם.

חַנֵּךְ נְחַנְּכֵם לַטּוֹב, כִּי יֵלְכוּ בוֹ הֵם לְפִי דַרְכָּם;

אִישׁ כְּכִשְׁרוֹנוֹ כֵן יִהְיֶה, לֹא שָׁווֹת הַדֵּעוֹת בַּבְּרִיּוֹת,

אִישׁ אִישׁ כְּטִבְעוֹ יְבַקֵּשׁ הַטּוֹב, וְהָאֹשֶר – כְּרוּחוֹ.

עַל כֵּן לֹא אֶתֵּן לְגַנּוֹת אֶת הֶרְמָן בִּנְזִיפוֹת עַל חִנָּם!

כִּי הֵן יְדַעְתִּיו, שֶׁכְּדַאי הוּא לַנְּכָסִים שֶׁיִּנְחַל אַחֲרֵינוּ,

הוּא בַעַל-בַּיִת לְמוֹפֵת אַךְ יִהְיֶה לְכָל הָאֶזְרָחִים,

אַף גַּם בַּוַּעַד, חַיֶּיךָ, כִּי יִהְיֶה שָׁם לֹא בָאַחֲרוֹנִים.

אוּלָם כָּל יוֹם בְּדִבְרֵי הַמּוּסָר אַךְ יָדָיו תְּרַפֶּה,

נָזוּף כֵּן יָצָא הַיּוֹם מִפָּנֶיךָ, וְדַעְתּוֹ חָלָשָׁה".

אָמְרָה וַתְּמַהֵר וַתֵּפֶן וְאַחֲרֵי הַבֵּן כֵּן יָצָאָה,

בַּקְּשׁוֹ הָלָכָה, לְעוֹדֵד לְבָבוֹ בְדִבְרֵי נֶחָמָה;

הָגוּן וְרָאוּי לְכָךְ הוּא בְנָהּ זֶה הַטּוֹב וְהַיָּקָר.

עָנָה אַחֲרֶיהָ בִשְׂחוֹק מִטּוּב-לֵב וּבִמְנוֹד-רֹאשׁ הַבָּעַל:

"עַם לֹא הָיָה הַנָּשִׁים! כָּהֵנָּה כַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים,

אֲשֶׁר אַךְ יִחְיוּ וְיַעֲשׂוּ כָל אֶחָד כְּיֵצֶר לְבָבוֹ;

עוֹשִׂים וְרוֹצִים עוֹד שֶׁבַח, אַךְ רַכּוֹת וְדִבְרֵי-חֲלָקוֹת.

אוּלָם לְעוֹלָם בַּאֲמִתּוֹ הֵן יַעֲמֹד מְשַׁל-הַקַּדְמוֹנִי:

אִם אַךְ לְפָנִים לֹא תִצְעַד, הִסּוֹג אָז תִּסֹּג לְאָחוֹר!"

הֶגְיוֹן לְבָבוֹ יַבִּיעַ בְּכָל כֹּבֶד-רֹאשׁ אָז הָרַקָּח:

"מוֹדֶה אֲנִי לָךְ, מַר שָׁכֵן, אַף לִבִּי בִי יֵט לַתִּקּוּנִים,

אֶבְחַר בַּמּוֹעִיל, אִם אֵינוֹ בְיֹקֶר וַעֲדַיִן הוּא חָדָשׁ;

אוּלָם מַה יִּפְעַל הָאִישׁ בְּאֵין אוֹצְרוֹת הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ,

מַה זֶּה יְתַקֵּן, פְּנִימָה אוֹ חוּצָה, וִיחַדֵּשׁ בַּעֲמָלוֹ?

קָצְרָה יַד אֶזְרָח מִלִּפְעֹל בָּאָרֶץ, לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת

אִם גַּם יְבַקֵּשׁ; צְרָכָיו גְּדוֹלִים וּמַחְסוֹר בְּכִיסוֹ,

עַל כֵּן תִּרְפֶּינָה לוֹ יָדָיו, תּוּשִׁיָּה מִמֶּנּוּ נִבְצָרָה.

הִנֵּה אָנֹכִי לַעֲשׂוֹת חָפָצְתִּי, אַךְ מִי זֶה יְבַזְבֵּז

עַל הַחִדּוּשִׁים רֹב מָמוֹן וָהוֹן וּבְשַׁעַת סַכָּנָה?

בֵּיתִי זֶה כְבָר הָיָה מַצְהִיל, מִתְהַדֵּר כַּמּוֹדָה בִמְעִילוֹ,

כָּל חַלּוֹנוֹתָיו כְּבָר הָיוּ מְשַׂקְּרִים בִּשְׁמָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת;

אֲבָל, מִי יִדְמֶה וְיַעֲשֶׂה כַסּוֹחֵר הַלָּז רַב-הָעֹשֶר,

אֲשֶׁר כֵּן יֵדַע גַּם לִמְצֹא כָל סְחוֹרָה בְזֹל וּבְמֻבְחָר?

שׁוּרָה, מַה נָּאוֶה זֶה בֵיתוֹ מִנֶּגֶד! עַל גַּוְנוֹ הַיָּרֹק

יָשִׂישׂ לוֹ לֹבֶן, מִקְלָעוֹת צַחְצָחוֹת, כִּיּוּרֵי תִפְאֶרֶת!

לוּחוֹת חַלּוֹנָיו גְּדוֹלִים, וְנוֹצְצוֹת לְטוּשׁוֹת הַשְּׁמָשׁוֹת;

קוֹדְרִים עֲמוּמִים יֵרָאוּ כָל בָּתֵּי הָרְחוֹב לְעֻמָּתוֹ!

אֲבָל, הֵן אַחַר הַדְּלֵקָה, הַיָּפִים אָז הָיוּ בָתֵּינוּ,

בֵּית-הַמִּרְקַחַת, "הַמַּלְאָךְ", וּבֵיתְךָ זֶה "לַיִשׁ הַזָּהָב".

גַּנִּי גַם הוּא אַךְ לִתְהִלָּה הֵן הָיָה מִסָּבִיב,

תָּרִים הֵן סָרוּ לְהַבִּיט מִבַּעַד לַסֹּרָג הַמָּאְדָּם,

לִרְאוֹת שָׁם פִּסְלֵי-קַבְּצָנִים וְדַקֵּי-גַּמָּדִים בַּצְּבָעִים.

אָדָם קִדַּמְתִּיו בְּסֵפֶל שֶׁל קַהֲוָה תוֹכֵכִי הַסֻּכָּה,

זוֹ הָעֲשׂוּיָה דְמוּת גַּחַר, וְעַתָּה נְטוּיָה כְבָר לִנְפּוֹל, –

שָׂשׂ הָיָה לִרְאוֹת כָּל גַּוְנֵי-הַגְּוָנִים בִּמְסֻדְּרֵי-צְדָפִים

נֶגְדּוֹ זָרָחוּ, וְגַם הַבְּקִיאִים בַּדָּבָר, מִסְתַּכְּלִים

הָיוּ בְצִמְצוּם-עֵינַיִם לְאַבְנֵי הַבְּדִיל וְהָאַלְמֹג.

חֶמְדָּה לְמַרְאֶה כֵן הָיוּ בַטְּרַקְלִין צִיּוּרֵי הָאָמָּן:

נְגִידִים וּגְבִירוֹת לְבוּשֵׁי צִבְעוֹנִין מְטַיְּלִים בַּגַּנּוֹת,

נוֹגְעִים, אוֹ אוֹחֲזִים, בְּאֶצְבַּע שַׁפִּידָה הַצִּיצִים בְּעֻקְצָם.

אֲבָל מִי יִרְאֶה כַיּוֹם עוֹד בָּאֵלֶּה! אַךְ כַּעַס לְעֵינַי

אֶמְצָא בְצֵאתִי, – הַכֹּל נִשְׁתַּנָּה לְ"טַעַם", כִּבְיָכוֹל,

טַעַם, שֶׁשְּׂבָכוֹת לְבָנוֹת וְסַפְסְלֵי עֵץ בְּגַנּוֹתָם.

הַכֹּל אַךְ פָּשׁוּט וְחָלָק, צִפּוּיֵי-הַזָּהָב וְגָלְפֵי-צַעֲצֻעַ

עָבְרוּ וּבָטְלוּ; עֵץ נָכְרִי בִמְחִירוֹ כָל כֶּסֶף יִתֵּנוּ.

רוֹצֶה הָיִיתִי לַעֲשׂוֹת חֲדָשׁוֹת תּוֹךְ בֵּיתִי גַם אָנִי,

לֶכֶת עִם רוּחַ הַזְּמָן וּלְשַׁנּוֹת הַכֵּלִים, הָרְהִיטִים,

אֲבָל, הֵן מוֹרָא יַעֲלֶה עַל אָדָם גַּם מַשְּׁהוּ לְהַתְחִיל;

יַד מִי מַשִּׂיגָה כָעֵת כִּי תְשַׁלֵּם לֶחָרָשׁ כִּשְׂכָרוֹ?

רוֹצֶה הָיִיתִי לְהַזְהִיב מֵחָדָשׁ מַלְאָכִי מִיכָאֵל,

סֶמֶל הָאַפְתֵּק, אוֹתוֹ וְאֵת הַדְּרָקוֹן זֶה הַנִּזְעָם,

אֲשֶׁר בֵּין רַגְלָיו יִתְפַּתָּל, – וְשַׁבְתִּי נִחַמְתִּי, אָמָרְתִּי:

יִהְיֶה לוֹ כֵן בְּשַׁחְמוּתוֹ, וּבְאָמָּן יַקְרָן בַּל אֶדְרֹש".

אֵיטֶרְפָּה.

הָאֵם עִם בְּנָהּ.

סָחִים הַגְּבָרִים, מִשְׁתָּעִים לָהֶם, וְהָאֵם מִבַּחוּץ שָׁם

הוֹלְכָה, מְבַקְּשָׁה אֶת בְּנָהּ שֶׁנִּתְעַלָּם. עַל סַפְסַל-הָאֶבֶן,

אָמְרָה, יִמָּצֵא, בִּמְקוֹמוֹ הָרָגִיל שֶׁלִּפְנֵי הַבָּיִת;

בָּאָה – וְאֵינוֹ; וַתִּפֶן וַתָּסַר לָאֻרְוָה, כִּי אָמְרָה,

לִפְקֹד הַסּוּסִים הוּא נִכְנָס, אַבִּירֵי הָרֶכֶשׁ שֶׁקָּנָה

בְּעוֹדָם עֲיָרִים, וְטִפּוּלָם לְאַחֵר לֹא יַאֲמִין גַּם עָתָּה; –

אוּלָם הָעֶבֶד לָהּ אָמָר: "רְאִיתִיו, כִּי עָלָה הַגָּנָּה".

שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת, חִיצוֹנִית וּפְנִימִית אֲרֻכּוֹת הַמִּדָּה,

עַל-פְּנֵי אֲסָמִים וּרְפָתִים נֶאֶמְנֵי-הַבִּנְיָן, – עָבָרָה;

בָּאָה הַגַּנָּה, – לָרָחוֹק עַד חוֹמַת-הָעִיר יִשְׂתָּרֵעַ, –

עוֹבְרָה וּשְׂמֵחָה לְכָל צֶמַח מִשְׂתַּגְשֵׂג, עוֹבְרָה וְתוֹמְכָה

מִסְעָד וּסְמִיכָה שֶׁנָּטוּ וְכָרְעוּ מִתַּחַת לְמַשָּׂא

עַנְפֵי תַפּוּחָה, אוֹ עַנְפֵי אֲגַסָּה מְסֻרְבְּלֵי-פֶרִי,

תָּרִים גַּם תּוֹלָע מִטַּרְפֵּי-הַכְּרוּב, הָרַעֲנָן וְרָוֶה;

פְּסִיעָה בְטֵלָה אַף אַחַת לֹא תִפְסַע הָאִשָּׁה בַּת-חָיִל.

כָּכָה הִיא חָלְפָה בְּגַן זֶה הָאָרֹךְ, עַד קִצּוֹ הִגִּיעָה,

עַד אֶל הַסֻּכָּה הַמְחֻפָּה טְרַף-עִזִּים, – גַּם שָׁמָּה לֹא נִמְצָא,

כַּאֲשֶׁר לֹא נִרְאָה זֶה הֶרְמָן עַד הֵנָּה בְּכָל הַגָּן כֻּלּוֹ.

זֹאת אַךְ רָאָתָה, לֹא נָעוּל הַפַּשְׁפָּשׁ שֶׁלְּנֹכַח הַסֻּכָּה, –

פֶּתַח שֶׁפָּרַץ, מֵחֶסֶד מְיֻחָד אֲלֵיהֶם, הַזָּקֵן

נְשִׂיא-הָעֲיָרָה וּפָתַח לְגַנָּם בְּכֹתֶל-הַמִּבְצָר;

פָּתְחָה וְיָצְאָה אַף עָבְרָה הַתְּעָלָה, הַחֲרֵבָה אֵין-מָיִם,

עָלְתָה הַכַּרְמָה, הַמְּסֻיָּג לוֹ יָפֶה, וְאֵצֶל הַמְּסִלָּה,

בְּצֵלַע הַגִּבְעָה, נִשָּׂא יִשְׂתָּרַע אֶל עֵבֶר הַשָּׁמֶשׁ.

עָלְתָה וַתִּשְׂמַח גַּם פֹּה עַל רֹב תְּנוּבָה וּמֶגֶד-הַבְּרָכָה;

סֻבְּלָה עֲנָבִים כָּל גֶּפֶן לְמַכְבִּיר, מִסְתּוֹר לֹא נִמְצָא

לְכֻלָּם בֶּעָלִים. שָׁרוּי בִּצְלָלִים, בְּחֻפַּת-שָׂרִיגִים,

מִשְׁעוֹל הַתִּיכוֹן הַמֻּדְרָג שְׁקִיפִין, מִשְׁבְּרֵי-אָבֶן,

בְּסֻּכֹּה שָׁם תְּלוּיִים אַשְׁכֹּלוֹת שֶׁל עָנִיג וּמֻשְׁקִית,

גַּסֵּי-עֲנָבִים, עֲנָבִים גַּמְלָנִין, כְּחוּלִים-אַדְמוּמִים.

שֹׁרֵק זֶה, עָלָיו כֵּן שָׁקְדָה יַד נוֹטְעוֹ, פְּרִי-מִתְקוֹ יְעַטֵּר

שֻׁלְחַן-אֻשְׁפִּיזִין, וְאוּלָם בִּשְׁאָר כָּל הַכֶּרֶם – רַגְלִיּוֹת,

גֶּפֶן וָגֶפֶן טְעוּנָה לְעַצְמָהּ עֲנָבוֹת הַדַּקּוֹת,

הֵנָּה הַנּוֹתְנוֹת הַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח. וְהִיא כַעֲלוֹתָהּ

תַּעֲלֶה שִׂמְחָתָהּ לַבָּצִיר הַקָּרֵב עִם חַג הַהִלּוּלִים;

יוֹמָם יְרֹעָע, יִבָּצֵר בַּכְּרָמִים, יִדָּרֵךְ הֶעָסִיס,

יְמַלֵּא חָבִיּוֹת, וְלַיְלָה יִיָּרוּ שַׂרְפֵי-אֵשׁ פּוֹקְעִים,

הָדָר יַעֲנוּ מִקְּצוֹת-כָּל-הַמְּדִינָה לִיפֵה-תוֹר-הָאָסִיף.

שָׂמְחָה – אוּלָם, כְּצָוְחָהּ לְהֶרְמָן פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ

וְעָנָה אַךְ הֵד לָהּ בְּלַעַג קוֹלוֹתָיו מִצְּרִיחֵי הַקִּרְיָה

בְגַלְגָּא וּזְעָקָה, – נָע בָּהּ לְבָבָהּ מִדְּאָגָה וּתְמִיָּה.

חַפֵּשׂ אֶת הֶרְמָן הִיא לֹא הִסְכִּינָה; מֵעוֹדוֹ לֹא יָצָא

הַרְחֵק מִבֵּיתָהּ בְּטֶרֶם לָהּ יַגִּיד, לְמַעַן לֹא תִדְאַג

אִמּוֹ הַטּוֹבָה וְלִבָּהּ-אַהֲבָה בַּל יֶהְגֶּה לוֹ אֵימָה.

אָכֵן, עוֹד נַפְשָׁהּ בָּהּ קִוְּתָה הַשִּׂיגוֹ בְּלֶכְתּוֹ מִקָּרוֹב,

כִּי גַם בְּמַעֲלֵה-וּבְמוֹרַד-הַכֶּרֶם עוֹד פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים.

יָצְאָה מִכַּרְמָהּ וַתָּבֹא אֶל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֶל נִירָהּ,

שֶׁטַח הַנִּרְחָב עַל גַּבֵּי הָרָמָה הָעוֹטֵף שִׁבֳּלִים.

עוֹד הִיא מְהַלְּכָה גַּם פֹּה עַל אַדְמָתָהּ, עַל נַחֲלַת בַּעֲלָהּ,

עוֹד הִיא שְׂמֵחָה גַם פֹּה עַל יְבוּלָהּ, עַל קָמָה קוֹדֶדֶת,

שִׁפְעַת הַתְּנוּבָה הַגּוֹלְשָׁה בִּזְהָבָהּ עַל פְּנֵי כָל הַמֶּרְחָב.

בֵּין הַמַּעֲנוֹת לִפְאוֹתָן, בַּשְּׁבִיל בֵּין הַזָּהָב תְּהַלֵּךְ,

אֶל הָאֲגַסָּה מְגַמַּת פָּנֶיהָ, – עֵץ גָּדוֹל נָטוּעַ

שָׁם עַל הַגַּבְנוּן, בִּקְצֵה גְבוּל הַנַּחֲלָה, תְּחוּם שַׁדְמוֹתֶיהָ.

עֵץ זֶה – אֶת נוֹטְעוֹ מִי יֵדַע, מִי יִזְכֹּר? אַךְ נוֹדַע הָאִילָן,

נִשְׁקָף זֶה נוֹפוֹ עַל פְּנֵי כָל הַסְּבִיבָה, וּפִרְיוֹ לְהַלֵּל.

תַּחְתָּיו הַקּוֹצְרִים יִסְעָדוּ, בְּחֹם הַצָּהֳרַיִם יָנוּחוּ,

רוֹעִים בְּצִלּוֹ עַל עֶדְרָם יִשְׁמֹרוּ, כִּי נָעִים שָׁם שִׁבְתָּם

עַל הַסַּפְסָלִים מֵאַבְנֵי-הַשָּׂדֶה לְמוֹשָׁב נָכוֹנוּ.

שָׁם, עַד הָאִילָן, הִיא בָאָה, וְשָׁמָּה גַּם מָצְאָה אֶת הֶרְמָן

יוֹשֵׁב וְתוֹמֵךְ אֶת רֹאשׁוֹ בְּכַפָּיו וְנִרְאֶה כְּצוֹפֶה

קַצְוֵי מֶרְחַקִּים מֵעֵבֶר לֶהָרִים, וְגַבּוֹ אֶל אִמּוֹ.

חֶרֶשׁ הִיא נִגְּשָׁה עָדֵיהוּ, בַּלָּאט כֵּן בְּשִׁכְמוֹ נָגָעָה.

נִבְהַל הַבֵּן לָהּ וַיִּפֶן – וְהִנֵּה הַדִּמְעָה בְּעֵינָיו.

"אִמָּא", הוּא אָמַר בִּמְבוּכָה, "לָמָּה זֶה כֹה הִבְהַלְתִּנִי?"

מִהֵר וּמָחָה דִמְעָתוֹ, וְנַפְשׁוֹ עֲנֻגָּה נִכְלָמָה.

"מַה-לָּךְ? הַאַתָּה, בְּנִי, כֹּה בָכִיתָ?", כֵּן תָּמְהָה, שָׁאֲלָה

אִמּוֹ נָבוֹכָה, "עַד הֵנָּה בְּכָךְ לֹא רָאִיתִי פָנֶיךָ!

אָנָּא, בֵּן, הַגֵּד מָה עִצֵּב לִבֶּךָ? וּמָה הֱבִיאֲךָ

בָּדָד פֹּה שֶׁבֶת, בְּחֶבְיוֹן הָעֵץ? וְדִמְעָה זוֹ מָהִי?"

אִמֵּץ הַבֵּן זֶה הַטּוֹב אֶת לְבָבוֹ וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

"אַךְ חֲסַר-לֵבָב כַּיּוֹם לֹא יִתְעַצֵּב לְמַרְאֵה הָעֹנִי,

תְּלָאַת אֲנָשִׁים הַתּוֹעִים בַּצָּרָה, בִּנְדוּדֵי הַגּוֹלָה;

אַךְ חֲסַר-דַּעַת לֹא יִדְאַג כָּעֵת לִשְׁלוֹם-בֵּיתוֹ וְאַרְצוֹ,

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת נִשְׁקֶפֶת לָאָסוֹן, לְיָמִים נוֹרָאִים.

אֲשֶׁר רָאִיתִי הַיּוֹם אַף שָׁמָעְתִּי, עַד לִבִּי בִי נָגָע;

הִנֵּה יָצָאתִי, יְפֵה-נוֹף זֶה אַבִּיט הַפָּרוּשׂ מִסָּבִיב,

כָּרִים פּוֹרִיִּים וּגְבָעוֹת גִּיל חוֹגְרוֹת, עֲתֶרֶת הַבְּרָכָה,

שִׁבֳּלֵי-פָז אֵלּוּ, לְקָצִיר וְעָמִיר, דְּגָנָן הִכְרִיעָן,

עֵצִים עֲמוּסִים נִכְבַּדֵּי-הַפֶּרִי לְמַלֵּא אֲסָמִים, –

אוּלָם, אוֹי לָנוּ, כִּי קָרוֹב הָאוֹיֵב! הָרֵינוּס בִּנְחָלָיו,

אָמְנָם, כְּחוֹמָה יָשִׁית סְבִיבֵנוּ; אֲבָל מַה חוֹמָה,

נַחַל וְהָרִים מוּל עַם זֶה הַנִּשָּׂא כְּסוּפָה עָלֵינוּ?

הֵמָּה לְדִגְלָם מִקַּצְוֵי אַרְצוֹתָם כָּל גֶּבֶר קָרָאוּ,

נַעַר וְזָקֵן שָׁם יַחַד בְּהָמוֹן יֵלֵכוּ, – וְהָמוֹן בְּלֶכְתּוֹ

מָוֶת לֹא יִירָא; אַחֲרֵי הֶהָמוֹן הֲמוֹנִים יָגִיחוּ.

הוֹ! הַעוֹד יֵשׁ גֶּרְמָנִי כִּי יִבְחַר לוֹ שֶׁבֶת תּוֹךְ בֵּיתוֹ?

וְיֵשׁ עוֹד מִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ מִשּׁוֹאַת-הָאָסוֹן הִנָּצֵל?

אִמִּי, חַי אָנִי, כִּי חָרֹה לִי יֶחֱרֶה הַיּוֹם שֶׁפְּטָרוּנִי!

לָמָּה עִם צוֹבְאֵי הַצָּבָא לַקְּרָב לֹא לֻקַּחְתִּי גַם אָנִי?

אָמְנָם, כִּי יָחִיד לְהוֹרַי אָנֹכִי, וְרַבָּה נַחֲלָתָם,

רַבָּה בַּנְּכָסִים הַמְּלָאכָה וְחָשׁוּב מַעֲשֵׂנוּ בָאָרֶץ;

אוּלָם, מִי יִתֵּן בֶּחָלוּץ עַל מִשְׁמַר גְּבוּלֵנוּ נִצָּבְתִּי,

תַּחַת זֶה שִׁבְתִּי פֹה מַמְתִּין לָעַבְדוּת, לָאָבְדָן כִּי יָבֹא!

לִבִּי בִי יֹאמַר, שְׂעִפַּי אִמְּצוּנִי, אַף רוּחִי בִי תִשְׁאָף,

לָתֵת אֶת נַפְשִׁי אֶל עַמִּי, אָמוּתָה עַל אַרְצִי הַפָּעַם!

מוֹפֵת כֵּן אָשִׂים אֶת חַיַּי וּמוֹתִי אֶל אַחַי וְרֵעָי.

אַרְצִי גֶּרְמַנְיָה! כָּל בָּחוּר וְטוֹב בָּךְ לוּ נֶאֶסְפוּ לִגְבוּלֵךְ,

מִשְׁמָר וּמָעוֹז לוּ שַׂמְנוּ לֵב אֶחָד – וְנֶעֱצַר הָאוֹיֵב,

אֲשֶׁר לֹא תִדְרֹךְ כַּף-רֶגֶל הַנָּכְרִי עַל אֶרֶץ חַיֵּינוּ,

אֲשֶׁר לֹא יֹאכַל הַצּוֹרֵר וִיבוֹסֵס לְעֵינֵינוּ פִּרְיֵנוּ,

אֲשֶׁר לֹא יַהֲדֹךְ עוֹד גְּבָרִים וְנָשִׁים וּבְתוּלוֹת לֹא יָשֹׁד!

לָכֵן, אַתְּ אִמִּי, שְׁמָעִינִי: בְּלִבִּי מִשְׁפָּטִי גָמָרְתִּי,

יָשְׁרִי בִי יַעֲנֶה, בִּינָתִי זֹאת תִּקְרָא: עֲשֵׂה אַל תְּאַחֵר.

מַרְבֵּה מַחֲשָׁבָה – מַרְבֵּה חֲרָטָה, לֹא יִבְחַר בַּמְּעֻלֶּה,

עַל כֵּן לֹא אָשׁוּב מִזֶּה עוֹד הַבָּיְתָה, מִפֹּה כֵּן אֵלֵכָה!

אֵרְדָה הָעִירָה, אֶתְיַצֵּב, לְעָבְדָהּ אֶת אַרְצִי אִנָּתֵן,

יָדִי וְלִבִּי נְתוּנִים, נָתוּן כָּל-בִּי לַמִּלְחָמָה!

וְיֹאמַר נָא אָבִי, אִם לִבִּי חֲסַר-רִגְשֵׁי-כָבוֹד עוֹדֶנּוּ,

אִם זֶה אָנֹכִי לֹא אֹבֶה לְמַעֲלַת אֲנָשִׁים הַגִּיעַ".

שֵׂכֶל מִלֶּיהָ אָז תָּשִׁיב הָאֵם זוֹ הַטּוֹבָה, הַנְּבוֹנָה,

וּמֵאֵלֶיהָ גַם דִּמְעָה חֲרִישִׁית אָז תִּזְלַג בְּדַבְּרָהּ:

"לָמָּה, בְּנִי, כֹּה שֻׁנָּה רוּחֶךָ, כִּי תְדַבֵּר אֶל אִמְּךָ

שָׂפָה אַחֶרֶת, מֵאֲשֶׁר הִסְכַּנְתִּי לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ?

גָּלוּי וְיָשָׁר כָּל חֵפֶץ לְבָבְךָ לִי תָמִיד הִבַּעְתָּ,

עַתָּה, לוּ אַחֵר בֵּינֵינוּ זֹאת שָׁמַע – וַיְשַׁבַּח דְּבָרֶיךָ,

נִתְעֶה זֶה הָיָה לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי מִשְׁפָּטְךָ וַיֹּאמֶר:

אָכֵן, כִּי צָדַק הַנָּעַר, אַךְ יָשָׁר וָזַךְ חֵפֶץ לִבּוֹ.

לֹא כֵן אָנֹכִי; הֵן בּשְׁתִּי בְּשָׁמְעִי, כִּי לֹא בְתֹם לִבְּךָ

עַתָּה דִבַּרְתָּ; מַחֲשָׁבוֹת אַחֵרוֹת בְּקִרְבּוֹ צָפָנְתָּ.

נַפְשִׁי יוֹדַעַת, כִּי לֹא קוֹל חֲצוֹצְרָה וְתֹף-הַמִּלְחָמָה

הֵעִיר רוּחֶךָ, אַף לֹא הִכָּבֵד לְעֵינֵי הַנְּעָרוֹת

תַּחְפֹּץ בְּבִגְדֵי הַשָּׁרֵת. רוּחֲךָ זֶה אַמִּיץ וְיָשָׁר,

אוּלָם, יָדַעְתִּי, אַךְ בַּיִת וְשָׂדֶה – בָּהֶם כָּל חַיֶּיךָ.

עַתָּה, גוֹרָלְךָ, הַגִּידָה נָא, לָמָּה שַׁנּוֹתוֹ גָזָרְתָּ?"

בְּיָשְׁרוֹ אָז יַעַן הַבֵּן: "אַךְ טוֹעָה הַפַּעַם, אַתְּ אִמִּי.

לֹא כָל הַיָּמִים הֵם שָׁוִים; לְאִישׁ הֵן יִשְׁתַּנֶּה הַנָּעַר.

יֵשׁ מִי שֶׁבָּגַר בְּצִנְעָה וַיִּגְמַל לְפָעֳלָה מֵרֵעָיו

אֲשֶׁר בְּרַעַשׁ גָּדֵלוּ, בַּחֲלִיפוֹת הַחַיִּים נִשְׁחָתוּ.

שָׁקֵט צָנוּעַ הָיִיתִי, וְכֵן גַּם עַד עַתָּה הִנֵּנִי,

אוּלָם, בִּי גָמַל זֶה לִבִּי, הַשּׂוֹנֵא כָל עַוְלָה וָאָוֶן,

מֵבִין אָנֹכִי וּבוֹחֵן בַּדְּבָרִים, בַּמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים,

אִמְּצָה עֲבוֹדָה גַם גּוּפִי, לִי עָתְקוּ גַם יָדַי וְרַגְלָי.

עַל כֵּן אַךְ אֱמֶת דִּבַּרְתִּי לָךְ, אִמִּי, נֶאֱמָנִים כָּל דְּבָרָי.

אוּלָם, צָדַקְתְּ בְּמוּסָרֵךְ גַּם אָתְּ, כִּי דְבַר-מָה הֶעֱלָמְתִּי.

מַחֲצִית הָאֱמֶת גִּלִּיתִי וּמַחֲצִית, הִכַּרְתְּ, כִּי כִסֵּיתִי.

הִנֵּה כֵן אוֹדֶה: לֹא הַסַּכָּנָה הַקְּרוֹבָה קְרָאַתְנִי

צֵאת מִבֵּית-אָבִי, גַּם מַשְׂאַת-הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה, לְעַמִּי

הָבֵא הַיֶּשַׁע וּמְחִתָּה עַל אוֹיְבָיו, בִּי לֹא הָיָתָה.

מִלִּים, אַךְ מִלִּים פָּנַיִךְ מִלַּלְתִּי, לְהַסְתִּיר הֶגְיוֹנִי,

כַּסּוֹת רְחָשִׁים, שֶׁפָּלְחוּ וְקָרְעוּ בִי לִבִּי, בִּקַּשְׁתִּי.

לָכֵן, הַרְפִּי נָא אִמִּי! יָדַעְתִּי כִּי תֹהוּ זֶה חֶפְצִי

אַסְתִּיר בִּלְבָבִי, – וְיֵלְכוּ נָא חַיַּי גַם הֵמָּה לַתֹּהוּ!

כִּי הֵן יָדַעְתִּי, אַךְ הֶבֶל הַיָּחִיד, אַךְ רַע יְהִי חֶלְקוֹ,

אִם הַכְּלָל כֻּלּוֹ לֵב אֶחָד לֹא יִשְׁאַף אֶת הַכֹּל לַעֲשׂוֹת".

"לָכֵן אֶת הַכֹּל לִי הוֹדַע", כֵּן אָמְרָה הָאֵם הַנְּבוֹנָה,

"אַל נָא תַעֲלִים כָּל דָּבָר מִמֶּנִּי, אִם גָּדוֹל אִם קָטֹן.

עַזִּים הַגְּבָרִים, זְרִיזִים מַקְדִּימִים הֵם לִרְאוֹת כָּל תַּכְלִית,

אַךְ הֵן הַנִּמְהָר יְמַהֵר גַּם הִסּוֹג אִם מִכְשׁוֹל בְּדַרְכּוֹ;

לֹא כֵן הָאִשָּׁה, חָרוּצָה וּשְׁלוּחָה הִיא לִמְצֹא לָהּ עֵזֶר,

הִיא גַם סְחַרְחַר, בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין, אֶל חֶפְצָהּ תַּגִּיעַ.

בִּי, אַל תְּכַחֵד! לָמָּה נִמְהַרְתָּ, בְּנִי, כֵּן הַפָּעַם?

מוּזָר הָיִיתָ, לֹא אוּכַל הַכִּירְךָ, דָּמֶיךָ יִרְתָּחוּ;

הִנֵּה שׁוּב עָלְתָה דִמְעָתְךָ וּתְבַקֵּשׁ הִתְנַפֵּל מֵעָיִן".

נַפְשׁוֹ לַיָּגוֹן אָז יִתֵּן הַנַּעַר הַטּוֹב מִתּוֹךְ בֶּכִי,

בָּכֹה כֵּן יִבְכֶּה עַל אִמּוֹ, בְּחֵיקָהּ יְתַנֶּה וְיֹאמַר:

"אָמְנָה, דִּבְרֵי-פִי-אָבִי הַיּוֹם הִכּוּ לִבִּי כַּחִצִּים,

חִנָּם יִסְּרַנִּי, לֹא נִמְצָא בִי אָוֶן מִתְּמוֹל אוֹ מִשִּׁלְשׁוֹם.

כַּבֵּד אֲבוֹתַי מִנְּעוּרַי הִסְכַּנְתִּי, אָבִיתִי, אָהָבְתִּי;

חָכָם וְנָבוֹן אָמַרְתִּי לֹא נִמְצָא בַּחֶלֶד מֵהוֹרָי,

הֵם שֶׁהוֹרוּנִי מִקַּדְמַת יַלְדוּתִי, וְתוֹרָתָם חָפָצְתִּי.

אֶזְכֹּר, בְּנֵי-גִילִי בִי נִחֲרוּ, וְרַבּוֹת סָבַלְתִּי בְלִבִּי,

עֵת הֵם לָעֲגוּ לְנַפְשִׁי, עַל חָפְצִי בַטּוֹב מֵרְרוּנִי,

נַחַת-זְרוֹעָם וּמְשׁוּבַת-זְדוֹנָם לָהֶם לֹא גָמָלְתִּי;

אַךְ אִם בְּאָזְנַי עַל אָבִי לָעָגוּ, אִם שָׂחֲקוּ בְצֵאתוֹ

בְּרִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת מִבֵּית-הַתְּפִלָּה וַיֵּלֶךְ נִכְבָּדוֹת;

אִם אַךְ הֵם לוֹצְצוּ לְשֶׁנֶץ-כִּפָּתוֹ וְצִיצֵי-חֲלוּקוֹ, –

בֶּגֶד בּוֹ הָיָה מִתְנָאֶה, מִמֶּנּוּ הַיּוֹם אַךְ נִפְטָרְנוּ, –

אָז, מַה קֻּפְּצוּ אֶגְרוֹפַי בְּאַפִּי, אֶתְעַבֵּר, אֶסְתָּעֵר,

אַכֶּה בְּיָדַי נוֹרָאוֹת, לֹא אַבִּיט עַל אֲשֶׁר תַּכֶּינָה,

אַכֶּה בְאַפִּי, עַד נוּסָם חֲמוּצֵי אַפַּיִם וָחֹטֶם,

לְנַפְשָׁם יִמָּלְטוּ, כִּי אֶדְרֹס וְאֶרְמֹס, אֵין רַחֵם בַּחֲמָתִי.

כָּכָה גָדָלְתִּי, אַף נָשׂא נָשָׂאתִי בְרָגְזוֹ שֶׁל אַבָּא,

מוּסַר אֲחֵרִים נָשָׂאתִי, אֲנִי כַּפָּרָתָם הָיִיתִי,

רֻגְזוֹ, מְרִי-נַפְשׁוֹ מִישִׁיבוֹת-הַוַּעַד עַל רֹאשִׁי יָרָדוּ,

חָלְקוּ חֲבֵרָיו כְּנֶגְדוֹ, אָנֹכִי אֶת מִרְיָם נָשָׂאתִי.

עִתִּים גַּם אַתֶּם לִי נַדְתֶּם, כִּי הַרְבֵּה עִמָּכֶם סָבָלְתִּי,

אִתְּכֶם בַּדְּאָגָה הָיִיתִי, דַּאֲגַת הָאָבוֹת בְּחַסְדָּם,

אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ אַךְ הַרְבּוֹת נְכָסִים וָעֹשֶר לַבָּנִים,

טוֹבָה מִנַּפְשָׁם יַחֲשֹכוּ וְאָצְרוּ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.

אוּלָם, הֵן לֹא אַךְ בַּחֲשָׂכוֹן לֶעָתִיד הָאָדָם יְאֻשָּׁר.

שָׂדֶה בְשָׂדֶה כִּי יִקְרָב, כְּרִי עַל כְּרִי אִם יֵעָרֵם

אֹשֶר לֹא יִתְּנוּ עוֹד, אִם גַּם כִּי נָאווּ הַנְּכָסִים לְמַרְאֶה.

מַזְקִין הָאָב, וְעִמּוֹ גַם בָּנָיו בַּיָּמִים יָבֹאוּ,

שִׂמְחַת יוֹם-הֹוֶה לֹא יֵדְעוּ מִדַּאֲגַת יוֹם-מָחָר יִשָּׂאוּ.

נֶחְמָד לְמַרְאֶה גְאוֹן נַחֲלָתֵנוּ, הַשְּׁדֵמוֹת בְּיָפְיָן,

שִׁפְעַת הַתְּנוּבָה רוֹבֶצֶת בְּכֶרֶם וְגָן שָׁם מִלְּמָטָּה,

שָׁם גַּם אֲסָמִים וּרְפָתִים, כָּל עֹשֶר הַנְּכָסִים שֶׁלָּנוּ;

אוּלָם, כִּי אַבִּיט בֵּיתֵנוּ, שָׁם חַלּוֹן לִי נִשְׁקָף מִגַּגּוֹ,

עֵין-עֲלִיָּתִי, מְעוֹנִי הַבּוֹדֵד, – אָז אֶזְכֹּר הַלֵּילוֹת

אֵשֵׁב שָׁם, אוֹחִיל לַסַּהַר כִּי יָעַל, וְלִפְנֵי הַשַּׁחַר

אֶשְׁמֹר לַבֹּקֶר כִּי יָהֵל, – אֶת לֵילוֹת נְדוּדַי אֶזְכֹּרָה,

בָּם אַךְ לְשָׁעָה מֻעָטָה תְנַחֲמֵנִי הַשֵּׁנָה הַמְתוּקָה –

הָהּ! אָז הַכֹּל כִּמְעוֹנִי אַךְ גַּלְמוּד וְשׁוֹמֵם לְעֵינָי;

גַּם הַחֲצֵרוֹת, הַגָּן וְהַכֶּרֶם, הַשָּׂדֶה בַּגִּבְעָה,

הַכֹּל כֹּה מַשְׁמִים; כִּי שָׁרוּי בְּלִי טוֹבָה הַשָּׁרוּי בְּלִי אִשָּׁה".

שָׁמְעָה הָאֵם זוֹ הַטּוֹבָה, וַתַּעַן בִּתְבוּנַת לְבָבָהּ:

"אֲבָל, בְּנִי, אִם רַעְיָה בִקַּשְׁתָּ לְהָבִיא אֵלֶיךָ,

אֲשֶׁר תְּשַׁוֶּה אֶת לֵילְךָ כְּמַחֲצִית חַיֶּיךָ הַנְּעִימָה,

וְיוֹמָם תְּחַבֵּב עָלֶיךָ אַף תַּצְהִיל יְגִיעַ-כַּפֶּיךָ, –

זֹאת הֵן גַּם אָנוּ, אָבִיךָ וְאִמְּךָ, לְךָ כֵן נִשְׁאָלָה,

אַף גַּם בְּפִינוּ יוֹם יוֹם זֵרַזְנוּךָ, כִּי תִבְחַר בְּעַלְמָה.

אוּלָם יָדָעְתִּי, וְעַתָּה זֶה לִבִּי לִי יֹאמַר כִּי כֵן הוּא:

אִם עוֹד לֹא בָאָה הַשָּׁעָה הָרְאוּיָה, וּבְטֶרֶם תִּמָּצֵא

אִשָּׁה רְאוּיָה, הֲגוּנָה לַשָּׁעָה – אַךְ שָׁוְא יִבְחַר גָּבֶר,

לִבּוֹ אַךְ יִפְחַד שֶׁמָּא לֹא כִוֵּן, וּבְגַפּוֹ כֵּן יַעֲמֹד.

אֵת שֶׁהֶעֱלַמְתָּ אַגִּידָה: לִי נִרְאֶה, כִּי עַתָּה בָחָרְתָּ,

עַל כֵּן לְבָבְךָ כֹּה נֻגָּע, עַל כֵּן תִּתְנוֹדֵד, תִּתְרַגֵּשׁ.

פִּיךָ פְּתַח וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ! לִי יֹאמַר לְבָבִי:

אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה, פָּגַשְׁתָּ בַגּוֹלָה, אַךְ אוֹתָהּ חָשָׁקְתָּ".

"אִמָּא-רְחִימָה, נִחַשְׁתְּ וּמָצָאת!" כֵּן קָרָא וַיֶּחֱרַד

נֶגְדָהּ הַבֵּן, "אַךְ זֹאת הִיא הַנַּעֲרָה! וְהַיּוֹם אֶל בֵּיתִי

אִם לֹא אֲבִיאֶנָּה, הִיא תִּסַּע, הִיא תֵּלֵךְ, וְאוּלַי לְעוֹלָם

תֹּאבַד מִמֶּנִּי בִּמְבוּכַת-הַקְּרָבוֹת וּנְדוּדֵי הַגּוֹלָה!

אִמִּי! הֵן בִּלְתָּהּ אַךְ שָׁוְא לִי יְבַכְּרוּ הַשָּׂדוֹת תְּנוּבָתָם,

חִנָּם כָּל תְּבוּאַת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת, בִּרְכָתָן מֵאָפַע,

בֵּיתִי-מְעוֹנִי, הַכֶּרֶם וְהַגָּן בִּלְעָדֶיהָ לִי זָרָא.

גַּם אַהֲבָתֵךְ, הוֹ אִמָּא, לֹא תוּכַל גַּם הִיא עוֹד נַחֲמֵנִי!

יַד הָאַהֲבָה כִּי תִקְשֹׁר מַעֲדַנּוֹת לֶב-גֶּבֶר-וְעַלְמָה,

תַּתִּיר, תְּנַתֵּק שְׁאָר כָּל הַקְּשָׁרִים; כִּי לֹא רַק הַנַּעֲרָה

תַעֲזֹב אָבִיהָ וְאִמָּהּ אַחֲרֵי הַגֶּבֶר כְּלֶכְתָּהּ,

גֶּבֶר גַּם הוּא אֶת אִמּוֹ לֹא יַכִּיר, אֶת אָבִיו לֹא יֵדָע,

אִם זוֹ הָעַלְמָה יְחִידַת לְבָבוֹ אַךְ תִּפְנֶה לִנְסוֹעַ.

עַל כֵּן אָמַרְתִּי: שְׁעִי מִנִּי, אִמִּי, וְאֵלְכָה בִיגוֹנִי,

אַרְחִיק נְדוֹד לִי, כִּי אָבִי כְבָר הֶחְלִיט וַיִּגְזָר לִי אֹמֶר;

בֵּיתוֹ לֹא בֵיתִי, אִם אֲשֶׁר רָצִיתִי לֹא אָבִיא בְצִלּוֹ,

אִם הוּא יִסָּגֵר מִלִּפְנֵי הָעַלְמָה בָהּ נַפְשִׁי בָחָרָה!"

חָפְזָה הָאֵם זוֹ הַנְּבוֹנָה וּבְרוּחַ נִבְהָלָה הֵשִׁיבָה:

"נִצְּבוּ כַצּוּרִים בְּזֶה קֳבָל זֶה הַגְּבָרִים הַשְּׁנָיִם!

נִקְשֵׁי-הַגַּאֲוָה נִטָּעוּ, וְאֶחָד לַשֵּׁנִי לֹא יִקְרָב,

אֶחָד לַשֵּׁנִי לֹא יִפְתַּח רִאשׁוֹנָה אַף הֶגֶה שֶׁל פִּיּוּס.

עַל כֵּן שְׁמָעֵנִי, בְּנִי, וְאַגִּידָה: יֵשׁ תִּקְוָה בְלִבִּי,

כִּי גַם אָבִיךָ עוֹד יֹאבֶה, אִם כֵּנָה הַנַּעֲרָה וְטוֹבָה,

הוּא, אִם כִּי אָסַר לְךָ בַּת-עֲנִיִּים, יִתְפַּיֵּס, יִתְרַצֶּה.

כֵּן הוּא בְּרָגְזוֹ מְבַטֵּא לִפְעָמִים, מִתְרַגֵּשׁ וְגוֹזֵר

גְּזֵרוֹת שֶׁסּוֹפוֹ לְוַתֵּר עֲלֵיהֶן; פִּיו אוֹסֵר, פִּיו מַתִּיר.

אָכֵן אַךְ פִּיּוּס, לְמִלָּה אַךְ רַכָּה בְּדִין הוּא מְצַפֶּה;

כִּי הֲלֹא אָב הוּא! וַאֲנַחְנוּ הֵן נֵדַע, אִם יָרִיב יִתְקַצֵּף

בְּשִׁבְתּוֹ לַשֻּׁלְחָן, וְהָיָה זֶה קִצְפּוֹ אַךְ קֶצֶף עַל יָיִן.

יַיִן יְעִירוֹ, בּוֹ יַגְבִּיר חֲיָלִים, וְכָל מֶרֶץ רְצוֹנוֹ

בְּעֻזּוֹ יִתְקוֹמֵם, עַל כֵּן לֹא יִשְׁמַע אָז מַעֲנֵה-פִי-אַחֵר,

בַּאֲשֶׁר כִּי יִשְׁמַע אַךְ רַחֲשֵׁי לְבָבוֹ, אַךְ סַעַר רוּחֵהוּ.

אוּלָם, הִנֵּה הָעֶרֶב זֶה הוֹלֵךְ וְקָרֵב; אָבִיךָ –

נָחָה כְבָר דַּעְתּוֹ בְּשַׁקְלָא וְטַרְיָא עִם רֵעָיו הַמְסֻבִּים,

רַךְ הוּא וָטוֹב, כִּי אִם פָּגָה וְעָבְרָה רִנְנַת יֵינוֹ,

אָז, הֵן יָדַעְתִּי, כִּי לִבּוֹ יְיַסְּרוֹ אִם עָוָה לַחֲבֵרוֹ;

יָעֹז לִבֶּךָ! וּגְדוֹלָה הֶעָזָה אִם לֹא תַחְמִיצֶנָּה.

בֹּאָה! חֲבֵרָיו, הַמְסֻבִּים עוֹד עִמּוֹ, אַךְ בָּנוּ יִתְמֹכוּ,

עָזֹב יַעֲזֹב עִמָּנוּ בְיוֹתֵר הַכֹּהֵן הַנִּכְבָּד".

שִׁדְּלָה וְזֵרְזָה בְקוּמָהּ וּמָשְׁכָה מִמּוֹשַׁב הָאֶבֶן

עִמָּהּ, אַחֲרֶיהָ, אֶת בְּנָהּ הַמִּתְרַצֶּה; וּשְׁנֵיהֶם כֵּן יָרְדוּ

שׁוֹתְקִים וּמְחַשְּׁבִים לְנַפְשָׁם בַּמַּעֲשֶׂה הָרַב שֶׁלִּפְנֵיהֶם.

פּוֹלִי-הִמְנִיָּה.

אֶזְרַח-הָעוֹלָם.

יוֹשְׁבִים בִּמְסִבָּה וּמְסַפְּרִים עוֹד שְׁלשֶׁת הָרֵעִים כְּאֶחָד,

רוֹעֵה-הָעֵדָה – הַכֹּהֵן, הָרַקָּח וַאֲדוֹנֵי-הַבַּיִת,

נוֹשְׂאִים-וְנוֹתְנִים עֲדַיִן בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁלְּמָעְלָה,

הוֹפְכִים וְדוֹרְשִׁים בַּמְּדֻבָּר מִכַּמָּה וְכַמָּה צְדָדִים.

חֶלְקוֹ אָז יָשִׁיב כַּהֲלָכָה גַם אִישׁ הַמַּעֲלָה, הַכֹּהֵן:

"אֵין אֲנִי חוֹלֵק עָלֶיךָ", כֵּן אָמַר לָאָדוֹן – "יָדַעְתִּי,

תָּמִיד כֵּן יִרְצֶה הָאָדָם בַּמּוּטָב, וְתָמִיד הוּא שׁוֹאֵף,

נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ לַנַּעֲלֶה, אוֹ אֶל הֶחָדָשׁ, לְמִצְעָר.

אוּלָם, אַל נָא כֹה תַפְלִיג בַּמִּשְׁפָּט! רְאֵה, כִּי הַטֶּבַע

נָטַע בַּלְּבָבוֹת גַּם תְּבִיעָה אַחֶרֶת, שְׁמִירַת הַיָּשָׁן;

שִׂמְחָה לַנֶּפֶשׁ – הַהֶרְגֵּל, כִּי תַחְפֹּץ בַּאֲשֶׁר הִסְכִּינָה,

וְטוֹב הוּא כָל חֵפֶץ, אִם אַךְ הוּא טִבְעִי וּמֻסְכָּם לַשֵּׂכֶל.

הַרְבֵּה הֵן יַחְפֹּץ הָאָדָם, אִם כִּי צְרָכָיו מוּעָטִים

כְּמִדַּת גּוֹרָלוֹ הַמְצֻמְצָם, כְּמִסְפַּר יְמוֹתָיו הַסְּפוּרִים.

אוּלָם בַּל אוֹכַח אִישׁ-מַעֲשֶׂה, הַשּׁוֹקֵד וְלָהוּט לָעֵסֶק, –

יַמִּים לְאָרְחוֹתָם כֵּן יַעֲבֹר, נְתִיבוֹת-יַבָּשָׁה רְחוֹקִים,

רוֹדֵף הוּא, נִמְרָץ, לֹא יִיעָף, תָּמִיד אַךְ יָשִׂישׂ לָעשֶׁר,

יִשְׂמַח כִּי יִצְבֹּר לְנַפְשׁוֹ וּלְכָל אֲשֶׁר עִמּוֹ יֶאֱצֹר;

אַךְ גַּם הָאֶזְרָח הַשַּׁאֲנָן כַּבֵּד אֲכַבֵּד בִּלְבָבִי, –

מָתוּן כֵּן יֵצֵא זֶה לִפְקֹד, לְסוֹבֵב אַךְ נַחֲלַת אֲבוֹתָיו,

מְסַיֵּר נְכָסָיו לַבְּקָרִים וִימַלֵּא מַחְסוֹרָם לַשָּׁעוֹת.

נִכְסֵי צֹאן-בַּרְזֶל לוֹ הֵמָּה, לֹא יְשֻׁנּוּ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה;

אִילָן שֶׁנָּטַע, אַף הוּא לֹא יְמַהֵר לְהָבִיא פֵרוֹתָיו,

סָמוּךְ לִשְׁתִילָה עוֹד לֹא יִתְקַשֵּׁט בְּצִיצֵי תִפְאֶרֶת.

אָדָם זֶה זָקוּק לִמְתִינוּת, לְרוּחַ נְכוֹנָה וּשְׁקֵטָה,

שֵׂכֶל הַיָּשָׁר בְּכָל מִשְׁלַח יָדוֹ זְהִירוּת יוֹרֵהוּ.

הוּא אַךְ מְעַט מִן הַזְּרָעִים לוֹ בָחַר לְהַפְקִיד בַּקַּרְקַע,

כֵּן אַךְ מְעַט מִן הַחַיָּה בִּרְשׁוּתוֹ יְגַדֵּל לְהַפְרוֹת;

זֶה אַךְ לַמּוֹעִיל יַעֲמֹל, אַךְ בּוֹ תָמִיד יַחֲשֹׁב וְיִיגָע, –

וְאַשְׁרֵי הָאָדָם, שֶׁטִּבְעוֹ אַךְ רוּחַ נְכוֹנָה מַתְמִידָה, –

הוּא הַמְחַיֶּה כֻּלָּנוּ! וְאֶזְרַח עִיר קְטַנָּה, שֶׁעָמַד

גַּם עַל הַקַּרְקַע גַּם עַל חֲרשֶׁת, הֵן יְאֻשַּר כִּפְלָיִם!

נַפְשׁוֹ לֹא תִדָּךְ בַּלַּחַץ הַמֵּצִיק לָאִכָּר בִּתְחוּמָיו,

כֵּן גַּם לֹא יִבּוֹךְ בְּפִזּוּר-הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יוֹשְׁבֵי-כְּרָכִים

רְדוּפֵי-הַתַּאֲוָה לְהַשִּׂיג גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים מֵהֵמָּה,

וְקִנְאַת הַנָּשִׁים וְתַחֲרוּת הַבָּנוֹת עוֹד תֶּרֶב בְּיִצְרָהּ.

לָכֵן, אַךְ בָּרֵךְ תְּבָרֵךְ אֶת בִּנְךָ בְּשֶׁקֶט יְגִיעוֹ,

תְּבָרֵךְ גַּם אִשְׁתּוֹ שֶׁיִּבְחַר כִּלְבָבוֹ, כִּדְמוּתוֹ לְעֶזְרוֹ".

כָּכָה הוּא דִבֵּר, וּבָאָה הָאֵם וּבְנָהּ הֶרְמָן אַחֲרֶיהָ,

יָדוֹ בְיָדָהּ, כֵּן תּוֹבִילֵהוּ וְכֵן הִצִּיגַתְהוּ

לְאָבִיו, בְּאָמְרָהּ: "אִישִׁי! הֵן כַּמָּה יִחַלְנוּ וַנֶּהְגֶּה,

עֵת מִשְׁתָּעִים בֵּינֵינוּ הָיִינוּ, קִוִּינוּ לְיוֹם טוֹב,

הֶרְמָן בּוֹ יִבְחַר לוֹ אֵשֶׁת-בְּרִיתוֹ וִישַׂמַּח לִבֵּנוּ.

כֹּה וְגַם כֹּה חִשַּׁבְנוּ, נִחַשְׁנוּ בְּמִי תִרְצֶה נַפְשׁוֹ,

פַּעַם אֶת זוֹ וּפַעַם אֶת זוֹ לוֹ יָעַדְנוּ בַּשִּׂיחָה.

עַתָּה, בָּא יוֹם קִוִּינוּהוּ, מִן הַשָּׁמַיִם הֶרְאוּהוּ,

שֻׁלְּחָה לִקְרָאתוֹ בַת-זוּגוֹ, בָּהּ רָצְתָה נַפְשׁוֹ, בָּחָרָה.

יִבְחַר לְנַפְשׁוֹ כְּחֶפְצוֹ, הֵן אָמֹר אָמַרְנוּ כֵן תָּמִיד,

גַּם מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם שָׁאַלְתָּ, אָמַרְתָּ: לוּ חֶדְוַת הָאַהֲבָה

תְחַיֶּה בְנֵנוּ בִּמְשׂוֹשָׂהּ, – וְהִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה;

הִנֵּה זֶה אָהַב וְהִנֵּה זֶה בָחַר וַיַּחְלֵט כַּגָּבֶר!

מִי הִיא הַנַּעֲרָה? הֲלֹא הִיא הַגֵּרָה הַיּוֹם אַךְ פְּגָשָׁהּ.

קַח לוֹ אֶת זוֹ; פֶּן יִהְיֶה, כֵּן נִשְׁבַּע, לְעוֹלָם כְּאַלְמָן".

"תְּנֶנָּה לִי, אַבָּא!" כֵּן קָרָא הַבֵּן, "בְּנִקְיוֹן לְבָבִי

אוֹתָהּ בָּחָרְתִּי, וְהָיְתָה גַם בַּת לְךָ טוֹבָה, נֶאֱמָנָה".

אוּלָם הָאָב אַךְ יָשַׁב וַיִּדֹּם. אָז יָקוּם הַכֹּהֵן,

יִפְתַּח בִּנְאוּמוֹ, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: "עַל חַיֵּי הָאָדָם

וְגוֹרַל עֲתִידוֹ, הָרֶגַע – אַךְ הוּא יִגְזֹר תָּמִיד וְיִפְקֹד.

כִּי אִם יִרְבֶּה הָאָדָם לִבְחֹן אֶת דְּבָרוֹ וְיַחְקֹר,

הִנֵּה מִשְׁפָּטוֹ – הָרֶגַע לוֹ יַחְלִיט, וְנָבוֹן לֹא יִטְעֶה;

כִּי כָל הַמַּשְׁהֶה אֶת עַצְמוֹ בַּבְּחִירָה וּמַרְבֶּה כֵן לִשְׁקוֹל

דָּבָר מוּל דָּבָר, הֲרֵי זֶה מִסְתַּכֵּן לְהַטְעוֹת אֶת חוּשָׁיו.

תָּמִים הוּא הֶרְמָן, יְדַעְתִּיו מִנְּעוּרָיו, מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַח

יָדוֹ לִשְׁנָיִם, לֶאֱחֹוז בָּאֶחָד וְגַם בְּמִשְׁנֵהוּ;

רַק לְפִי כֹחוֹ כֵּן חָפֵץ וַיִּתְפֹּשׂ, וּכְתָפְשׂוֹ כֵּן יֹאחַז.

עַתָּה אַל תִּירְאוּ אַף אַל תִּתְמָהוּ, כִּי פִתְאֹם כֵּן הָיָה

וְעָלָה הַדָּבָר בִּקַּשְׁתֶּם זֶה-כַּמָּה, וְאַף אִם לָעַיִן

נִגְלָה וַיּוֹפַע בְּצוּרָה אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר חֲשַׁבְתֶּם!

חֵשֶׁק לִבֵּנוּ אַךְ יַעְלִים מִמֶּנּוּ אֶת עֶצֶם הֶחָשׁוּק,

מַתַּן-אֵל יֵרֵד שֶׁלֹּא כִדְמוּתֵנוּ בְצֶלֶם שִׂכְלֵנוּ.

לָכֵן, זֶה בִּנְכֶם יְחִידְכֶם, הַטּוֹב וְהַנָּבוֹן, רְאוּ אַל

תְּנַכְּרוּ מִפָּנָיו הַנַּעֲרָה, זוּ עוֹרְרָה לִבּוֹ רִאשׁוֹנָה.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ, לוֹ נִתְּנָה הָאִשָּׁה רֵאשִׁית-אַהֲבָתוֹ,

וְחֶמְדַּת כָּל חִשְׁקוֹ לֹא אָמְלָה בַּיָּגוֹן, בְּסֵתֶר לְבָבוֹ!

אַבִּיט – וְהַכָּרַת פְּנֵי בִנְכֶם אַךְ תַּעַן: הוּטַל הַגּוֹרָל.

חֵשֶׁק הַנֶּאֱמָן כֵּן יַשְׁלִים עַד תֹּם אֶת הַנַּעַר לְגָבֶר.

הִנֵּה הוּא נִצָּב, לֹא יָנוּד; אֶת זוֹ אִם מִפָּנָיו תִּמְנָעוּ –

מֵיטַב שְׁנוֹתָיו, יָרֵאתִי, כִּי יִתְּמוּ בְיָגוֹן לֹא נֻחָם".

קָפַץ הָרַקָּח, כִּי דְבָרוֹ מִלְּשׁוֹנוֹ מְזֻמָּן כְּבָר הָיָה

לִקְפֹּץ בַּשִּׂיחָה, אַךְ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת כֵּן עָנָה וְאָמָר:

"הֶרֶף! גַּם עַתָּה בַּדֶּרֶךְ הַתִּיכוֹן, שְׁבִיל-זָהָב נֵלֵכָה.

זְרִיזִים-מְתוּנִים כֵּן נִהְיֶה, כְּמַאֲמַר אוֹגֻסְטוּס הַקֵּיסָר.

מוּכָן לַשְּׁלִיחוּת, לְטוֹבַת הַשָּׁכֵן הֶחָבִיב הִנֵּנִי,

עֵזֶר בַּעֲנִיּוּת-כָּל-דַּעְתִּי הֲרֵינִי מְזֻמָּן הֱיוֹת לוֹ.

מַה-גַּם הַבָּחוּר – לֹא-כָל-שֶׁכֵּן טוֹב שֶׁיִּזָּקֵק לוֹ מַדְרִיךְ?

עַל כֵּן שְׁלָחוּנִי וְאֵלְכָה, אָנֹכִי כֵן אֶבְחַן הַנַּעֲרָה,

אֶחְקֹר עָלֶיהָ כָל דָּבָר לַאֲשֻׁרוֹ מִבְּנֵי קְהִלָּתָהּ.

דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר מֵבִין אָנֹכִי, אִישׁ לֹא יַטְעֵנִי".

דְּבָרִים נִמְרָצִים אָז יִשְׁלַח הַבֵּן בְּמַעֲנֵהוּ, וַיֹּאמַר:

"שָׁכֵן טוֹב! אָנָּא, לְכָה נָא וַחֲקָר-לִי; אַךְ, בְּבַקָּשָׁה,

יוֹאֶל-נָא יֵלֵךְ הָאָדוֹן הַכֹּהֵן גַּם הוּא אִתָּךְ, עִמָּךְ.

אַנְשֵׁי תְרוּמוֹת, כָּמוֹךָ כַכֹּהֵן, עֵדוּתָם בִּשְׁנָיִם

מַה נֶּאֱמָנָה. וְדַע לְךָ, אָבִי! לֹא נַעֲרָה סוֹרֵרָה

בָאָה לִקְרָאתִי, כִּי לֹא פָרֵשׂ רֶשֶׁת לְנַעַר תְּמִים-דֶּרֶךְ

בָּאָה הָעַלְמָה, לֹא נַסּוֹת מַזָּלָהּ כֵּן תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ.

צָרָה וּמְבוּכָה, מִלְחָמָה עָרִיצָה מְחַבְּלָה אֲרָצוֹת,

בָּתִּים נֶאֱמָנִים כְּבָר נָתְשָׁה בְעֶבְרָה וְהָפְכָה מִשֹּׁרֶשׁ,

הִיא אֶת הַנַּעֲרָה כֵן נָתְשָׁה וַתַּשְׁלֵךְ אֶל אֶרֶץ נָכְרִיָּה.

שָׂרִים מֵחֶרֶב נָדָדוּ, נִכְבַּדֵּי אֲצִילִים כֵּן נָעוּ,

מְלָכִים גֹּרָשׁוּ, נְסִיכִים בְּבָשְׁתָּם יִתְחַפְּשׂוּ בַגּוֹלָה, –

כֵּן זוֹ הַטּוֹבָה בַנָּשִׁים עִם עַמָּהּ מֵאַרְצָהּ נָדָדָה.

תִּדַּד בַּצָּרָה, אֶל נַפְשָׁהּ לֹא תֵפֶן; עֲנִיָּה אֵין יֶשַׁע,

הִיא לַאֲחֵרִים בְּנַפְשָׁהּ תּוֹשִׁיעַ, תַּעֲזֹר מִצָּרָה.

גָּדוֹל הַשֶּׁבֶר וְרָחָב הַחָרְבָּן, הֶאֱבִיל הָאָרֶץ,

אוּלָם הֵן יֵשׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מֵרָעָה גַם טוֹבָה; וְעַתָּה,

לָמָּה לֹא תִמְצָא לָהּ נַפְשִׁי נֶחָמָה בִּזְרוֹעֵי הָרַעְיָה

בְּעֵת הַמִּלְחָמָה, כַּאֲשֶׁר מָצָאתָ בְּיוֹם הַתַּבְעֵרָה?"

פָּתַח הָאָב אָז אֶת פִּיהוּ וַיַּעַן אֶת בְּנוֹ כֵן וַיֹּאמַר:

"אֵיכָה, בְּנִי, כֹּה הֻתְּרָה לְשׁוֹנְךָ וַתַּמְרֵץ בִּדְבָרִים,

וְהִיא הֵן לֹא נָעָה, כִּמְעַט גַּם לַצֹּרֶךְ, מִכַּמָּה בַשָּׁנִים!

אָכֵן, מְגוֹרַת כָּל אָב עָלַי בָאָה הַפָּעַם, כִּי פֶתַע

יָקוּם הַבֵּן וְיָעֹז בִּרְצוֹנוֹ, וְאִתּוֹ זוֹ אִמּוֹ

נוֹחָה לְרַחֲמִים, וְעִמָּם כָּל שָׁכֵן יֶחֱרֶה אַף יַחֲזִיק

צֵאת לְמִלְחֶמֶת-הַמִּצְוָה כְּנֶגֶד הָאָב וְהַבָּעַל.

אוּלָם אָנֹכִי לֹא אֵצֵא לִקְרַאתְכֶם. זֶה לָמָּה? הֵן רָאֹה

אֶרְאֶה מֵרֹאשׁ קַשְׁיוּת-עֹרֶף וְנַחֲלֵי דְמָעוֹת; וְלָכֵן,

לְכוּ נָא וְנַסּוּ בַּבַּת, אִם תֹּאבֶה וְתָבֹא אֶל בֵּיתִי –

תָּבֹא וְתִהְיֶה; אִם לָאו – שְׁכַח, הֶרְמָן, זִכְרָהּ לָנֶצַח!"

שָׁמַע הַבֵּן אֶת דִּבְרֵי אָבִיהוּ וַיִּקְרָא בְצָהֳלָה:

"עוֹד לִפְנֵי עֶרֶב תֵּתַצַּב כֹּה, אָבִי, הַבַּת מִלְּפָנֶיךָ,

לְעַלְמָה כָזֹאת אַךְ יִתְפַּלֵּל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר לִבּוֹ לֹא טָפָשׁ.

אָכֵן, גַּם הִיא, כֵּן אֲקַוֶּה, תְּאֻשָּׁר בְּחֶלְקָהּ עִמָּדִי,

תָּמִיד זוֹ נַפְשָׁהּ הַטּוֹבָה תוֹדֵנִי, כִּי אָב וְגַם אֵם לָהּ

נָתֹן כֵּן אֶתֵּן, אִם אַךְ חֲפַצְתֶּם בַּת טוֹבָה וּנְבוֹנָה.

אוּלָם, אַל נָא אֶתְמַהְמַהּ, אֵלְכָה אֶאֶסְרָה הַסּוּסִים.

נֵצְאָה, יְדִידִים, בְּעִקְבוֹת הָעַלְמָה זוּ נַפְשִׁי אָהֵבָה.

שָׁמָּה בְיֶדְכֶם גּוֹרָלִי אַפְקִידָה, לְדִינְכֶם אוֹחִילָה,

מִשְׁפָּט תּוֹצִיאוּ, – לְפִיהוּ, נִשְׁבַּעְתִּי, אֲכוֹנֵן אֲשׁוּרָי.

לִרְאוֹת הַנַּעֲרָה אֲנִי גַּם לֹא אָסוּר, כָּל עוֹד לֹא לִי הִיא".

כִּלָּה וַיֵּצֵא, בְּעוֹד הַנִּשְׁאָרִים בַּבַּיִת שׂוֹחֵחוּ,

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹקְלִים בַּדָּבָר הַנִּכְבָּד, נִמְהָרִים, נֶחְפָּזִים.

וְהֶרְמָן דָּץ אֶל הָאֻרְוָה, שָׁם רְכָשָׁיו אַמִּיצִים שַׁאֲנַנִּים

עוֹמְדִים לָאֵבוּס וְאוֹכְלִים לִתְאָבוֹן בַּשְּׂעוֹרָה הַטּוֹבָה,

גַּם מִן הַשְּׁחָת הַיְּבֵשָׁה, רֵיחָנִית שֶׁל מֵיטַב הַקָּצִיר.

מִהֵר שָׂם רִסְנָם הַמְצֻחְצָח בְּפִיהֶם וּבָלַם לְחֵיהֶם,

הִכְנִיס בִּמְשִׁיכָה הָרְצוּעוֹת לַקְּרָסִים מְצֻפֵּי-הַכָּסֶף,

חִזַּק מוֹשְׁכוֹתָם מֻרְחָבוֹת אֲרֻכּוֹת, וּמָשַׁךְ בַּצֶּמֶד,

מָשֹׁךְ וְהוֹצֵא לֶחָצֵר, וְהַנַּעַר הַמְזֹרָז כֵּן יַקְרִיב

נֶגְדָּם הָרֶכֶב, קַל מַהֵר בַּמּוֹט אֲחוֹרַנִּית יִדְחָפוֹ.

קָשְׁרוּ כַקִּצְבָה בַּחֲבָלִים טְהוֹרִים וְכָבְשׁוּ לַצֹּלָב

כֹּחַ אַבִּירִים, מֶרֶץ הַסּוּסִים הַשָּׂשִׂים לַמַּסָּע.

לֻקַּח הַשּׁוֹט, וְהֶרְמָן זֶה מַטֶּה לַשַּׁעַר מֶרְכַּבְתּוֹ;

בָּהּ הַיְדִידִים, בְּחֵיקָהּ הַמְּרֻפָּד, נִתְיַשְּׁבוּ רְוָחִים.

נִשְּׂאוּ בְגִלְגּוּל אוֹפַנִּים, מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב כֵּן עָבָרוּ,

בָּתֵּי הַחוֹמוֹת יַחֲלֹפוּ, טְהוֹרֵי מִגְדָּלִים נָגֹזוּ, –

וְהָלְאָה, בַּמְּסִלָּה, בַּכָּבִישׁ הֶחָדָשׁ, עוֹד יָחִישׁ כֵּן הֶרְמָן,

יַחְפֹּז מֶרְכַּבְתּוֹ, בָּהָר יַעֲלֶנָּה, בַּגַּיְא יְשַׁלְּחֶנָּה;

סוּסָיו לֹא עָצַר עַד נִרְאָה נִתְבָּהֵר הַכְּפָר עַל מִגְדָּלוֹ.

צָצוּ וקָרְבוּ הַבָּתִּים, מוּקָפֵי הַגִּנּוֹת בַּחֲצֵרוֹת,

וְהֶרְמָן מְחַשֵּׁב, מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ וְתַחֲנָה לוֹ יָתוּר.

בֵּינוֹת אִילָנוֹת נִכְבַּדֵּי הַצֵּל, בֵּין אֲשֵׁרוֹת נִשָּׂאוֹת

נִטְּעוּ וְשֹׁרְשׁוּ זֶה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, נָוֶה שָׁם שַׁאֲנָן,

נִרְחָב וְרַעֲנָן, הַנֶּחְפָּה לוֹ דֶשֶׁא, – כַּר-מוֹעֵד וְעֹנֶג

לְאַנְשֵׁי הַכְּפָר וּלְיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים מִסָּבִיב יָבֹאוּ.

תַּחַת הָעֵצִים בְּאֵר שָׁם כְּרוּיָה בָּרַחַב לָהּ יִשְּׁרוּ,

מַטָּה אֵלֶיהָ בַמַּעֲלוֹת יֵרֵדוּ; שָׁם סַפְסְלֵי-סֶלַע

חֻטְּבוּ נָכוֹנוּ מִסָּבִיב לַבַּיִר הַמְקִירָה מֵימֶיהָ,

קָרִים טְהוֹרִים, לְתוֹךְ אַגַּן-אֶבֶן הַנּוֹחַ לְשָׁאֳבָה.

צֵל טוֹב שָׁם חָמַד לוֹ הֶרְמָן לְעָמְדָה עִם סוּסָיו וְרִכְבּוֹ,

נָטָה וַיָּסַר אֶל-אֵצֶל הַבְּאֵר וַיַּעֲמֹד וַיֹּאמֶר:

"עַתָּה, רְדוּ נָא, יְדִידִים, וּלְכוּ נָא וַחֲקֹרוּ, אִם אֱמֶת

רְאוּיָה הַנַּעֲרָה כִּי אוֹשִׁיט לָהּ יָדִי בְרִית-עוֹלָם קַיָּמֶת.

אָמְנָם, יָדַעְתִּי, כִּי אֲשֶׁר כְּבָר אֵדַע תְּבַשְּׂרוּ בְשׁוּבְכֶם.

וְלוּ זֶה אָנֹכִי בְעַצְמִי הָלַכְתִּי, מִיָּד לַכְּפָר בָּאתִי, –

דְּבָרִים אֲחָדִים, וּכְרֶגַע הַיָּפָה הֶחְלִיטָה גוֹרָלִי.

לֵכוּ גַּם אַתֶּם, הֵן הַכֵּר תַּכִּירוּ הַנַּעֲרָה בַקָּהָל,

כִּי לֹא תִמָּצֵא כִדְמוּתָהּ בַּבָּנוֹת, זֹאת אֵדַע נֶאֱמָנָה;

אַךְ גַּם סִמָּנֵי תִלְבָּשְתָּהּ הַטְּהוֹרָה לָכֶם כֹּה אוֹדִיעָה.

חָשְׁנָהּ הָאָדֹם, מַגְבִּיהַּ הֶחָזֶה, מִתְרַכֵּס בַּפְּתִילִים;

הִדּוּק הַיָּפֶה, מַחְגָּרְתָּהּ הַשְּׁחוֹרָה, תְּאַמֵּץ מָתְנֶיהָ;

צַח פִּי כֻתָּנְתָּהּ, הַצַּוְּרוֹן הַמְשֻׁנָּץ סִלְסוּלִים צְחוֹרִים,

זֵר-חֵן וָחֶסֶד הוּא עוֹשֶׂה בַּטֹּהַר לִתְפוּחַ-הַלֶּחִי;

נִשָּׂא לַחָפְשִׁי זֶה רֹאשָׁהּ הַסְּגַלְגַּל וְעַלִּיז לְמַרְאֶה,

עָלָיו מַחְלָפוֹת אֲדוּקוֹת וּכְרוּכוֹת עַל שְׁפוּדוֹת-הַכָּסֶף;

יוֹרְדָה מֵחָשְׁנָהּ זוֹ שִׂמְלַת הַתְּכֵלֶת בְּקִפְלֵי-קְפָלִין,

וְשׁוּלֵי כַּנְפוֹתָם לְקַרְסֹל-הַחֵן בַּהִלּוּךְ מַשִּׁיקִים.

עַתָּה, הֲרֵי אֲנִי מַתְנֶה, יְדִידִים, עִמָּכֶם וּמְבַקֵּשׁ:

אֲשֶׁר יָזַמְנוּ אַל תֹּאמְרוּ, אַף בַּל תְּדַבְּרוּ בַנַּעֲרָה,

שַׁאֲלוּ אֲחֵרִים עָלֶיהָ, וַאֲשֶׁר יַגִּידוּ שְׁמָעוּ.

יִהְיֶה בְּפִיכֶם דֵּי מַעֲנֶה אֶת-דַּעַת אֲבוֹתַי הָנִיחַ –

שׁוּבוּ אֵלַי אָז, וּנְחַשְּׁבָה נָא יַחַד דַּרְכֵּנוּ לְהַבָּא.

כָּכָה בַּדֶּרֶךְ, בְּנָסְעִי עִמָּכֶם, תִּכַּנְתִּי כִּי נַעֲשֶׂה".

הִגִּיד דְּבָרָיו, וְקָמוּ הַיְדִידִים וַיֵּלְכוּ הַכְּפָרָה.

שָׁם בֵּין אֲסָמִים וּבָתִּים וְגַנִּים הֲמוֹנִים יִשְׁרֹצוּ,

קָרוֹן אֶל קָרוֹן בָּרְחוֹב זֶה הַנִּרְחָב הֻצְּגוּ נִקְבָּצוּ,

גְּבָרִים מְטַפְּלִים בַּבָּקָר הַגּוֹעֶה, בְּסוּס וְעֶגְלָתוֹ,

שׁוֹקְדוֹת הַנָּשִׁים, מְכַבְּסוֹת בְּגָדִים וְשׁוֹטְחוֹת לַשָּׁמֶשׁ,

טְפָלִים עַל יוּבַל מְשַׂחֲקִים, בְּמֵימָיו מִשְׁתַּכְשְׁכִים. שָׁמָּה,

בֵּין הָעֲגָלוֹת, בֵּין אָדָם וּבְהֵמָה נִדְחָקִים, נִבָּטִים

יָמִין וּשְׂמֹאל הַמַּלְאָכִים, הַתָּרִים הַשְּׁנָיִם, מְבַקְּשִׁים

לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר לְפִי הַסִּמָּנִים אַלְמוֹנִית הָעַלְמָה;

עָבְרוּ נִדְחָקוּ, תָּרוּ בִּקֵּשׁוּ – וְטֶרֶם יִמְצָאוּ.

רָאוּ לְפֶתַע כִּי צָפַף הֶהָמוֹן אֶל בֵּין הָעֲגָלוֹת,

נִצִּים שָׁם גְּבָרִים וּמְאַיְּמִים, וּנְשֵׁיהֶם מִתְחָרוֹת בַּצְּוָחָה.

וְהִנֵּה זֶה יָצָא שָׁם זָקֵן, יְמַהֵר בְּצַעֲדוֹ נִכְבָּדוֹת,

קָרַב אֶל אַנְשֵׁי הָרִיב וְצִוָּה – וְחָדְלוּ הַקּוֹלוֹת;

כֻּלָּם לוֹ יֶחֱשׁוּ בְיִרְאַת הַכָּבוֹד, לַמּוּסָר יַשְׁמִיעֵם:

"אַחַי!" כֵּן קָרָא, "הַעוֹד לֹא הוֹרָנוּ הָאָסוֹן כִּי נָבִין

לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר בֵּינֵינוּ, וְאִם גַּם כִּי יֶחֱטָא

אִישׁ לְרֵעֵהוּ וִיעַקֵּשׁ הַיְשָׁרָה, הַשֵּׁנִי לֹא יָרִיב?

אָדָם בְּאָשְׁרוֹ לֹא יִסְלַח כָּל עָוֹן; אַךְ בַּעֲלֵי יִסּוּרִין

נְתוּנִים בַּצָּרָה, הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ אֵיךְ יִקֹּם, אֵיךְ יָרִיב?

אִישׁ לַחֲבֵרוֹ יְפַנֶּה מְקוֹמוֹ עַל אֶרֶץ נָכְרִיָּה,

חִלְקוּ בְשָׁלוֹם כָּל-יֵשׁ תַּחַת יֶדְכֶם וּמְצָאתֶם כֵּן רַחֲמִים".

כָּכָה הַזָּקֵן הִטִּיף מוּסָרוֹ, וַתָּשָׁךְ הָעֵדָה,

כֻּלָּם הִצִּיגוּ כֵן בְּקָרָם, עֶגְלוֹתָם כְּסִדְרָם בְּשָׁלוֹם.

הִקְשִׁיב הַכֹּהֵן אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן וַיָּשֶׂם אֶל לִבּוֹ,

יִשּׁוּב-הַדַּעַת וְחָכְמַת-הַשּׁוֹפֵט בַּגֵּר הַזֶּה הִכִּיר,

פָּנָה וַיִּקְרַב וַיִּפְתַּח לְדַבֵּר אֵלָיו בְּכָבוֹד:

"אָבִי! הֵן אָמְנָם, הָעָם בִּימֵי-אָשְׁרוֹ, בְּשִׁבְתּוֹ עַל אַרְצוֹ,

כָּל עוֹד הוּא חַי עַל תְּנוּבַת אַדְמָתוֹ הָרְחָבָה,

אֲשֶׁר תַּצְמִיחַ פְּרִי-מִגְדָּהּ חֲדָשִׁים לְשָׁנִים, לִירָחִים,

אָז, בְּעוֹד זְמַנִּים כְּסִדְרָם, כָּל אֶחָד הוּא יָשָׁר גַּם חָכָם;

אִישׁ בְּצַד שְׁכֵנוֹ, אִישׁ עִם חֲבֵרוֹ כֵּן יִחְיֶה יַעֲסֹק,

וְחָכָם לֹא יֻכַּר בָּעֵדָה, כְּאַחַד-הָעָם אַךְ יֵחָשֵׁב,

כִּי כָל הַמַּעֲשֶׂה מֵאֵלָיו כְּדַרְכּוֹ בְּמִישׁוֹר יֵעָשֶׂה;

אַךְ אִם הָאָסוֹן יַהֲרוֹס, יְשַׁבֵּשׁ אֶת דַּרְכֵי הַחַיִּים,

בָּתִּים אִם יַהֲפֹךְ וִימַגֵּר וְשָׂדֶה וְגַן יַכֵּת שַׁמָּה,

גֶּבֶר וְאִשְׁתּוֹ מִתַּחַת קוֹרָתָם עַל טַפָּם יְגָרֵשׁ,

יַתְעֵם בַּדְּרָכִים, וְלֵילוֹת וְיָמִים יְנִיעֵם בַּתְּלָאָה, –

הָהּ, אָז יִרְאוּ יָבִינוּ מִי חָכָם בְּעַמּוֹ וְנָבוֹן,

אֹזֶן וְלֵבָב אָז יַטּוּ לִדְבָרָיו, יְיַחֲלוּ מִשְׁפָּטוֹ.

עַתָּה, דְבָרֶיךָ רָאִיתִי נִשְׁמָעִים לְכֻלָּם בְּרִיבָם –

אִם לֹא הָרֹאשׁ וְשׁוֹפֵט הַגּוֹלָה אַתָּה, אֲדוֹנִי?

כֵּן! כְּאַחַד הַשּׁוֹפְטִים מִקֶּדֶם, מַנְהִיגֵי הַדּוֹרוֹת

אֲשֶׁר נֵהֲלוּ בְּחָכְמָה אֶת עַמָּם הַתּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר,

כֵּן רְאִיתִיךָ, הוֹ אָבִי, כִּרְאוֹת פְּנֵי הוֹשֵׁעַ אוֹ משֶׁה".

עֵינֵי כְבוֹדוֹ בַּכֹּהֵן אָז יִתֵּן הַשּׁוֹפֵט וַיֹּאמַר:

"אָמְנָם כֵּן, יָמִים כְּיָמִים מִקֶּדֶם כָּעֵת הִשִּׂיגוּנוּ,

יָמִים כַּכְּתוּבִים בְּכִתְבֵי-הַקֹּדֶשׁ וּבְסִפְרֵי-הַדּוֹרוֹת

זֵכֶר עוֹלָמִים. כִּי כָל אֲשֶׁר חַי אַךְ הַיּוֹם וְאֶתְמוֹל,

בָּא כְבָר בַּיָּמִים. כִּי עָצְמוּ הַמַּעֲשִׂים וְרַבּוּ בִמְאוֹדָם.

אֶזְכֹּר הֶעָבָר עָלֵינוּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְאֶרְאֶה בַמַּחֲזֶה

דּוֹרוֹת עַל רֹאשִׁי יִרְבָּצוּ – קַדְמוֹנוֹת, אַךְ כֹּחָן עוֹד חָדָשׁ.

הָהּ, גַּם אֲנַחְנוּ בִּבְחִינַת הָאִישׁ, כָּעֵת הֵן הָיִינוּ,

אֲשֶׁר אֵל-שַׁדַּי בְּאִשּׁוֹ לוֹ נִרְאָה מִתּוֹךְ סְנֵה-הַמִּדְבָּר,

נִגְלֹה, הוֹ, נִגְלָה גַם לָנוּ הָאֵל בְּעַב-עָנָן וְלַבָּה".

הוֹאִיל הַכֹּהֵן עוֹד דַּבֵּר וְשָׁאֹל בַּזָּקֵן הַשּׁוֹפֵט

עַל כָּל קוֹרוֹתָיו וְקוֹרוֹת הָעֵדָה, כָּל אֲשֶׁר מְצָאָם,

בָּא בֶּן-לְוָיָה שֶׁלּוֹ, זֶה הָרַקָּח, וְלָחַשׁ בְּאָזְנוֹ:

"דַּבֵּר נָא עִמּוֹ כִּי תַטֶּה הַשִּׂיחָה לְעִנְיַן הַנַּעֲרָה,

בֵּין כֹּה אָנֹכִי לְחַפְּשָׂהּ אֵלֵכָה, וְכַאֲשֶׁר אֶמְצָאָהּ

אָשׁוּב כְּרֶגַע עָדֶיךָ". נִעֲנַע הַכֹּהֵן בְּרֹאשׁוֹ,

וְאָץ לוֹ הַמְרַגֵּל לָתוּר בֵּין גְּדֵרוֹת, אֲסָמִים וְגַנִּים.

קְלִיאוֹ.

הַדּוֹר.

שָׁאֹל אָז יִשְׁאַל הַכֹּהֵן לְשׁוֹפֵט-הַגּוֹלָה הַזָּקֵן

עַל כָּל הַמּוֹצְאוֹת עֲדָתוֹ מִיּוֹם אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ מִבָּיִת.

עָנָה הַזָּקֵן וְאָמָר: "רַבּוּ הַצָּרוֹת עַל עַמִּי,

מְרוֹרַת הַשָּׁנִים כֻּלָּהְנָה שָׁתִינוּ מָצִינוּ כִּפְלָיִם;

בָּנוּ גַּם תִּקְוָה קוֹסֶמֶת, תּוֹחֶלֶת כּוֹזֶבֶת הֵתֵלָה.

מִי זֶה יִוָּאֵל לֹא יוֹדֶה, כִּי רוּחוֹ בּוֹ גָבַר וַיִּגְבַּהּ

לְמַרְאֵה הַנֹּגַהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל שֶׁמֶשׁ-הֶחָדָשׁ הָעוֹלֶה?

שָׂשׂוּ נִפְעָמוּ הַלְּבָבוֹת, דָּפְקוּ בֶּחָזֶה הַמְּשֻׁחְרָר,

לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת-הַצֶּדֶק, – זְכוּת אַחַת לְכָל בְּנֵי-אָדָם,

דְּרוֹר לְכָל נֶפֶשׁ בָּאָרֶץ, וְשָׁוִים כָּל נִבְרָא בַּצֶּלֶם!

אִישׁ אֶת חַיָּתוֹ לְנַפְשׁוֹ, קִוִּינוּ, לְחֶפְצוֹ כֵּן יִחְיֶה,

תֻּתַּר הָרְצוּעָה, דָּמִינוּ, זוֹ יַד הַבַּטָּלָה קָשָׁרָה,

מוֹסְרוֹת-הָעַמִּים יְפֻתְּחוּ, שִׁלְטוֹן הָעֹשֶק אֲסָרָם.

הֵן כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב עֵינֵיהֶם אָז נָשְׂאוּ בְּתִקְוָה,

עַמִּים – אֶל עִיר זוֹ הָרֹאשָׁה, אֶל "אֵם-כָּל הַתֵּבֵל" יִחֵלוּ, –

וְשֵׁם זֶה, הַנֶּהְדָּר בַּדּוֹרוֹת, הֵן נָאוֶה לָהּ אָז שִׁבְעָתָיִם.

אוֹ אִם לֹא מֵיטַב-הַשֵּׁמוֹת בֵּין כּוֹכָבִים לָאָדָם

הָיוּ שְׁמוֹת-הָאֲנָשִׁים רִאשׁוֹנֵי הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה?

גָּאֹה אָז גָּאוּ בָּאָדָם כָּל לֵב, כָּל רוּחַ, כָּל לָשׁוֹן,

וְנַחְנוּ, הַשְּׁכֵנִים הַקְּרוֹבִים, כְּמוּבָן, רִאשׁוֹנִים נִלְהָבְנוּ.

פָּרְצָה מִלְחָמָה נִטָּשָׁה, וּמַחֲנוֹת הַפְרַנְקִים חֲלוּצִים

קָרְבוּ אֵלֵינוּ. אָמַרְנוּ, אַךְ אַחֲוָה יָבִיאוּ בָאָרֶץ,

וְאָמְנָם גַּם בָּאָה יְדִידוּת לְרַגְלָם. בְּרוּחַ רוֹמֵמָה

נָטְעוּ הָעֵצִים, תָּרְנֵי-הַדְּרוֹר בְּאַרְצֵנוּ תָּקָעוּ,

עַם בְּשֶׁלּוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ בְּיָדוֹ לְקוֹמֵם הִבְטִיחוּ.

שָׂמְחוּ צְעִירֵי הַדּוֹר וְצָהָלוּ, שָׂשׂוּ גַּם זְקֵנִים,

הַכֹּל בַּמָּחוֹל אָז יֵצְאוּ לַדֶּגֶל הֶחָדָשׁ מִסָּבִיב.

תָּקְפוּ הַפְרַנְקִים; בְּרוּחָם-לֶהָבָה אָז יִקְחוּ רִאשׁוֹנָה

לֶב-כָּל-הַגְּבָרִים, וְאַחַר, גַּם לָקְחוּ כֵן רָכְשׁוּ לֶב-נָשִׁים

בְּרוּחַ נְדִיבָה, בְּעָצְמַת הַכְּשָׁפִים שֶׁל חִנָּם וְחַסְדָּם.

כָּל הַמִּלְחָמָה בְּכֹבֶד מַשָּׂאָהּ אָז קַלָּה עָלֵינוּ,

תִּקְוַת-הַבָּאוֹת לָעַיִן רִחֵפָה, וַתֶּאֱמַץ כָּל רוּחַ,

מָשְׁכָה בְּכֹחָהּ לִדְרָכִים חֲדָשׁוֹת, אֶל רַחֲבֵי מֶרְחַקִּים.

הוֹ, מַה טּוֹבוּ הַיָּמִים לֶחָתָן, עֵת עִם הַכַּלָּה

יִסֹּב בְּמָחוֹל, בִּמְשׂוֹשׂוֹ לִקְרַאת חֲתוּנָתוֹ הַבָּאָה!

אוּלָם עוֹד יָפֶה וְנָאֶה מִכֵּן עִתֵּנוּ הָיָתָה,

עֵת כָּל הַטּוֹב, כָּל הַנִּשְׂגָּב בְּדִמְיוֹן-הָאָדָם, אָמַרְנוּ:

הִנֵּה נַשִּׂיגוֹ, כִּי קָרוֹב. הֻתְּרָה הַלָּשׁוֹן בְּפִיהָ,

זְקֵנִים וּנְעָרִים הִבִּיעוּ הֶגְיוֹנוֹת וּרְגָשׁוֹת שַׂגִּיאִים.

אוּלָם עַד מַהֵר נִתְקַדְּרוּ הַשְּׁחָקִים, דּוֹר סוֹרֵר הִשְׂתָּרֵר,

בָּנִים מַשְׁחִיתִים, לְהֵיטִיב לֹא יֵדְעוּ, לִשְׁלֹט פָּרָצוּ;

נַפְשָׁם טָרָפוּ, וְתַחְתָּם שִׁכְנֵיהֶם אֲחֵיהֶם עַד דַּכָּא

לָחֲצוּ רָצָצוּ, וְשִׁלְּחוּ בָם הָמוֹן פָּרוּעַ בּוֹצֵעַ.

זָלְלוּ וְסָבְאוּ הַגְּדוֹלִים, אֲדוֹנִים הִגְדִּילוּ הָעֹשֶק,

סָבְאוּ וְעָשְׁקוּ כְמוֹהֶם גַּם קְטַנִּים, כָּל עֶבֶד-עֲבָדִים.

בָּזְזוּ שִׁחֵתוּ, כִּי צָרָה עֵינָם בַּנּוֹתָר לְמָחָר.

גָּדַל הַלָּחַץ, מִיּוֹם לְיוֹם כָּבְדוּ הַשּׁוֹד וְהַמְּצוּקָה,

צַעֲקַת עֲשׁוּקִים מִי יִשְׁמַע – הַיָּד הֶעָרִיצָה מָשָׁלָה.

תָּקַף הַיָּגוֹן וַיְמַרְמַר גַּם נֶפֶשׁ נְדִיבָה וּמְתוּנָה,

אִישׁ אִישׁ בְּלִבּוֹ אַךְ חָרַשׁ וְנִשְׁבַּע כָּל נִקְמֵי-נְקָמוֹת,

נִקְמַת הַשּׁוֹד וְהַחֶרְפָּה, נְקַם-תִּקְוָה כִּפְלַיִם נִכְזָבָה.

יְמִין-הַגֶּרְמָנִים אָז תֵּרוֹם וַתְּהִי הַיְשׁוּעָה עַל-יָדָם,

נָסוּ הַפְרַנְקִים, נָסֹגוּ, עָזְבוּ הָאָרֶץ, נִמְלָטוּ.

הָהּ, מוֹרָאֵי-מִלְחָמָה אַךְ אָז הֵן רָאִינוּ, יָדַעְנוּ!

נָדִיב וָטוֹב הַמְנַצֵּחַ, לְפָחוֹת, כֵּן יִהְיֶה לְמַרְאֶה,

חָס הוּא עַל עַם זֶה הִכְנִיעַ, כְּמִקְנַת כַּסְפֵּהוּ לוֹ יִהְיֶה,

עֶבֶד הָעוֹבְדוֹ בְּאוֹנוֹ, מֵהוֹן כָּל נְכָסָיו לוֹ יָבִיא;

אוּלָם לֹא יֵדַע כָּל חֹק זֶה הַנָּס, בְּבָרְחוֹ מִמָּוֶת

יָבוֹס אַף יַשְׁמִיד הַכֹּל, בְּלִי רַחֵם אַךְ יַשְׁחִית יְכַלֶּה,

רוּחוֹ כָּאֵשׁ בְּקִנְאָתוֹ, וְהַיֵּאוּשׁ בַּחֲמָתוֹ יַעֲרֶה

רִשְׁעַת כָּל אָוֶן מִלֵּבָב, לְחַבֵּל, לְרַצַּחַ וּלְהַחֲרִיב.

הוּא אֵין-כָּל-קָדוֹשׁ בְּעֵינָיו, וּבָזַז וְהֵשַׁם וְחִלֵּל,

פֶּרֶא זֶה יָדוּשׁ כָּל אִשָּׁה, וְעָרִיצָה תַאֲוָתוֹ נִזְעָמָה,

מָוֶת בַּדֶּרֶךְ יְרַדְּפוֹ, וְהוּא בְּאַחֲרוֹנֵי רְגָעָיו

סוֹבֵא לְשָׁכְרָה בָּרֶצַח, הַדָּם וְהַזְּעָקָה מְשׂוֹשׂוֹ.

צָלְחָה כָּאֵשׁ אָז הַחֵמָה וַתַּלְהֵב כָּל גֶּבֶר בָּאָרֶץ,

נָקֹם עַל חָרֵב וְאָבֵד, גָּנוֹן וְהַצֵּל הַנּוֹתָר.

חוּשִׁים אָז כֻּלָּם נֶחֱלָצוּ, נִמְשָׁכוּ; מְנוּסַת הַפְּלֵיטִים,

עֵינֵי בֶהָלָה וּפָנִים מַחֲוִירוֹת לָרְדִיפָה עוֹדֵדוּ.

צָלְלוּ פַעֲמוֹנִים, הֵרִיעוּ, הֵעִירוּ קְנָאוֹת בַּנֶּפֶשׁ,

פַּחַד הַבָּאוֹת, גְּמוּלוֹת נְקָמָה לֹא עָצְרוּ בַּזָּעַם.

כְּלֵי הַמְּלָאכָה, הַשְּׁלֵוָה בַּשָּׂדֶה, – כְּלֵי הַהֲרֵגָה

הָיוּ לָרוֹדֵף, חֶרְמֵשׁ וּמַלְגֵּז דָּמִים נָטָפוּ;

עֶבְרַת הַקִּנְאָה בְּלִי חֶמְלָה וְרַחֲמִים בָּאוֹיֵב טָרָפָה,

תִּכְכֵי-הַיִּרְאָה עִם טֵרוּף שֶׁל רֶצַח הִתְהוֹלְלוּ סָבִיב.

הָהּ! בַּל אֶרְאֶה עוֹד אָדָם בְּבֹשֶת שִׁגְעוֹנוֹ הַנִּבְזֶה!

חַיָּה טוֹרֶפֶת בְּאַפָּהּ, וְלֹא אָדָם מְטֹרָף בַּחֲמָסוֹ.

אֵיךְ אִישׁ עוֹד יִשָּׂא שֵׁם-חֵרוּת עַל לָשׁוֹן, וּבְנַפְשׁוֹ לֹא שָׁלָט!

פָּרַץ הַגְּבוּלִין – וּפָרְצוּ וְזִנְּקוּ הָרַע וְהָאָוֶן,

רָמְסוּ, הִשְׁחִיתוּ, וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּבָשְׁתָּם נִסְתָּרוּ".

"אִישִׁי הַשּׁוֹפֵט!" יַעֲנֶה הַכֹּהֵן, "בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה

דַּנְתָּ לְחוֹבָה, בָּאָדָם כִּחַדְתָּ; וּמָה אֲשִׁיבֶךָ?

הַרְבֵּה הֵן אָוֶן וְעָמָל רָאִיתָ, מִשְׁפָּטְךָ הֵם הִקְשׁוּ;

אוּלָם לַיָּמִים, שֶׁעָבְרוּ בַצָּרָה, אִם תִּסְקֹר מֵחָדָשׁ,

תּוֹדֶה בַּאֲמִתְּךָ גַּם אָתָּה, כִּי רַבּוֹת גַּם טוֹבוֹת רָאִיתָ,

חֶסֶד וּגְבוּרָה מַטְמֻנֵּי הַנֶּפֶשׁ, נְצוּרֵי לֵב אָדָם,

חָפְרָה סַכָּנָה וַתּוֹצִיא לָאוֹר. יִסּוּרִין מְמָרְקִין,

וְנִגְלָה אָז אָדָם כְּמַלְאַךְ-מְרוֹמִים, כָּאֵל לְמוֹשָׁעוֹת".

שׂוֹחֵק אָז יָשִׁיב דְּבָרוֹ הַזָּקֵן הַנִּכְבָּד וַיֹּאמֶר:

"מָשָׁל לְשֵׂכֶל דְּבָרֶךָ: אָדָם שֶׁנִּשְׂרַף לוֹ בֵּיתוֹ,

בָּאִים לְהַזְכִּיר לוֹ כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ שֶׁהֻתְּכוּ בַדְּלֵקָה,

אוֹמְרִין: קְבֹץ אֶת מַתַּכְתָּם מֵאֵפֶר, אִם מְעַט הוּא הַנּוֹתָר,

אוּלָם הֵן יָקָר הוּא גַם בְּמֵעוּטוֹ. וְחוֹפֵר וְחוֹטֵט

אוֹתוֹ הַמִּסְכֵּן בַּפְּחָמִים, וְכָל צְרוֹר הַנּוֹצֵץ מְשַׂמְּחוֹ.

שָׂמְחָה גַּם נַפְשִׁי הַפַּעַם הָשֵׁב שְׂעִפַּי לְמַעֲשִׂים

נָאִים אֲחָדִים, שְׂפוּנֵי-טְמוּנֵי-זִכְרוֹנִי הַטּוֹבִים.

כֵּן, לֹא אֲכַחֵד הַטּוֹבוֹת; רָאִיתִי, כִּי שׂוֹנְאִים הִשְׁלִימוּ,

יַחַד כֵּן נִצְּבוּ לְגוֹנֵן עַל עִירָם; אֱמוּנָה בְרֵעִים,

רַחֲמִים בְּאָבוֹת רָאִיתִי, וּבָנִים שֶׁמָּסְרוּ אֶת נַפְשָׁם

גְּבוּרוֹת הִפְלִיאוּ. לְעֵינַי, הַנְּעָרִים נַעֲשׂוּ גְבָרִים,

זְקֵנִים לַבַּחְרוּת חָזָרוּ, וִילָדִים כַּנְּעָרִים גָּבָרוּ;

אַף גַּם הַנָּשִׁים, הֵן אוֹתָן בְּשֵׁם "מִין הַחַלָּשׁ" נְכַנֶּה, –

עַזּוּ וְגָבְרוּ בַצָּרָה, אָמְצוּ בְרוּחָן לְמוֹפֵת.

רֵאשִׁית כֵּן אַזְכִּיר לִתְהִלָּה מַעֲשֶׂה הַנֶּהְדָּר בִּגְבוּרָה

אַחַת הַנְּעָרוֹת עָשָׂתָה, עַלְמָה נְדִיבַת-הַלֵּבָב;

הִיא עִם הַנְּעָרוֹת בְּחָצֵר גְּדוֹלָה לְבַדָּן נִשְׁאָרוּ,

כִּי כָל הַגְּבָרִים לִקְרַאת חֵיל הַנָּכְרִים בַּשָּׂדֶה יָצָאוּ, –

בָּאָה כְנֻפְיָה שֶׁל פְּלִיטִים, עַל בָּתֵּי הֶחָצֵר פָּשָׁטוּ,

שָׁלְחוּ אֶת יָדָם בַּבִּזָּה וְאֶל בֵּית הַנָּשִׁים פָּרָצוּ;

הֵמָּה שָׁם רָאוּ הָעַלְמָה, אִשָּׁה מְגֻדֶּלֶת וְנָאוָה,

עִמָּהּ גַּם רִיבוֹת צְעִירוֹת, יְלָדוֹת נֶחְמָדוֹת לְמַרְאֶה, –

פָּרְצָה עֲלֵיהֶם תַּאֲוָתָם, וְכֵן הִסְתָּעֲרוּ כַּפְּרָאִים

נֹכַח הָעֵדָה הַחֲרֵדָה וְעַל אוֹתָהּ הָעַלְמָה הַנְּדִיבָה,

גְּאוֹן כָּל הַבָּנוֹת. אַךְ זוֹ, כְּרֶגַע כֵּן שָׁלְפָה וְגָזְלָה

חֶרֶב מִתַּעַר הָאֶחָד, וַתַּךְ כֵּן בְּאַחַת עַל רֹאשׁוֹ.

מָט לְרַגְלֶיהָ בְּדָמָיו זֶה נָפָל, וְהִיא עוֹד תְּנוֹפֵף, –

נְבָלִים אַרְבָּעָה עוֹד פָּצְעָה וַתְּנִיסֵם מֵעַל רֵעוֹתֶיהָ.

סָגְרָה הַשַּׁעַר בִּבְרִיחָיו וּבְחַרְבָּהּ לַמִּשְׁמָר נִצָּבָה".

שֶׁבַח זֶה שָׁמַע הַכֹּהֵן וְנִצְנֵץ לוֹ הִרְהוּר בְּלִבּוֹ,

אֶפְשָׁר, כִּי זוֹהִי הָעַלְמָה בָּהּ חָשְׁקָה כֹּה נֶפֶשׁ יְדִידוֹ.

בִּקֵּשׁ אָז לִשְׁאֹל לַשּׁוֹפֵט, אָנָה הִיא בָאָה הַנַּעֲרָה?

אִם הִיא בְקֶרֶב מַחֲנֵהוּ, בֵּין אֵלֶּה הַגּוֹלִים בַּמַּסָּע?

אוּלָם לְפֶתַע בָּא נִגַּשׁ אֵלָיו בְּחָפְזָה הָרַקָּח,

מָשַׁךְ בְּבִגְדוֹ וְלָחַשׁ לְאָזְנוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"סוֹף-סוֹף מָצָאתִי הָעַלְמָה, בִּקַּשְׁתִּי בֵּין מֵאוֹת הַנָּשִׁים, –

הִיא בַּסִּמָּנִים! בֹּא וְרָאִיתָ, תַּכִּירָהּ גַּם אָתָּה;

אַף אֶת הַזָּקֵן קַח אִתְּךָ וְסִפֵּר הוּא לָנוּ עָלֶיהָ".

הֵם טֶרֶם יִפְנוּ, וְנִקְרָא הַשּׁוֹפֵט אֶל אֶחָיו, וַיֵּלֶךְ

שָׁם אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ נִדְרָשׁ, כִּי יָבֹא וְיִתֵּן עֲצָתוֹ.

הָלַךְ הַכֹּהֵן מֵאַחֲרֵי הָרַקָּח, וּכְעָבְרָם שָׁם דֶּרֶךְ

פִּרְצַת הַגָּדֵר, הִתְחִיל זֶה מַרְאֶה, מְרַמֵּז וְאוֹמֵר:

"שָׁם הִיא. הֲתִרְאֶה? רָאִיתִי כִּי חִתְּלָה הַיָּלוּד וָאַכִּיר

כֹּתֶן-הֶחָלוּק הַנּוֹשָׁן וּכְסָיַּת-כַּר-תְּכֵלֶת, מֵאֲשֶׁר

הֵבִיא וְנָתַן לָהּ הֶרְמָן כַּיּוֹם, – וְאָמְנָם הֵיטִיבָה

עָשְׂתָה הַנַּעֲרָה בְּאֵלֶּה הַחֲפָצִים שֶׁנָּתַן לְיָדָהּ, –

אֵלֶּה, אָמַרְתִּי, סִמָּנִים מֻבְהָקִים. וּרְאֵה גַם הָאוֹתוֹת

אָמַר בָּהּ הֶרְמָן: חָשְׁנָהּ הָאָדֹם מִתְרַכֵּס בַּפְּתִילִים;

הִדּוּק הַיָּפֶה, מַחֲגָּרְתָּהּ הַשְּׁחוֹרָה, תְּאַמֵּץ מָתְנֶיהָ;

צַח פִּי-כֻתָּנְתָּהּ, הַצַּוְרוֹן הַמְשֻנָּץ סִלְסוּלִים צְחוֹרִים,

זֵר חֵן וָחֶסֶד הוּא עוֹשֶׂה בַּטֹּהַר לִתְפוּחַ-הַלֶּחִי;

נִשָּׂא לַחָפְשִׁי זֶה רֹאשָׁהּ הַסְּגַלְגַּל וְעַלִּיז לְמַרְאֶה,

עָלָיו מַחְלָפוֹת אֲדוּקוֹת וּכְרוּכוֹת עַל שְׁפוּדוֹת הַכָּסֶף.

הִנֵּה הִיא יוֹשְׁבָה, אַךְ זוֹ קוֹמָתָהּ הֵן נִרְאֵית נִשָּׂאָה,

אַף זוֹ הַשִּׂמְלָה לִתְכֶלְתָּהּ בַּקְּפָלִין תִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵחָשְׁנָהּ,

וְשׁוּלֵי כַנְפוֹתָם לְקַרְסֹל-הַחֵן כֵּן יִפְּלוּ יִגָּעוּ.

הִיא הִיא, אֵין סָפֵק! נֵלְכָה נַחֲקֹרָה, נִשְׁאֲלָה, נִשְׁמָעָה

אִם גַּם נְוַת-בַּיִת הִיא כְּשֵׁרָה, עַלְמָה הֲגוּנָה וּצְנוּעָה".

עָנָה הַכֹּהֵן בְּבָחֲנוֹ בְעֵינָיו הַנַּעְרָה מֵרָחוֹק:

"אָמְנָם, לֹא אֶתְמַהּ כִּי נִלְבַּב הַנַּעַר לְמַרְאֵה הָעַלְמָה,

גַּם לְעֵין-מִשְׁפָּט שֶׁל גֶּבֶר הַבָּקִי הִיא תוּכַל לַעֲמֹד.

אַשְׁרֵי הַנֶּפֶשׁ חֲנָנָהּ הַטֶּבַע בַּתֹּאַר הַמְשֻׁכְלָל!

מֵלִיץ טוֹב עִמָּהּ יִהְיֶה כֵן תָּמִיד, לֹא תִהְיֶה נָכְרִיָּה,

יִגַּשׁ כָּל רוֹאֶה בְּבִטְחָה אֵלֶיהָ וִיבַקֵּשׁ קִרְבָתָהּ,

אִם אַךְ טוּב-חֵן אֶל תָּאֳרָהּ יִלָּוֶה לְהָפִיק יְדִידוּת.

אָכֵן, יְדִידִי, הָאִשָּׁה הָרְאוּיָה הַנַּעַר לוֹ מָצָא,

רַעְיָה שֶׁתַּנְעִים וְתַצְהִיל לוֹ חַיָּיו, אֶת יָמָיו הַבָּאִים,

חֹסֶן עִתּוֹתָיו לוֹ תִהְיֶה, עֵזֶר אֱמוּנָה כְנֶגְדּוֹ.

שָׁלֵם זֶה גוּפָהּ, בּוֹ תִנְוֶה לָטֹהַר אַךְ נֶפֶשׁ תְּמִימָה,

הַדְרַת הַנֹּעַר בְּעֻזָּהּ תַּבְטִיחַ גַּם זִקְנָה בוֹטַחַת".

הֵשִׁיב הָרַקָּח בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

"מִרְמָה בְמַרְאֵה הַפָּנִים, – לְמַרְאֵה עֵינַיִם בַּל אֶשְׁפֹּט!

נֻסֹּה נֻסֵּיתִי וָאֶרְאֶה מַה נֶאֱמָן הַמָּשָׁל בְּאָמְרוֹ:

כּוּרָא דְּמִלְחָא אֱכוֹל עִם חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּאֲמִינוֹ.

כִּי רַק הַזְּמָן לָדַעַת יוֹרֶךָ טִיב-אָדָם וְעֶרְכּוֹ,

וְכַמָּה זֶה נֶאֱמָן אֵלֶיךָ, וּמַה יְדִידוּתְךָ לְפָנָיו.

עַל כֵּן, שְׁמָעֵנִי וְנֵלְכָה, נִשְׁאֲלָה בַּמַּחֲנֶה וְנַחֲקֹר

פִּי-הָאֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים מִי הִיא הָעַלְמָה וּמָה הִיא".

"זְהִירוּת אֲשַׁבַּח אַף אָנִי", עָנָה וְאָמַר הַכֹּהֵן,

"הֵן לֹא לָנוּ הַשִּׁדּוּךְ, וּמְשַׁדֵּךְ לַאֲחֵרִים יִזָּהֵר".

פָּנוּ הָרֵעִים לָלֶכֶת, וְהִנֵּה הַשּׁוֹפֵט לִקְרָאתָם

עוֹלֶה וְחוֹזֵר לְאוֹתוֹ הָרְחוֹב לְרֶגֶל עִנְיָנָיו.

זָהִיר בַּדְּבָרִים אָז יִפְנֶה הַכֹּהֵן וְיֹאמַר לַזָּקֵן:

"הִנֵּה שְׁנֵינוּ רָאִינוּ שָׁם עַלְמָה, בְּגַן זֶה הַקָּרוֹב,

תַּחַת תַּפּוּחַ שָׁם תֵּשֵׁב וְתָכִין חִתּוּלֵי-יְלָדִים,

תַּעֲשֶׂה בַכֹּתֶן הַבָּלוּי שֶׁנִּתַּן לְיָדָהּ בִּנְדָבָה;

טוֹבָה הַנַּעֲרָה לְמַרְאֶה, בַּת-חַיִל בְּהַכָּרַת פָּנֶיהָ, –

הַגֵּד-נָא, מִי הִיא? בְּכַוָּנָה רְצוּיָה כֵּן נִשְׁאַל עָלֶיהָ".

נֹכַח הַגִּנָּה אַךְ צָעַד הַזָּקֵן לְהָצִיץ – וַיֹּאמַר:

"זֹאת הֵן גַּם אַתָּה, אֲדוֹנִי, כְּבָר תֵּדָע; בְּסַפְּרִי אֵלֶיךָ

פֹּעַל-הַגְּבוּרָה הַנָּאֶה שֶׁעָשְׂתָה בְחַרְבָּהּ וּבְעֻזָּהּ

אַחַת הַנְּעָרוֹת וַתַּצֵּל אֶת נַפְשָׁהּ וְאֵת רֵעוֹתֶיהָ –

מַעֲשֵׂה הַנַּעֲרָה הַזֹּאת כֵּן הוֹדַעְתִּי, כִּי הִיא הַגִּבּוֹרָה.

אָכֵן, כִּגְבוּרַת-יְמִינָהּ כֵּן רוּחָהּ נְדִיבָה לְהַלֵּל:

הִיא אֶת שְׁאֵרָהּ הַזָּקֵן, מוֹרָאֵי עִתֵּנוּ דִּכְּאוּהוּ,

תָּמְכָה בִיגוֹנוֹ וַתְּכַלְכֵּל שֵׂיבָתוֹ עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן.

רוּחָהּ הַטּוֹבָה תְּמָכַתָּהּ לָשֵׂאת כֵּן דּוּמָם לְנַפְשָׁהּ

אֶבְלָהּ וִיגוֹנָהּ עַל בְּחִירָהּ הֶחָתָן. נִתְלַהֵב הַבָּחוּר

בְּאוּרוֹ שֶׁל רַעְיוֹן הַדְּרוֹר, וְנִשָּׂא בְרוּחוֹ הַנְּדִיבָה

בָּא עַד פָּרִיז, וּמִיָּד שָׁם הַמָּוֶת הָאַכְזָר קִדְּמָהוּ,

שָׁדוּד כֵּן נָפַל בִּלָּחֲמוֹ מוּל תַּרְמִית וּשְׁרִירוּת עָרִיצִים."

כִּלָּה הַזָּקֵן מִדַּבֵּר דְּבָרָיו, בֵּרְכוּהוּ לַפְּרֵדָה

שְׁנֵי הַחֲבֵרִים, וְהוֹצִיא הַכֹּהֵן מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב,

(אֵלֶּה שֶׁל כֶּסֶף כְּבָר פִּזֵּר וְחִלֵּק הַיּוֹם בִּנְדָבָה

לְדַלֵּי הַגּוֹלִים שֶׁפָּגַשׁ בְּצֵאתוֹ, בְּעָבְרָם לְפָנָיו.)

הוֹשִׁיט לַשּׁוֹפֵט וְאָמָר: "קְחָה-נָא אֲדוֹנִי, לְחַלֵּק

בֵּין הַנִּצְרָכִים, וְאֵל לָכֶם יוֹסִיף בְּיָדוֹ הָרְחָבָה".

סֵרַב הַזָּקֵן וְאָמַר: "הֵן הַצֵּל הִצַּלְנוּ עִמָּנוּ

מִן הַהֲפֵכָה שְׁקָלִים אֲחָדִים, חֲפָצִים וּבְגָדִים,

וְעַד שֶׁיִּכְלָיוּ עוֹד נָשׁוּב, אֲקַוֶּה, אִישׁ אֶל נַחֲלָתוֹ".

דָּחַק הַכֹּהֵן מַתָּתוֹ לְכַף-יַד הַזָּקֵן וְאָמָר:

"אִישׁ אַל יִתְמַהְמַהּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה מֵהָרֵם נִדְבָתוֹ,

וְאִישׁ אַל יְסָרֵב מִקַּחַת מַתָּנָה מִיָּד הַנּוֹתֶנֶת!

אִישׁ הֵן לֹא יֵדַע עַד מָתַי עוֹד יִהְיֶה רְכוּשׁוֹ בְיָדוֹ,

אַף הֵן לֹא יֵדַע כָּעֵת כָּל הַתּוֹעֶה בִּנְדוּדֵי הַגּוֹלָה

מָתַי זֶה יָשׁוּב לַמְּנוּחָה, כִּי יֹאכַל מִתְּנוּבַת נַחֲלָתוֹ".

"וַי לַחִסָּרוֹן!" קָרָא הָרַקָּח וְגִשֵּׁשׁ בְּכִיסָיו,

"אִלּוּ, לְמָשָׁל, הַכֶּסֶף בְּכִיסִי, הָיִיתִי מְחַלְּקוֹ

יָמִין וּשְׂמֹאל לְקָטֹן וְגָדוֹל, כִּי הַכֹּל נִצְרָכִים!

אֶלָּא, פָּטוּר בְּלֹא כְלוּם אִי-אֶפְשָׁר, וְאֶתְּנָה לְמַעַן

יֵרָא רְצוֹנִי, וְאִם כִּי בְּפֹעַל לֹא יֻשַּׂג אַךְ מַשְּׁהוּ".

וְסָמוּךְ לַמַּאֲמָר כֵּן שָׁלַף בַּשְּׁנָצִים כִּיס-עוֹר הַמְּרֻקָּם,

טַבַּק לִקְטוֹרָה בְּתוֹכוֹ מְשֻׁמָּר, וּבְחֵן וּבְחֶסֶד

פִּתַּח וְקִמֵּץ מִתּוֹכוֹ לְשֵׁעוּרִים כְּדֵי חָמֵשׁ מִקְטָרוֹת:

"דַּלָּה הַמִּנְחָה", כֵּן אָמַר בְּתִתּוֹ, וְהֵשִׁיב הַזָּקֵן:

"טַבַּק מְשֻׁבָּח לְעוֹבְרֵי דְרָכִים הֵן יִנְעַם לְהַקְטִיר".

הִסְכִּים הָרַקָּח וְהִתְחִיל מְשַׁבַּח טַבַּקּוֹ, כִּי טוֹב הוּא;

אוּלָם הַכֹּהֵן לַהֲלִיכָה מְשָׁכוֹ, וְנִפְטְרוּ שְׁנֵיהֶם.

"מַהֵר!" הֱחִישׁוֹ הַכֹּהֵן, "הַנַּעַר בּוֹ נַפְשׁוֹ מִתְעַנָּה,

מְחַכֶּה הוּא לָנוּ; נָחִישָׁה נָבִיאָה הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה".

חָפְזוּ וּבָאוּ לַמָּקוֹם וּמָצְאוּ אֶת הֶרְמָן שָׁם עוֹמֵד

נִשְׁעָן לְרִכְבּוֹ אֶל תַּחַת הָאֵלָה; עָרִיצֵי הַסּוּסִים

רָמְסוּ הַדֶּשֶׁא מִסָּבִיב, וְהוּא בְּמוֹשְׁכוֹת רִסְנֵיהֶם

יֹאחַז, וְנֶאֱחַז-מַחֲשָׁבוֹת לֹא רָאָה בָרֵעִים הַקְּרֵבִים

עַד אֲשֶׁר קָרְאוּ בִשְׁמוֹ לוֹ בְּלֶכְתָּם, מְרַמְּזִים לוֹ אוֹתוֹת

בְּשׂוֹרָה. מֵרָחוֹק עוֹד הֵחֵל לְסַפֵּר בְּשִׂמְחָה הָרַקָּח,

אוּלָם כְּגִשְׁתָּם, תָּפַשׂ הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ שֶׁל הֶרְמָן,

קָרָא וְהִפְסִיק הַדִּבּוּר לָרַקָּח, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:

"בָּחוּר, אַשְׁרֶיךָ! זוֹ עֵינְךָ אֱמוּנָה וְלִבְּךָ אֱמוּנָה

לִבְחֹר הֵיטִיבוּ! אַשְׁרֶיךָ, וְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַשְׁרֶיהָ!

נָאָה הִיא לָךְ, וְיָאָה הִיא לָךְ! קוּם, הַפְנֵה עֶגְלָתְךָ,

נִסְעָה כְּרֶגַע, לִפְאַת הַכְּפָר נָסוּר לְדַבֵּר בַּנַּעֲרָה,

לְחֶפְצָהּ וּרְצוֹנָהּ מִיָּד תִּקָּחֶנָּה אֶל בֵּית אֲבוֹתֶיךָ".

אוּלָם הַנַּעַר אַךְ עָמַד וַיִּדֹּם, לֹא שָׂמַח לַבְּשׂוֹרָה.

דִּבְרֵי מַלְאָכָיו כְּדִבְרֵי אֱלֹהִים מַרְעִיפֵי נֶחָמָה,

וְהוּא אַךְ נֶאֱנָח וַיֹּאמֶר: "חוּשִׁים יָצָאנוּ וַנָּבֹא,

אוּלָם, מִי יֵדַע שׁוּבֵנוּ? אִם לֹא בַלָּאט עוֹד נָשׁוּבָה,

נָבֹא נִכְלָמִים הַבָּיְתָה? – מַכְאוֹבֵי לֶב-אוֹהֵב בָּאוּנִי,

חֶשֶׁד וּדְאָגָה וְיֵאוּשׁ, בְּעָמְדִּי לְבַדִּי וּבְחָשְׁבִי.

אִמְרוּ, הֲיִבְטַח לְבַבְכֶם כִּי תֵאוֹת הַנַּעֲרָה לָלֶכֶת

יַעַן בֶּן-עָשִׁיר הִנֵּנִי, וְהִיא אַךְ עֲנִיָּה וְגוֹלָה?

נָדִיב בְּעָנְיוֹ, כַּנָּקִי בֵּעָנְשׁוֹ, אַךְ גֵּא הוּא וְיָהִיר.

אוֹתָהּ רָאִיתִי עַסְקָנִית וְגַם מִסְתַּפֶּקֶת בְּמוּעָט –

לָקְחָה גוֹרָלָהּ בְּיָדָהּ. וְאַתֶּם, הֲתֹאמְרוּ כִּי גָדְלָה

אִשָּׁה כֹה נָאָה וְטוֹבָה, וְלֶב-גֶּבֶר לֹא לֻקַּח בַּהֲדָרָהּ?

אוֹ אִם תַּאֲמִינוּ כִּי סֻגַּר לְבָבָהּ עַד כֹּה מֵאָהֳבָה?

עַל-כֵּן אָמַרְתִּי, אַל נָא נְמַהֵר אֵלֶיהָ בַסּוּסִים,

פֶּן עוֹד נָשׁוּבָה כֻלָּנוּ כְּתוֹהִים. מִתְיָרֵא בִי לִבִּי,

אוּלַי כְּבָר רָכַשׁ אֶת לִבָּהּ אִישׁ בָּחוּר, וְלוֹ הַצּוֹלֵחַ

תָּקְעָה כְבָר יָדָהּ הָעַזָּה אֱמוּנָה, נִתְּנָה בִשְׁבוּעָה.

הָהּ! מָה אֻמְלָל וְנִכְלָם אָז אֻצַּג פָּנֶיהָ בַּשְּׁאֵלָה."

פִּיהוּ אָז יִפְתַּח הַכֹּהֵן לְנַחֲמוֹ וּלְאַמֵּץ לְבָבוֹ,

הִקְדִּים הָרַקָּח וְנִכְנַס לָעִנְיָן בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנוֹ:

"אָמְנָה, דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ כָךְ תּוֹהִים עַל עֵסֶק,

עִנְיָן וְעִנְיָן בַּמִּנְהָג הַמְקֻבָּל אָז הָלַךְ מֵישָׁרִים.

נָתְנוּ עֵינֵיהֶם אֲבוֹת-בֵּן, לְמָשָׁל, בְּנַעֲרָה כִּי טוֹבָה, –

שָׁלְחוּ רִאשׁוֹנָה וְקָרְאוּ לִידִידָם הַנֶּאֱמָן לְבֵיתָם,

עִמּוֹ נוֹעֲצוּ וְאַחַר שִׁגְּרוּהוּ לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת

עִם מִי שֶׁעוֹמֵד מִצַּד הַבְּתוּלָה. בָּא לוֹ הַשַּׁדְכָן

לָבוּשׁ כַּהֲלָכָה, בְּרִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת לְאַחַר הַסְּעוּדָה,

בֵּרַךְ בְּשָׁלוֹם לָאֶזְרָח בְּבֵיתוֹ; מִתְיַשְּׁבִים, מְסַפְּרִים

דִּבְרֵי יְדִידוּת, כְּנָהוּג בַּפְּתִיחָה, וּבְלִשְׁנָא דְחַכִּימָא

עוֹבְרִים בְּנַחַת, בַּאֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת, מֵעִנְיָן לְעִנְיָן,

עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַזְכִּיר לְשֶׁבַח הַבְּתוּלָה הַכַּלָּה,

גַּם צַד הֶחָתָן זָכוּר לַטּוֹב אֲגַב שִׂיחָה, וְדַי לְחַכִּימָא.

מֵבִין הַשַּׁדְכָן בַּאֲשֶׁר לְפָנָיו וּמַרְחִיב הַדִּבּוּר;

נִשְׁמַט לוֹ פְלוֹנִי, אוֹ הֵשִׁיב בְּמֵאוּן – אֵין כָּאן בִּזָּיוֹן;

עָלָה הַדָּבָר וְנִגְמַר בְּטוֹב, – נַעֲשֶׂה הַשַּׁדְכָן

רִאשׁוֹן לִקְרוּאֵי הַבַּיִת לְכָל מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחַת-מִשְׁפָּחָה,

זוֹכְרִים לוֹ חַסְדּוֹ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה לִימוֹת כָּל חַיֵּיהֶם,

יָדוֹ הֵן קָשְׁרָה בְחָכְמָה הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן בֵּינוֹתָם.

עַכְשָׁו, עִם שְׁאָר הַמִּנְהָגִים הַיָּפִים, שָׁבְתוּ וּבָטְלוּ

דַּרְכֵי הַשִּׁדּוּךְ הַיְשָׁרִים, כָּל אֶחָד הוּא שַׁדְכָן לְעַצְמוֹ.

לָכֵן, יַעֲמֹד הֶחָתָן לִשְׁמֹעַ בְּאָזְנָיו, "אִי-אֶפְשִׁי",

יַעֲמֹד מִלִּפְנֵי נַעֲרָה וְאָזְנָיו קְטוּפוֹת לְבָשְׁתּוֹ!"

"יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה!" קָרָא וַיַּחֲלֶט הַנַּעַר

לְאַחַר שֶׁחָשַׁב לְעַצְמוֹ בְּהַטֵּף הָרַקָּח אֶת דְּבָרָיו:

"אֵלְכָה אָנֹכִי, לֹא הַשָּׁלִיחַ, אֶשְׁאַל גּוֹרָלִי,

אֶדְרֹש בַּנַעֲרָה בָּהּ בָּטַח לְבָבִי, יַאֲמִין לִדְבָרָהּ,

אֵמוּן לֹא רָחַשׁ כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם לֶב-גֶּבֶר לְאִשָּׁה.

מוֹצָא פִיהָ תְבוּנוֹת, וַאֲשֶׁר תֹּאמַר כֵּן יִהְיֶה.

אִם לָאַחֲרוֹנָה הַפַּעַם אֶרְאֶנָּה, הָבָה נָא אֶזְכֶּה,

אֶפְגַּע עוֹד מַבַּט-הָאוֹר מֵעֵינֶיהָ הָרְוָחוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת;

אִם לֹא אֲחַבְּקָהּ בְּיָדַי אֶל נַפְשִׁי, תֶּחֱזֶינָה עוֹד עֵינַי

גֹּבַהּ שָׁדֶיהָ, כְּתֵפֶיהָ הַנָּאווֹת, חֲמוּדוֹת לְבָבִי;

אֶרְאֶה פִּי-חֵן שֶׁבִּנְשִׁיקָה אַךְ אֶחָת, "הֵן" אֶחָד אִם יֹאמַר –

נֵצַח יְאַשְּׁרֵנִי, "לָאו" אֶחָד יַבִּיעַ – וּלְעוֹלָם נֶעְכָּרְתִּי.

אַךְ רַק בִּלְבַדִּי! בִּלְבַדִּי אֵלֵכָה, וְלִי לֹא תַמְתִּינוּ.

שׁוּבוּ נָא, אַחַי, וּלְאָבִי וּלְאִמִּי הַגִּידוּ: לֹא טָעָה

בִּנְכֶם, הֲגוּנָה הַנַּעֲרָה. אַךְ אוֹתִי פֹה עִזְבוּ לְנַפְשִׁי,

אֶהְיֶה לְבַדִּי! בְּמִשְׁעוֹל הַגִּבְעָה, בֹּאֲכָה הַכַּרְמָה,

שְׁבִיל הָאֲגַסָּה הַקָּרוֹב, בְּרַגְלַי הַבַּיְתָה אָשׁוּבָה.

הוֹ! הַאוֹבִילָהּ בְּשָׂשׂוֹן, הֲתֵלֵךְ עִמָּדִי הַבַּת שֶׁאָהָבְתִּי?

אוֹ כִּי אַךְ גַּלְמוּד כֵּן אֵלְכָה בַּמִּשְׁעוֹל הַלָּז בִּיגוֹנִי,

אָבֹא הַבָּיְתָה, – וּשְׁבִיל זֶה לְעוֹלָם עֵד-אֶבְלִי כֵן יִהְיֶה."

כָּכָה הוּא דִבֵּר וַיִּתֵּן הַמּוֹשְׁכוֹת לַכֹּהֵן בְּיָדוֹ;

זֶה בְּיַד-רָגִיל כָּבַשׁ הַסּוּסִים בְּפִיהֶם הַמַּקְצִיף,

עָלָה בִקְפִיצָה וַיֵּשֶׁב לוֹ נָכוֹן בְּדוּכַן-הַמַּנְהִיג.

אֲבָל הֵן אַתָּה, הַשָּׁכֵן הַנִּזְהָר, אַךְ תֶּחֱרַד, וַתֹּאמַר:

"רַבִּי, בְּיָדְךָ הֵן אַפְקִיד נֶפֶשׁ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה,

אוּלָם עַצְמוֹתַי וְגוּפִי אֵיךְ אַפְקִיר, אַאֲמִין לְיָדְךָ,

אִם הִיא לְשַׁמֵּשׁ בַּחוֹל מִן הַקֹּדֶשׁ הַפַּעַם יָרָדָה?"

שָׂחֹק כֵּן תִּשְׂחַק, הַכֹּהֵן הַנָּבוֹן, אַף תַּעַן, וַתֹּאמַר:

"שֵׁב וְהִשָּׁקֵט, אִישִׁי הָרַקָּח, וְהַפְקֵד גַּם גּוּפְךָ

בְּיָדִי אֱמוּנָה, כִּי הִיא הֵן הִסְכִּינָה לֶאֱחוֹז בְּמוֹשְׁכוֹת.

לָמוּד אָנֹכִי מִשְּׁטְרַסְבֻּרְגְ בְּסוּסִים וְרֶכֶב לְהַנְהִיג,

וְעֵינִי בְקִיאָה לְכַוֵּן הַטָּיָה נְכוֹנָה עַד נִימָה;

בֶּן-הַבָּרוֹן בְּטִיּוּלָיו מְלַוֶּה הָיִיתִי אָנֹכִי.

יוֹם יוֹם כְּרַעַם בְּגַלְגַּל אָז יַעֲבֹר בַּשַּׁעַר הָרֶכֶב,

מֵאֲבַק-דֶּרֶךְ אֲרִיצוֹ, עַד לִנְאוֹת-דֶּשֶׁא וְאֵלוֹת,

בֵּינוֹת הֲמוֹנֵי הָאָדָם הַמְבַלִּים אֶת יוֹמָם בַּטִּיּוּל."

אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַחֲצִית נֶחָמָה נִתְעַלָּה הָרַקָּח,

יָשַׁב בִּישִׁיבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲכָנָה לִקְפִיצָה בַּצֹּרֶךְ;

שָׂשׂוּ הַסּוּסִים לְרוֹצֵץ בַּדֶּרֶךְ, חֲזָרָה לָאֻרְוָה,

רָצוּ, וְעַנְנֵי אָבָק מִתַּחַת פַּרְסוֹתָם נִשָּׂאוּ.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עוֹד עָמַד הַנַּעַר מַבִּיט אַחֲרֵיהֶם –

נִשָּׂא הָאָבָק, מִתְפַּזֵּר הָאָבָק, – וְהוּא עוֹמֵד לוֹ תוֹהֶה.

אֱרַתּוֹ.

דּוֹרֹתֵּאָה.

הֵלֶךְ בְּדַרְכּוֹ, בִּנְטוֹת לוֹ הַחַמָּה, כִּי תֵרֵד מַעֲרָבָה,

יִשָּׂא אֶת עֵינָיו, עוֹד פַּעַם בָּהּ יָצִיץ בְּחָפְזָהּ לִשְׁקֹעַ,

אַחַר, עַל מַאֲפֵל הַסְּבָכִים וּלְצֵלַע צוּר קוֹדֵר עוֹד יִרְחַף

צַלְמָהּ לְעֵינָיו בֶּחָזוֹן; אֶל כָּל אֲשֶׁר יַבִּיט תְּרַפְרֵף

תָּנֵץ לוֹ חַמָּה וּתְנוֹצֵץ בְּזֹהַר כָּל גַּוְנֵי תִפְאָרֶת:

כָּכָה נִשְּׂאָה הַדְּמוּת הַחֲבִיבָה, מַרְאֵה הָעַלְמָה,

שָׁטָה נְעִימוֹת לְעֵינָיו שֶׁל הֶרְמָן בְּמִשְׁעוֹל הַקָּמָה.

הִנֵּה הִתְעוֹרֵר מִקִּסְמֵי הֶחָזוֹן אַף הוֹאִיל לְאִטּוֹ

לֶכֶת הַכְּפָרָה – וַיַּעֲמֹד מִשְׁתָּאֶה; שׁוּב לוֹ הוֹפִיעָה

תְּמוּנַת הָעַלְמָה בְּגֹבַהּ קוֹמָתָהּ, בְּהוֹדָהּ וְזִיוָהּ.

יַבִּיט, יִתְבּוֹנֵן; לֹא תַרְמִית חִזָּיֹון הַפַּעַם לְעֵינָיו,

הִיא שָׁם בְּגַפָּהּ כֵּן תָּבֹא לִקְרָאתוֹ, בְּיָדֶיהָ שְׁנֵי כַדִּים,

גָּדוֹל הָאֶחָד וְקָטֹן הַשֵּׁנִי, בְּאָגְנָם תִּשָּׂאֵם,

תִּצְעַד הָעָיְנָה. בְּשִׂמְחָה כֵּן קָרַב לִקְרָאתָהּ הַנָּעַר,

רָאָהּ, וַיֶּאֱמַץ בּוֹ לִבּוֹ, וַיַּעַן לַתְּמֵהָה וַיֹּאמֶר:

"אִם גַּם הֲלֹם כֵּן מְצָאתִיךְ, בַּת חַיִל, בַּעֲשׂוֹתֵךְ נְדָבָה

עֵזֶר לְאָדָם, לְהַחֲיוֹת נְפָשׁוֹת בְּחֵפֶץ כַּפָּיִךְ?

אִמְרִי, מַדּוּעַ הָעַיְנָה אַךְ אַתְּ כֵּן יָצָאת, וְהוּא רָחוֹק,

בְּעוֹד שֶׁאֲחֵרִים מִסְתַּפְּקִים לְצָרְכָּם בְּמֵימֵי הַכְּפָר שָׁם?

אָמְנָם הַלָּלוּ מַבְרִיאִים וּנְעִימִים לַשְּׁתִיָּה בְיוֹתֵר, –

אִם לֹא לֶחָיָה, זוּ נַפְשָׁהּ הִצַּלְתְּ, תָּבִיאִי לְהַשְׁקוֹת?"

"שָׁלוֹם", לוֹ עָנְתָה הַנַּעֲרָה יְדִידוּת וַתּוֹסֶף וַתֹּאמַר:

"הִנֵּה זֶה שְׂכַר-הַהֲלִיכָה קִבַּלְתִּי בְּצֵאתִי הָעָיְנָה,

עַל כֵּן פָּגַשְׁתִּי בַּנָּדִיב שֶׁהֶעֱנִיק מִטּוּבוֹ עָלֵינוּ;

מַרְאֵה הַנּוֹתֵן יְשַׂמַּח לְבָבוֹת כְּמַתְּנַת נִדְבָתוֹ.

בֹּא נָא, אֲדוֹנִי, וּרְאֵה מִי נֶהְנֶה מִנִּדְבַת יָדֶךָ,

בֹּא וּתְקַבֵּל הַתּוֹדָה בְּנַחַת מִנְּפָשׁוֹת הֵשַׁבְתָּ.

עַתָּה, אֲדוֹנִי, אֲשִׁיבְךָ, מַדּוּעַ הַשָּׂדֶה יָצָאתִי

לִשְׁאֹב מִמֵּימֵי הַמַּעְיָן הַטָּהוֹר, וְאִם כִּי הוּא רָחוֹק:

יַעַן לֹא נִזְהַר הָעָם וַיַעַכְּרוּ כָּל מֵימֵי הַמָּקוֹם,

עָבֹר הֶעֱבִירוּ סוּסֵיהֶם וּבְקָרָם בַּיּוּבָל הַמְפַלֵּג

מֵימָיו הַכְּפָרָה, רָמְסוּ מִשְׁקָעוֹ וְנוֹזְלָיו נִדְלָחוּ.

כֵּן גַּם, בְּכַבְּסָם בִּגְדֵיהֶם וּכְלֵיהֶם שָׁם, טִמְּאוּ כָל שֹׁקֶת,

כָּל בְּאֵר-מַיִם בְּתוֹךְ הַמּוֹשָׁבָה גֵאֲלוּ הַגּוֹלִים.

אִישׁ אִישׁ לְנַפְשׁוֹ וּלְצָרְכּוֹ אַךְ חָשָׁב, מַחְסוֹרוֹ כְּרֶגַע

מִהֵר מַלְּאוֹתוֹ, לֹא זָכַר אֵת רֵעוֹ שֶׁיָּבֹא אַחֲרֵיהוּ".

כָּכָה בְּדַבְּרָהּ הִגִּיעָה עִם הֶרְמָן לַמַּעֲלוֹת הָרְחָבוֹת.

יָרְדוּ הָעַיְנָה, עַל גְּדֵרַת אַגָּנוֹ שָׁם שְׁנֵיהֶם יָשָׁבוּ.

לָקְחָה כַּד אֶחָד הַנַּעֲרָה בְיָדָהּ וַתִּשַּׁח לְשַׁאֲבָה,

לָקַח גַּם הֶרְמָן אֶת כַּדָּהּ הַשֵּׁנִי וְשָׁחַח לַמַּעְיָן;

צָפוּ כְנֶגְדָּם שְׁנֵי צַלְמֵי דְמוּתָם בִּתְכֵלֶת שָׁמָיִם,

יַחַד הֵם נָעִים וְרוֹחֲפִים, מִתְקָרְבִים, מַבִּיטִים יְדִידוּת.

"הַטִּי נָא כַּדֵּךְ, הַשְׁקִינִי", לָהּ אָמַר הַנַּעַר בְּחֶדְוָה.

פִּי-כַד לְפִיהוּ אָז תַּגַּע הַנַּעֲרָה. וְשׁוּב הֵמָּה יוֹשְׁבִים

יַחְדָּו בְּנַחַת, נִשְׁעָנִים לַכֵּלִים; וַתִּשְׁאַל הַנַּעֲרָה:

"אֵיכָה נִקְרֵיתָ, אֲדוֹנִי, הַגִּידָה, בְּמָקוֹם זֶה עָתָּה?

אֵיךְ בְּלִי סוּסִים לְכָאן כְּבָר הִגַּעְתָּ מִמְּקוֹם פְּגַשְׁתִּיךָ?"

רֶגַע הוּא הִבִּיט לָאָרֶץ בְּחָשְׁבוֹ, וַיִּשָּׂא לָהּ עֵינָיו,

שָׁלֵו שַׁלְאֲנָן נִסְתַּכֵּל בְּחִבָּה עַד עֹמֶק עֵינֶיהָ

בְּנֶפֶשׁ נֻחָמָה; אוּלָם לְדַבֵּר אֵלֶיהָ אֲהָבִים,

גַּלּוֹת לָהּ לִבּוֹ לֹא יָכֹל; בְּלִי חֶמְדַּת אַהֲבָה בּוֹ צָפוּ

עֵינֵי תְבוּנוֹת הַלָּלוּ, שָׁאֲלוּ אַךְ דִּבְרֵי תְבוּנָה.

כָּבַשׁ הַנַּעַר אֵת רוּחוֹ וּבְחֶסֶד אֵלֶיהָ יְדַבֵּר:

"שִׁמְעִי נָא, בַּת, וְאַגִּידָה דְבָרָי, וְכֵן לִשְׁאֵלָתֵךְ

מַעֲנֶה תִּמְצָאִי: דְּעִי, אַךְ בִּגְלָלֵךְ הֵן בָּאתִי הַפָּעַם!

הִנֵּה אָנֹכִי בְּאָשְׁרִי עִם אָבִי וְאִמִּי אֵשֵׁבָה,

עִמָּם אֶעֶזְרָה בַּהֲלִיכוֹת הַבַּיִת וּבְכָל הַנְּכָסִים.

יָחִיד אָנֹכִי לָהֵמָּה, וְרַבָּה וְשׁוֹנָה הַמְּלָאכָה:

לְעִסְקֵי הַשָּׂדֶה אֲנִי הַמְּפַקֵּחַ, וְאָבִי הַשַּׁקְדָּן

מַנְהִיג הַבַּיִת, וְאִמִּי הִיא נֶפֶשׁ-כָּל-מַעֲשֶׂה בַּזְּרִיזוּת.

אוּלָם, בְּוַדַּאי הֵן תֵּדְעִי גַם אָתְּ, כִּי אַנְשֵׁי-הַשָּׁרֵת

בְּקַלּוּת הַדַּעַת וּבְזִלְזוּל הַמְּלָאכָה לַגְּבֶרֶת יַכְאִיבוּ, –

תַּחֲלִיף הַמְשָׁרְתִים, וְנִמְצֵאת מַחֲלִיפָה אַךְ חֶסְרוֹן בִּמְעֻוָּת.

לָכֵן כְּבָר בִּקְּשָׁה זוֹ אִמִּי לְבֵיתָהּ נַעֲרָה נֶאֱמָנָה,

עֵזֶר וְלֹא רַק בַּיָּד, אַךְ גַּם בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה,

לָהּ, תַּחַת בִּתָּהּ שֶׁמֵּתָה בַּיַּלְדוּת, כִּי תִהְיֶה הַנַּעֲרָה.

עַתָּה פְּגַשְׁתִּיךְ בְּנָהֳגֵךְ בַּקָּרוֹן, רְאִיתִיךְ עַסְקָנִית,

עָצְמַת-יָדַיִם, זְרִיזוּת וּבְרִיאוּת בְּנַפְשֵׁךְ רָאִיתִי,

כֵּן גַּם שָׁמַעְתִּי מִדְבָּרֵךְ תְּבוּנוֹת, וַתִּיטְבִי בְּעֵינָי.

שַׁבְתִּי, וּלְהוֹרַי וִידִידֵי-בֵיתֵנוּ הִלַּלְתִּיךְ כְּפָעֳלֵךְ.

עַתָּה, הִנֵּה זֶה בָּאתִי לְדַבֵּר אֵלַיִךְ וּלְהַגִּיד:

חֵפֶץ אֲבוֹתַי גַּם חֶפְצִי, – הוֹ, סִלְחִי, אִם לָעוּ דְבָרָי!"

"אַל נָא תִּמָּנַע מֵהַגִּיד חֶפְצֶךָ", לוֹ עָנְתָה הַנַּעֲרָה,

"לֹא נֶעֱלָבְתִּי, וְאַף גַּם בְּתוֹדָה אֶת דְּבָרְךָ אֶשְׁמָעָה.

הַגֵּד מְפֹרָשׁ. אָנֹכִי, אֲדוֹנִי, נְכוֹנָה לְשָׁמְעָה:

סוֹכְנָה לַבַּיִת, לְעָבְדָה בַּמְּלָאכָה וְלִשְׁמוֹר אֶת טוּבוֹ,

נַעֲרָה מְשָׁרְתָה לִפְנֵי אֲבוֹתֶיךָ אָבִיתָ שָׂכְרֵנִי,

יַעַן רָאִיתָ וַתִּשְׁפֹּט כִּי זְרִיזָה וּמְנֻסָּה אָנֹכִי,

עַל-כֵּן אָמַרְתָּ, כִּי אֵדַע לְהָפִיק רְצוֹנָם בַּבָּיִת?

קָצְרָה שְׁאֵלָתְךָ, וְלָכֵן גַּם תִּקְצַר תְּשׁוּבָתִי אֵלֶיךָ:

הִנְנִי אֵלֵכָה. לִי קוֹרֵא מַזָּלִי, וּלְקוֹלוֹ אֶשְׁמָעָה.

פֹּה זֶה מִלֵּאתִי חוֹבָתִי, הֵבֵאתִי הֶחָיָה בְּשָׁלוֹם

אֶל קְרוֹבֶיהָ בַּמַּחֲנֶה, וְהֵמָּה גַם שָׂמְחוּ כִּי נִצְּלָה;

רֹב הַפְּזוּרִים נֶאֶסְפוּ גַם הֵמָּה, וְיִתְרָם עוֹד יָבֹא;

רַבִּים כְּבָר חוֹשְׁבִים בְּקָרוֹב כֵּן לָשׁוּב אֶל בֵּיתָם, –

עָשׂוּי כָּל גּוֹלֶה לְקַוּוֹת שִׁיבָתוֹ; אַךְ לֹא כֵן אָנֹכִי,

רַמֵּה אֶת נַפְשִׁי לֹא אוּכַל בְּתִקְוָה בַּיָּמִים הָאֵלֶּה.

רוֹאֶה בִּי לִבִּי, כִּי עוֹד נָכוֹנוּ גַם פְּגָעִים וּתְלָאוֹת.

פָּקַר הָעוֹלָם, הֻתְּרָה הָרְצוּעָה, וּמִי יִקְשְׁרֶנָּה,

אִם לֹא הַצָּרָה, הַמִּשְׁפָּט הַגָּדוֹל הַבָּא לִקְרָאתֵנוּ?

עַל-כֵּן אַךְ טוֹב לִי, אִם אֶמְצָא לְהַחֲיוֹת בִּמְלָאכָה אֶת נַפְשִׁי,

לַעֲבוֹד אִישׁ נִכְבָּד בְּעַמּוֹ וּגְבִרְתּוֹ הָאִשָּׁה הַטּוֹבָה;

כִּי הֵן לֹא נָאוֶה לְעַלְמָה הֱיוֹתָהּ אַךְ גֵּרָה גְרוּרָה.

הִנֵּה אָשׁוּבָה, אָבִיאָה הַכַּדִּים, אֲבָרְכָה יְדִידַי,

אַף אֵת בִּרְכָתָם אֶשְׁאָלָה לַפְּרֵדָה, וְאֵלְכָה כֵן עִמָּךְ.

בֹּאָה, כִּי תִרְאֵם גַּם אַתָּה, מֵהֵמָּה אָז שָׁם תִּקָּחֵנִי".

שָׂמַח הַנַּעַר בְּשָׁמְעוֹ כִּי אָבְתָה הַנַּעֲרָה לָלֶכֶת,

אוּלָם, עֲדַיִן הוּא תוֹהֶה לְהַגִּיד כָּל לִבּוֹ אֵלֶיהָ,

נִמְלַך וְהֶחֱלִיט כִּי מוּטָב שֶׁתִּשְׁהֶה עֲדַיִן בַּטָּעוּת,

עַד כִּי יְבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ, שָׁם יִרְכֹּש לְבָבָהּ בְּאַהֲבָה.

אַךְ, הָהּ! טַבַּעַת הַזָּהָב לָהּ, סִמַּן קִדּוּשִׁין בָּאֶצְבַּע.

דּוּמָם אָז יָחִיל הַנַּעַר, תָּאֵב לְהַקְשִׁיב אֶמְרָתָהּ:

"נֵלְכָה", אָז תֹּאמַר הַנַּעֲרָה, "בָּנוֹת הַמְאַחֲרוֹת לָשֶׁבֶת

אֵצֶל הַבְּאֵר עַל הַכֵּלִים, הַבְּרִיּוֹת מְלִיזוֹת אַחֲרֵיהֶן;

אַף כִּי אִם נָעִים לְפַטְפֵּט בְּהָקִיר הַבַּיִר מֵימֶיהָ".

קָמוּ וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד שׁוּב כֵּן הִבִּיטוּ הַמָּיְמָה,

שׁוּב בָּבוּאוֹתָם נִשְׁקָפוּ, וַתֹּאחֲזֵם כֵּן אַוָּה עֲנֻגָּה.

דּוּמָם אָז תִּקַּח הַכַּדִּים, בְּאָגְנָם תִּשָּׂאֵם הָעַלְמָה,

תַּעַל בַּמַּעֲלוֹת, וְהֶרְמָן אַחֲרֶיהָ שׁוֹאֵף אֶל צִלָּהּ.

בִּקֵּשׁ הוּא לִטּוֹל כַּד אֶחָד מִיָּדָהּ לְהָקֵל מַשָּׂאָהּ,

אָמְרָה: "הֶרֶף, כִּי נוֹחַ לַנֹּשֵׂא מַשָּׂא הַשָּׁקוּל.

וְאֵיךְ אֶת הָאָמָה יְשָׁרֵת הָאָדוֹן הַמְצַוֶּה עָלֶיהָ?

אַל-נָא בְּעֶצֶב כֹּה תַבִּיט עָלָי, לְגוֹרָלִי אַל תָּנֹד.

שָׁרֵת הִסְכִּינָה הָאִשָּׁה מֵעוֹדָהּ, לְזֹאת הִיא יְעוּדָה;

עָבֹד תַּעֲבֹד וְכָכָה תַגִּיעַ לִהְיוֹת הַשַּׁלָּטֶת,

מוֹשְׁלָה בְּבֵיתָהּ, גְּבֶרֶת הַמְצַוָּה מִלִּפְנֵי הַבָּעַל.

אִשָּׁה מִנֹּעַר תְּשָׁרֵת לָאָח, לָאָבוֹת תַּעֲבֹד,

כֵּן כָּל יָמֶיהָ אַךְ תֵּצֵא וְתָבֹא, אַךְ תִּשָּׂא וּתְנַטֵּל,

כֵּן לְזוּלָתָהּ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ תָּכִין כָּל מַחֲסוֹר.

מוּטָב לָאִשָּׁה הִתְרַגֵּל לְחֶבְלָהּ, כָּל מַעֲשֶׂה כָּל דֶּרֶךְ

לָהּ לֹא יִכְבָּדוּ. לֵילוֹת כַּיָּמִים תַּעֲשֶׂה בַּמְּלָאכָה,

מַעֲשֶׂה גַּם קָטָן לֹא יָזֹל עָלֶיהָ, לֹא דַקָּה לָהּ מַחַט.

נַפְשָׁהּ כֵּן תִּשְׁכַּח, בְּטוֹבַת אֲחֵרִים אַךְ תִּרְאֶה חַיָּתָהּ.

אֵם הִיא הָאִשָּׁה, וּמִדַּת הָרַחֲמִים אַךְ הִיא תְּחַזְּקֶנָּה,

דְּאָגָה עַל מַכְאוֹב כֵּן תִּשָּׂא בְּחֶמְלָה, תַּעֲנֶה לַיּוֹנֵק

לַיְלָה יְעִירָהּ, מֵחוֹלָה וִיגֵעָה כִּי יִדְרֹש אֶת אָכְלוֹ.

עֶשְׂרִים בַּגְּבָרִים לֹא יִשְּׂאוּ גַם יַחַד הַנִּטָּל עָלֶיהָ;

אֵל אַל יְנַסֵּם, אַךְ אַל נָא יִשְׁכְּחוּ תּוֹדָה לָאִשָּׁה".

כָּכָה לְהֶרְמָן הַשּׁוֹתֵק תְּדַבֵּר עַד בֹּאָם הַגַּנָּה.

קָרְבוּ לַגֹּרֶן, שֶׁשָּׁם עֲלֵי מַצָּע הֶחָיָה שָׁכָבָה,

בֵּינוֹת לַבָּנוֹת, הִצִּילָה הָעַלְמָה; הַנָּאווֹת הַתַּמּוֹת

כֻּלָּן מִסָּבִיב בְּשִׂיחָה עַלִּיזָה הָאֵם תְּשַׁעֲשַׁעְנָה.

בָּאוּ הֵם שְׁנֵיהֶם בַּמְּסִבָּה, וּכְנֶגְדָּם כֵּן נִכְנַס הַשּׁוֹפֵט;

שְׁתַּיִם יְלָדוֹת, הָאַחַת מִימִינוֹ הַשֵּׁנִית מִשְּׂמֹאלוֹ

יוֹלִיךְ, – שְׁתֵּיהֶן בַּמְּהוּמָה אָבָדוּ, וְעַתָּה הַזָּקֵן

סוֹף-סוֹף מְצָאָן וּלְאִמָּן הֱבִיאָן. קָפְצוּ הַקְּטַנּוֹת,

דָּצוּ אֶל אִמָּן. שִׂמְחָה וְגִילָה, תָּשֹשְׂנָה הַפְּעוּטוֹת,

אָח קָטָן הֵן מָצְאוּ בְחֵיקָהּ שֶל אִמָּא, צַעֲצוּעַ מֶה חָדָשׁ!

"שָׁלוֹם לָךְ, דּוֹרֹתֵּאָה!" תִּצְוַחְנָה לָעַלְמָה יְדִידוּת,

לֶחֶם וָפֶרִי מִמֶּנָּה תִּשְׁאַלְנָה, אַךְ קֹדֶם-כֹּל – שְׁתִיָּה.

נָתְנָה הָעַלְמָה, וְשָׁתוּ מִיָּדָהּ הַקְּטַנּוֹת וְאִמָּן,

שָׁתוּ הַנְּעָרוֹת וְשָׁתָה הַשּׁוֹפֵט. לִרְוָיָה כֵּן שָׁתוּ

כֻּלָּם וְשִׁבְּחוּ הַמַּיִם הַטּוֹבִים, הַחֲמִיצִים בְּמַשְּׁהוּ,

מְשִׁיבֵי הַנֶּפֶשׁ, מַחֲלִימִים וּנְעִימִים לִשְׁתִיַּת הָאָדָם.

נוּגָה אָז תַּבִּיט הָעַלְמָה אֵלֵימוֹ וַתִּפְתַּח וַתֹּאמַר:

"שְׁמַעְנָה, אַחְיוֹתַי, הֵן פַּעַם אַחֲרוֹנָה הִיא זוֹ שֶׁאַגִּישָׁה

מַיִם שָׁאַבְתִּי בְּכַדִּי מִיָּדִי לְפִיכֶן בַּצָּמָא.

לָכֵן, בְּיוֹם חַם, כַּאֲשֶׁר תְּשׁוֹבְבוּ בַּמַּיִם נַפְשֵׁיכֶן,

עֵת הַמְּנוּחָה בַּצֵּל לָכֶן תִּנְעַם עַל מַעְיָן קַר טָהוֹר,

זְכֹרְנָה אֲחוֹתְכֶן שֶׁשֵּׁרְתָה לִפְנֵיכֶן בְּחֵפֶץ לְבָבָהּ,

טָרְחָה מֵאַחֲוָה וְעוֹד יוֹתֵר טָרְחָה בִגְלַלְכֶן מֵאַהֲבָה.

טוֹבוֹת עֲשִׂיתֶן גַּם אַתֶּן עִמָּדִי, עוֹד אַכִּיר לְהַבָּא.

צַר לִי הִפָּרֵד מִכֶּן; אֲבָל עַתָּה כָּל אֶחָד הֵן יַכְבִּיד

עַל-גַּב רֵעֵהוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לוֹ יָקֵל בְּעֶזְרָה,

בְּעוֹד לְאַרְצֵנוּ לֹא שַׁבְנוּ וְנִדַּד וְנָפוּץ בַּנֵּכָר.

הִנֵּה הַגֶּבֶר לוֹ תוֹדָה יָאֲתָה עַל מַתְּנַת יָדֵהוּ,

תַּכְרִיךְ הַיָּלוּד וּמָזוֹן לַגְּדוֹלִים זֶה הֵבִיא נְדָבָה;

עַתָּה זֶה בָּא לְקַחְתֵּנִי אֶל בֵּיתוֹ, לְשָׁרֵת אֱמוּנָה

לִפְנֵי אֲבוֹתָיו, עֲשִׁירִים נְדִיבִים, נִכְבָּדִים בִּקְהָלָם.

לֶכֶת כֵּן עִמּוֹ רָצִיתִי, כִּי תָמִיד הֵן תַּעֲבֹד הַנַּעֲרָה

וְקָשֶׁה לָהּ שֶׁבֶת בְּאֶפֶס כָּל מַעֲשֶׂה וּלְחַבֵּק יָדָיִם.

אַחֲרָיו אֵלֵכָה, כִּי נָבוֹן וְנָדִיב הוּא נִרְאֶה בְּעֵינָי,

כָּכָה אֲבוֹתָיו בְּוַדַּאי גַּם הֵמָּה, כָּרָאוּי לַגְּבִירִים.

שָׁלוֹם לָךְ אֹמַר, אֲחוֹתִי הַטּוֹבָה, וְשִׂמְחִי, הִתְעַנְּגִי

עַל זֶה הַיָּלוּד הַטּוֹב וְהַבָּרִיא, בְּנֵךְ הַמְמֻלָּח.

אוֹתוֹ בַּחֵיק בַּחִתּוּלִים הַלָּלוּ כִּי תְחַבְּקִיהוּ,

זִכְרִי הַבָּחוּר הַנָּדִיב הַזֶּה, כִּי מִיָּדוֹ הֵם לָנוּ,

הוּא הֵן גַּם אוֹתִי מֵעַתָּה יְכַלְכֵּל וְיַלְבִּישׁ מִטּוּבוֹ.

עַתָּה לְךָ, הַטּוֹב בָּאֲנָשִׁים – כֵּן אָמְרָה לַשּׁוֹפֵט –

אֶתֵּן תּוֹדָתִי! כְּאָב לִי הָיִיתָ לִפְרָקִים; זֹאת אֶזְכֹּר."

כָּרְעָה לָאִשָּׁה הַטּוֹבָה, לֶחָיָה הַבּוֹכָה בְּדִמְעָה,

נָשְׁקָה לָהּ נָשֹׁק, וְאָזְנָהּ כֵּן תַּקְשֵׁב בְּרָכָה בְּלָחַשׁ.

וְאַתָּה, הַשּׁוֹפֵט, הַזָּקֵן הַנִּכְבָּד, עָנִיתָ לְהֶרְמָן:

"וַדַּאי, לַבְּעָלִים הַנְּבוֹנִים תֵּחָשֵׁב, יְדִידִי הַצָּעִיר,

אַחֲרֵי כִי תֵדַע כֹּה לִבְחוֹר בָּעוֹזְרִים לְעִסְקֵי בֵיתֶךָ.

רָאֹה רָאִיתִי, כִּי בָקָר וְסוּסִים, אוֹ עִזִּים וּכְבָשִׂים

אָדָם כִּי יִקְנֶה, אוֹ יָמִיר, – יִתְבּוֹנֵן וְיִבְדֹּק כָּל גּוּפָם,

אוּלָם אִם אִישׁ, הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל בִּמְלַאכְתּוֹ,

אוֹ כִּי יַהֲרֹס וִיחַבֵּל הַכֹּל, אִם בֶּאֱמוּנָה לֹא יַעֲשֶׂה, –

אוֹתוֹ יֵשׁ לוֹקְחִים מֵאֲשֶׁר יַעֲלֶה הַגּוֹרָל בַּמִּקְרֶה;

אַחַר הֵן יִקּוֹט הָאָדוֹן בְּפָנָיו כִּי נִמְהַר לֹא בָחָן.

אָכֵן, כְּנִרְאֶה, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ וַתִּבְחַר בַּנַּעֲרָה

אֲשֶׁר לֹא רַבּוֹת כָּמוֹהָ בַּבָּנוֹת לַעֲבֹד וּלְהָבִין.

שָׁמוֹר וְזָכוֹר! כִּי כָל עוֹד שֶׁתִּהְיֶה בַּמְּלָאכָה עִמָּכֶם,

הִיא אַךְ כְּאָחוֹת כֵּן תִּיטַב אֵלֶיךָ וּכְבַת לַאֲבוֹתֶיךָ".

בָּאוּ קְרוֹבֵי הֶחָיָה מֵאֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה לְפָקְדָהּ;

מַתָּת כָּל אֶחָד לָהּ הֵבִיא וּבְשוֹרָה, כִּי נִמְצָא לָהּ מָעוֹן.

כֻּלָּם אָז שָׁמְעוּ כִּי הוֹלְכָה הַנַּעֲרָה – וּבֵרְכוּ לְהֶרְמָן.

מְבָרְכִים וּבְלִבָּם מִתְכַּוְּנִים, מַבִּיטִים הֵם בּוֹ וּמַבְחִינִים,

וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ גַם יֹאמַר בְּלַחַשׁ, בְּאָזְנוֹ יְדַבֵּר:

"אִלּוּ לַבַּעַל כֵּן יִהְיֶה הָאָדוֹן, וָטוֹב אָז לַנַּעֲרָה".

אָחַז אָז הֶרְמָן הָעַלְמָה בְיָדָהּ, זֵרְזָהּ וְאָמָר:

"קוּמִי נֵלֵכָה, כִּי נָטָה הַיּוֹם, וְהָעִיר הִיא רְחוֹקָה".

סַבּוּ הַנָּשִׁים אֵת דּוֹרֹתֵּאָה, חוֹבְקוֹת וְנוֹשְׁקוֹת,

הֶרְמָן יִמְשָׁכָהּ, וּבְרָכוֹת עָלֶיהָ תִרְעַפְנָה מִפִּיהֶן.

אוּלָם הַקְּטַנּוֹת בִּצְוָחָה וּבְכִיָּה אָז נָפְלוּ עָלֶיהָ,

אָחֲזוּ שִׂמְלָתָהּ, לְאִמָּן הַשְּׁנִיָּה לֹא נָתְנוּ לָלָכֶת.

אַחַת הַנָּשִׁים אָז תֹּאמַר לַבָּנוֹת, וּרְעוּתָהּ כֵּן תַּעַן:

"הַס, הַיְלָדוֹת! הִיא הֲרֵי הוֹלְכָה הָעִירָה, לְהָבִיא

רְקִיקֵי הַנֹּפֶת עִם הַמַּמְתַּקִּים, שֶׁהִזְמִין אֲחִיכֶן,

עֵת נְשָׂאַתְהוּ הַחֲסִידָה וַתַּעֲבֹר מֵעַל-בֵּית-הָאוֹפֶה;

עוֹד מְעַט תָּשׁוּב וּתְבִיאֵם בַּחֲפִיסוֹת מֻזְהָבוֹת וְנָאוֹת".

הִרְפּוּ הַקְּטַנּוֹת, וְהֶרְמָן הִתִּיקָהּ מִבֵּין כָּל הַזְּרוֹעוֹת,

מְשָׁכָהּ הִפְלִיגָהּ מִפְּנֵי כָל הַמַּפּוֹת לָהּ הוּנְפוּ מֵרָחוֹק.

מֶלְפֹּמֵנָה.

הֶרְמָן וְדוֹרֹתֵּאָה.

יַחְדָּו בִּשְׁנָיִם כֵּן יֵלְכוּ לְנֹכַח הַחַמָּה הַשּׁוֹקְעָה

בְּמִפְלְשֵׁי עָנָן, מִתְעַטְּפָה וּמְאַיְּמָה לָאָרֶץ בִּסְעָרָה,

שׁוֹלְחָה לַעֲבָרִים מִבַּעַד לִצְעִיפָהּ מֶבָּטִים הַדּוֹלְקִים,

תַּזְהִיר הַשָּׂדֶה בְּאוֹר זֶה הַמַּתְרֶה עַל נִסְתָּר מִתְרַגֵּשׁ.

יֹאמַר אָז הֶרְמָן: "הוֹ, לוּ הָרוּחַ בְּזַעֲמוֹ לֹא יָבִיא

בָּרָד וְזֶרֶם הַמַּשְׁחִית! הַקָּמָה כֹּה גָבְהָה יָפָתָה".

חוֹצִים עַד צַוָּאר הֵם עוֹבְרִים בֵּין גֹּבַהּ הַקָּנִים בַּמִּשְׁעוֹל,

שִׂמְחָה לִשְׁנֵיהֶם עַל גַּלֵּי הַדָּגָן הַגּוֹלְשִׁים בַּמֶּרְחָב.

פָּתְחָה הָעַלְמָה וַתֹּאמֶר לִידִידָהּ הַמְשַׁלְּחָהּ לְפָנָיו:

"נָדִיב הַתּוֹמֵךְ גּוֹרָלִי, אֲשֶׁר בְּצִלְּךָ אֶחְסָיָה,

בְּעוֹד שֶׁאֲחֵרִים הַתּוֹעִים בַּחוּצוֹת צְפוּיִים לַסְּעָרָה!

הַגֵּד לִי, מַה הוּא הַבַּיִת וּמָה אֲבוֹתֶיךָ, אֲלֵיהֶם

אָבֹא לְשָׁרְתָם מֵעַתָּה, לְעָבְדָם בְּחֵפֶץ לְבָבִי?

כָּל הַיּוֹדֵעַ אֶת רַבּוֹ הוּא יוּכַל לְהָפִיק רְצוֹנוֹ,

יֵדַע לְחַשֵּׁב מַעֲשֵׂהוּ בְּבוֹאוֹ לַעֲשׂוֹת וּלְהַתְקִין

דָּבָר הֶחָבִיב לָאָדוֹן, אוֹ חָשׁוּב לְפָנָיו בְּיוֹתֵר.

עַתָּה, אָבִיךָ, אִמֶּךָ – בַּמֶּה אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם?"

עָנָה וְאָמַר לָעַלְמָה הָעֶלֶם הַטּוֹב וְהַנָּבוֹן:

"אָכֵן חָכַמְתְּ, הָעַלְמָה הַטּוֹבָה, וְיָשָׁר בָּךְ לִבֵּךְ,

אִם רוּחַ וְחֵפֶץ לְבַב-אֲדוֹנַיךְ דָּרַשְׁתְּ כֵּן לָדָעַת!

הִנֵּה אָנֹכִי לֹא אוּכַל הָנִיחַ אֶת-דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבָּא,

אִם כִּי אֱמוּנָה בַּשָּׂדֶה בַּכֶּרֶם אֶעֱבֹד לַמּוֹעֵד,

חָרִישׁ וְקָצִיר, זָמִיר וּבָצִיר עָלַי הֵם כֻּלָּמוֹ.

אִמִּי אַךְ הִיא תִּשְׂבַּע רָצוֹן מִמֶּנִּי וּתְכַבֵּד פָּעֳלִי;

לָכֵן גַּם אַתְּ כֵּן תָּפִיקִי רְצוֹנָהּ בַּעֲשׂוֹתֵךְ בַּבַּיִת

מְלַאכְתֵּךְ אֱמוּנָה, לְכָל-בּוֹ כְּמוֹ לְשֶׁלָּךְ אִם תִּדְאָגִי.

אוּלָם זֶה אָבִי, הַנּוֹי הַחִיצוֹנִי לוֹ יַחֲנִיף וְיִנְעָם.

עַלְמָה בַּת טוֹבִים! שֶׁמָּא אַתְּ סְבוּרָה כִּי טָפַשׁ מֵרֶגֶשׁ

לִבִּי, אִם כָּכָה לֹא אָחוּשׁ מֵהַגִּיד לְאַחֵר עַל אָבִי?

בִּי לָךְ נִשְׁבָּעְתִּי! כִּי אַךְ בְּאָזְנַיִךְ הַפַּעַם זֹאת אָמְרָה

לְשׁוֹנִי, שֶׁאֵינָה רְגִילָה לְפִטְפּוּט בְּעָלְמָא. וְלָמָּה?

יַעַן כִּי אַתְּ מִלִּבִּי וְנַפְשִׁי כָּל אֵמוּן תִּקְרָאִי.

אָבִי מְבַקֵּשׁ וְאוֹהֵב גַּם קִשּׁוּט הַחֵן שֶׁבַּחַיִּים,

אוֹתוֹת הַמַּרְאִים וּמְגַלִּים לוֹ חִבָּה וְכָבוֹד בְּפָנָיו,

עַל-כֵּן יֵשׁ יָחֹן לִפְעָמִים אִישׁ פָּחוּת הַמֵּבִין נִמּוּסִים

וְיִזְעַף לִפְעָמִים עַל אָדָם הַשָּׁקוּד לְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת".

שָׂשָׂה לַעֲנוֹת הָעַלְמָה, בַּהֲחִישָׁהּ פְּעָמֶיהָ הַמְּהִירוֹת,

קַלָּה לְדַלֵּג כִּצְבִיָּה בַּמִּשְׁעוֹל הַמַּאֲפִיל, וַתֹּאמֶר:

"רְצוֹן-אֲבוֹתֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם אֲקַוֶּה כִּי אֶמְצָא, אָפִיקָה.

חֵפֶץ אִמֶּךָ בְּטִבְעִי וּבְנַפְשִׁי יִמָּצֵא מֵאֵלָיו,

גַּם חֵן הַחִיצוֹן, כְּחֵפֶץ אָבִיךָ, לֹא זָר לִי מֵעוֹדִי.

קְרוֹבִים לַפְרַנְקִים יָשַׁבְנוּ מֵעוֹלָם, וְהֵמָּה מִקֶּדֶם

טִפְּחוּ הַחֵן וְהַנִּימוּס הֶעָדִין; שָׁם נָדִיב גַּם אִכָּר,

אִישׁ לְמִינֵהוּ, טוּב-טַעַם וְנִימוּס שֶׁל כָּבוֹד מִשְׁפָּטָם.

כֵּן גַּם אֶצְלֵנוּ לְמוּדִים הַיְלָדִים לְקַדֵּם אֲבוֹתָם,

לָבֹא לִפְנֵיהֶם בְּקִידָה וּנְשִׁיקָה לְבִרְכַּת הַשַּׁחַר,

מִדּוֹת הַנִּימוּס כֵּן חֻנְּכוּ לְשָׁמְרָה גַּם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.

כָּל שֶׁלָּמַדְתִּי, כָּל שֶׁחֻנַּכְתִּי בַּטּוֹבָה מִנְּעוּרַי,

כָּל-תֹּכֶן-לִבִּי לַאֲדוֹנִי הַזָּקֵן, אָבִיךָ, יֵרָאֶה.

אוּלָם, מִי כֵן יוֹרֵנִי פָּנֶיךָ הִתְהַלֵּךְ, כִּרְצוֹנְךָ

אַתָּה, הַיָּחִיד לְהוֹרֶיךָ, נְגִידִי וּמְצַוִּי לֶעָתִיד?"

כָּכָה בְּדַבְּרָהּ, הִגִּיעוּ עַד הָאֲגַסָּה בָּרָמָה.

סַהַר הַמָּלֵא בְּהוֹדוֹ נִתְבַּהֵר וְזָרַח מִמָּרוֹם, –

הָיָה הַלָּיְלָה. אַחֲרוֹנֵי דִמְדּוּמֵי הַחַמָּה נִבְלָעוּ,

רָבְצוּ בַּשְּׁפָעוֹת לְקַוִּים, לִגְבוּלוֹת, אֵלּוּ מוּל אֵלּוּ

אוֹרוֹת בְּהִירִים כַּיּוֹם וְצִלְלֵי-לַיִל אֲפֵלִים.

נֹעַם שִׂיחָתָהּ, שְׁאֵלָתָהּ אֵלֵיהוּ, יִשְׁמַע אָז הֶרְמָן

כְּעָמְדָם בְּצֵל הָאִילָן הֶעָנֵף, בַּמָּקוֹם הֶחָבִיב

עָלָיו, שֶׁשָּׁם בְּאַהֲבָתוֹ גַּם בָּכָה הַיּוֹם לָהּ, לַגּוֹלָה.

הִמְתִּין עַד שֶׁבֶת הַנַּעֲרָה לָנוּחַ כִּמְעַט עַל הָאָבֶן,

הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיֵּשֶׁב וַיֹּאמַר:

"יֹאמַר לָךְ לִבֵּךְ, כְּחֶפְצוֹ עֲשִׂי וְהִתְהַלְּכִי לְפָנָי".

יוֹתֵר לֹא הֵעֵז לְהַגִּיד אֵלֶיהָ, אִם כִּי הַשָּׁעָה

יָפָה הָיָתָה; הוּא פָחַד פֶּן יוֹצִיא, יְמַהֵר מִפִּיהָ

אֹמֶר הַ"לָּאו", וְגַם הַטַּבַּעַת, – הָהּ, אוֹת זֶה הַמַּמְאִיר! –

שָׂמָה לוֹ מַחֲסוֹם. יָשְׁבוּ כֵן דּוּמָם שְׁנֵיהֶם גַּם יָחַד.

פָּתְחָה הַנַּעֲרָה וַתֹּאמֶר: "מַה מָּתוֹק אוֹר סַהַר בְּהִלּוֹ!

בָּהִיר זֶה נָגְהוֹ וּמֵאִיר עֵינַיִם כַּבֹּקֶר בְּצֵאתוֹ.

הִנֵּה כֵן אֶרְאֶה הָעִיר וּבָתֶּיהָ, כֻּלָּם עַד בָּרוּר,

חַלּוֹן בָּרָמָה עַל גַּג שָׁם יְנוֹצֵץ, שִׁמְשׁוֹתָיו אֶסְפֹּרָה".

"חַלּוֹן רָאִית שָׁם מִנֶּגֶד", כֵּן יֹאמַר הַנַּעַר מִתְאַפֵּק,

"הוּא עַל בֵּיתֵנוּ, הַמָּעוֹן שֶׁאֵלָיו אוֹבִילֵךְ הַפָּעַם.

זֶה חַלּוֹן חֶדְרִי, בַּעֲלִיַּת הַגָּג שָׁם אֵשֵׁבָה; וְאוּלַי

חֶדְרֵךְ זֶה יִהְיֶה, כִּי סִדְרֵי הַבַּיִת יִשְׁתַּנּוּ בְּבֹאֵךְ.

פֹּה לְפָנַיִךְ שְׂדוֹתֵינוּ, כְּבָר בִּכְּרָה קָמָתָם לַקָּצִיר, –

בְּצֵל זֶה נָנוּחַ, כְּחֹם הַיּוֹם נֹאכַל פֹּה בַּצָּהֳרָיִם.

אוּלָם נָקוּמָה, בְּדֶרֶךְ הַכֶּרֶם וְהַגָּן שָׁם נֵרֵדָה;

רוּחַ הַסַּגְרִיר בָּא, הוֹלֵךְ מִמֶּרְחָק בְּזִיקֵי הַבְּרָקִים,

וְעוֹלִים הֶעָבִים לִבְלֹעַ הַסַּהַר הַמֵּאִיר נְעִימוֹת".

קָמוּ, הִתְחִילוּ לָרֶדֶת בְּמִשְׁעוֹל הַקָּמָה הַגְּבוֹהָה,

יוֹרְדִים וְשָׂשִׂים כֵּן יַחְדָּו לְנֹגַהּ הַלַּיְלָה הַבָּהִיר

בָּאוּ הַכַּרְמָה, אֶל אֹפֶל סְבָכָיו בַּצְּלָלִים נִכְנָסוּ.

צוֹעֵד הַנַּעַר מוֹבִילָהּ בַּמּוֹרָד, בְּדֶרֶךְ הַשְּׁקִיפִין,

שִׁבְרֵי-הָאֶבֶן הַבְּנוּיִים לִדְרָגוֹת בַּמִּשְׁעוֹל הַמְסֻכָּךְ.

לְאִטָּהּ כֵּן תֵּרֵד הַנַּעֲרָה בְּסָמְכָהּ יָדֶיהָ עַל כְּתֵפָיו.

תּוֹעֶה בִנְגוֹהוֹת, לְסֵרוּגִין יָצִיץ מִבֵּין הָעֳפָאִים

סַהַר, בְּטֶרֶם יִסָּתֵר וְעָזַב אֶת שְׁנֵיהֶם בַּחֹשֶךְ.

תּוֹמֵךְ בִּזְהִירוּת הַבָּחוּר הֶחָסוֹן לָעַלְמָה שֶׁסָּמְכָה

נַפְשָׁהּ עָלֵיהוּ, – שֶׁאֵינָהּ בְּקִיאָה בְּדֶרֶךְ הַטְּרָשִׁין.

פִּתְאֹם מָעֲדָה וַתִּמּוֹט לִנְפִילָה, כִּי נָקְעָה כַף רַגְלָהּ.

חָפַז וּפָנָה הַנַּעַר הַזָּרִיז וּפָשַׁט אֶת יָדָיו,

הַחְזֵק וְסָעֹד בַּנֶּפֶשׁ הַחֲמוּדָה, – וַתִּצְנַח עַל שִׁכְמוֹ.

חָזֶה אֶל חָזֶה וּלְחִי אֶל לֶחִי נִדְבָּקוּ וַיַּחֲנוּ.

עָמַד הַנַּעַר כְּפֶסֶל הַשַּׁיִשׁ, כּוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ,

חָבֹק לֹא יַחֲבֹק הַנַּעֲרָה בְּאַוָּה, אַךְ נִצָּב לְסַעֲדָהּ.

נַפְשׁוֹ מַרְגִּישָׁה בַּסֵּבֶל הַנֶּחְמָד, בִּדְפִיקַת לֵב חָמִים,

וְנוֹדֵף מֵאַפָּהּ זֶה רוּחָהּ בְּבָשְׂמוֹ וְנוֹשֵׁם עַל שְׂפָתָיו.

אוּלָם כְּאִישׁ בִּגְבוּרָתוֹ אַךְ יִסְבֹּל עֲתֶרֶת הָאִשָּׁה.

שָׁבָה הִתְאַפְּקָה בִּכְאֵבָהּ וַתֹּאמֶר בִּשְׂחוֹק וַהֲלָצָה:

"סִמָּן לִכְעָסִים, כֵּן אוֹמְרוֹת הַבְּרִיּוֹת, אִם תֵּקַע הָרֶגֶל

אֵצֶל הַמִּפְתָּן, בְּעָבְרָה הַבָּיְתָה. אָמְנָם, הָיִיתִי

רוֹצָה בְּסִמָּן הַיָּפֶה מִזֶּה, לְשַׁעַת כְּנִיסָתִי!

נַמְתִּין כִּמְעָט, עַד יִרְוַח לִי; וַאֲבוֹתֶיךָ לֹא יֹאמְרוּ:

בַּעַל-בִּישׁ-גַּדָּא! אָמָה צוֹלַעַת הִכְנַסְתָּ לַבָּיִת".

אוּרָנִיָּה

הַבָּאוֹת.

מוּזוֹת! אַתֵּנָה חֲנַנְתֶּן אֶת-נַפְשׁוֹת-הָאַהֲבָה עַד-הֵנָּה,

בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה שְׁלַחְתֶּן הָעֶלֶם, נִלְוִיתֶן אֵלֵיהוּ,

בְּחֵיקוֹ הָעַלְמָה הַחֲמוּדָה הִטַּלְתֶּן עוֹד לִפְנֵי הֵאָרְשָׂם:

בֹּאנָה, אֶת שְׁנֵי הַנֶּאֱהָבִים הַנְּעִימִים בִּבְרִיתָם הָבֵאְנָה, –

עָבִים, הָעוֹלִים עַל הוֹד שְׁמֵי-אָשְׁרָם, קֹמְנָה וּמְחֶינָה!

אוּלָם רִאשׁוֹנָה הַגֵּדְנָה הַנַּעֲשֶׂה כָּעֵת שָׁם בַּבָּיִת.

הִנֵּה הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית נִכְנֶסֶת הָאֵם הַנִּסְעָרָה,

שָׁבָה לַגְּבָרִים הַחַדְרָה, לְרֶגַע אַךְ יָצְאָה מִפְּנֵיהֶם,

תְּדַבֵּר בִּדְאָגָה, כִּי חָשְׁכָה הַלְּבָנָה וּבָאָה הַסּוּפָה;

תְּדַבֵּר בִּבְנָהּ, כִּי הוּא נִשְׁאַר בַּחוּץ לְסַכָּנַת הַלָּיִל,

כֵּן גַּם תִּתְרָעֵם עַל שְׁנֵי הַיְדִידִים, שֶׁהֵם עִם הָעַלְמָה

דָּבָר לֹא דִבְּרוּ לְקַחְתָּהּ וְעָזְבוּ הַנַּעַר לְנַפְשׁוֹ.

"רָעָה עַל רָעָה תּוֹסִיפִי!" לָהּ עָנָה הַבַּעַל בְּרֹגֶז;

"רָאֹה הֵן תִּרְאִי כִּי נוֹחִיל גַּם אָנוּ וּנְצַפֶּה לָאַחֲרִית".

פָּתַח בְּנַחַת לְהַטִּיף דְּבָרָיו הַשָּׁכֵן הָרַקָּח:

"בְּשָׁעוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת כָּאֵלּוּ, אַזְכִּירָה לִבְרָכָה אֶת אָבִי,

עָלָיו הַשָּׁלוֹם; שֶׁהוּא בְּחָכְמָתוֹ, בְּעוֹדֶנִּי אַךְ יָלֶד,

כָּל קֹצֶר-רוּחַ כֵּן עָקַר מִנַּפְשִׁי, לֹא הִשְׁאִיר כְּנִימָה,

הַמְתֵּן לִמְּדַנִי בִּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ, בַּחֲכָמִים אֵין מָשְׁלָהּ".

אָמַר הַכֹּהֵן: "הֲתַגִּיד אֵיךְ עָשָׂה אָבִיךָ הַמּוֹפֵת?"

"מוּסַר-הַשְׂכֵּל בַּדָּבָר", עָנָה הָרַקָּח, "וְעַל כֵּן

אַגִּיד, אֲסַפֵּר. בְּעוֹדִי אַךְ יֶלֶד עָמַדְתִּי פַּעַם

בְּרִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת וְרוּחִי בִי קָצְרָה לְבֹא הַמֶּרְכָּבָה,

אֲשֶׁר בָּהּ נִסַּע בְּטִיּוּל שֶׁל עֹנֶג לַבְּאֵר בֵּין הָאֵלוֹת.

אוּלָם הִיא בוֹשְׁשָׁה; כְּחֻלְדָּה כֵּן רַצְתִּי מִפֶּתַח לְחַלּוֹן

יוֹרֵד בַּמַּעֲלוֹת וְעוֹלֶה וּמֵצִיץ וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

יָדַי לֹא נָחוּ, שִׁפְשַׁפְתִּין, שֻׁלְחָן וְכִסֵּא גֵרַדְתִּי;

רָקְעוּ רַגְלַי, בָּטָשׁוּ; קָרוֹב לִבְכִיָּה הָיִיתִי.

אָבִי הַמָּתוּן רָאָנִי בְכָךְ וְלֹא הֱנִיאַנִי,

עַד שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כִּמְטֹרָף, אַךְ אָז לְקָחַנִי בִזְרוֹעִי,

מָתוּן לַחַלּוֹן עִמָּדִי כֵּן נִגַּשׁ וְאָמַר בְּחָכְמָה:

"בֵּית-הַמְּלָאכָה לַנַּגָּר מִנֶּגֶד, הֲתִרְאֶה כִּי סָגוּר?

מָחָר יִפָּתַח, וּרְהִטְנִי וּמַשּׂוֹר יָנִיפוּ בַּמְּלָאכָה,

שָׁקֹד יִשְׁקֹדוּ, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב יַעַמְלוּ וְיַעֲשׂוּ.

אוּלָם חֲשָׁב-נָא אַךְ רֶגַע, כִּי יָאִיר הַבֹּקֶר וְיָעִיר

גַּם אֶת הַנַּגָּר וְגַם אֶת נְעָרָיו לְמַעַן יָכִינוּ

אָרוֹן שֶׁל מֵת בִּשְׁבִילֶךָ; יְמַהֲרוּ יַעֲשׂוּהוּ בְּחָפְזָה,

שׁוֹתְקִים וּטְרוּדִים מִיָּד כֵּן יָבִיאוּ לְכָאן אוֹתוֹ מָדוֹר,

הוּא זֶה הַקּוֹלֵט אֶת הַכֹּל, גַּם נִמְהָר גַּם מָתוּן, לַמְּנוּחוֹת,

עָלָיו כַּפֹּרֶת תְּכַסֶּה, וְנֶחְתָּם בּוֹ אָדָם לָעוֹלָם.

אָז כָּל הַדְּבָרִים כְּמַעֲשִׂים כֵּן נִרְאוּ וְנִצְּבוּ לְעֵינָי;

לוּחוֹת וּקְרָשִׁים נִצְמָדִים, הַצֶּבַע הַשָּׁחוֹר יִמָּרֵס, –

חֶרֶשׁ מִיָּד כֵּן יָשַׁבְתִּי וּמָתוּן לָרֶכֶב חִכִּיתִי.

עַל כֵּן בִּרְאוֹתִי אֲנָשִׁים נִסְעָרִים, נֶחְפָּזִים מֵהַמְתִּין,

זֵכֶר הָאַָרוֹן יַעֲלֶה עַל לִבִּי, אֲרוֹן-הַמְּנוּחוֹת".

עָנָה הַכֹּהֵן בְּשַׂחֲקָה: "מַרְאֵה הַמָּוֶת בְּאוֹנוֹ

אֵימָה לֹא יַטִּיל עַל חָכָם, לֹא יִרְאֶה בּוֹ צַדִּיק כִּלָּיוֹן.

הוּא אֵת הָאֶחָד לַחַיִּים אַךְ יִדְחֹף, לַעֲשׂוֹת יוֹרֵהוּ,

וְחִזֵּק לַשֵּׁנִי מִיגוֹנוֹ, לָעוֹלָם הַבָּא כִּי יְקַוֶּה;

חַיִּים לִשְׁנֵיהֶם כֵּן יִהְיֶה הַמָּוֶת. אָבִיךָ אַךְ עָוָה,

כִּי אַךְ הַמָּוְתָה הוּא הֶרְאָה בַּמָּוֶת לַיֶּלֶד הַנִּרְגָּשׁ.

הַרְאֵה לַנַּעַר תִּפְאֶרֶת הַזִּקְנָה, כְּבוֹד שֵׂיבָה בְּהוֹדָהּ,

יַבִּיט הַזָּקֵן אֶת חֶדְוַת הַנֹּעַר, – וְשָׂמְחוּ גַם שְׁנֵיהֶם

לִרְאוֹת אַךְ תְּחִיָּה חוֹזֶרֶת בִּתְקוּפַת-הַחַיִּים הַנִּצְחִית!"

פֶּתַע הַדֶּלֶת נִפְתָּחָה, וְנִרְאָה הַצֶּמֶד בְּיָפְיוֹ.

תָּמְהוּ הַיְדִידִים הַשְּׁנַיִם וְתָמְהוּ הָאָבוֹת הַטּוֹבִים,

תֹּאַר הַכַּלָּה הַנָּאוָה כְּתֹאַר הֶחָתָן הָאַבִּיר;

קָטָן אָז נִרְאָה הַפֶּתַח מֵהָכִיל שְׁנֵי גִבְהֵי-הַקּוֹמָה

אֵלּוּ, שֶׁבְּיַחַד כֵּן דָּרְכוּ עַל גַּבֵּי הַמִּפְתָּן, עָבָרוּ.

יַצֵּג אָז הֶרְמָן מִלִּפְנֵי אֲבוֹתָיו הָעַלְמָה שֶׁהֵבִיא,

עָנָה בִּדְבָרִים נִמְרָצִים: "הִנֵּה זוֹ עַלְמָה לְבֵיתְכֶם,

הוֹרַי, כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתֶּם. קַבְּלֶנָּה בְּרָצוֹן, אֲדוֹנִי

אָבִי, כִּי לָהּ כֵּן יָאָתָה. וְאַתְּ נָא שַׁאֲלִי לָהּ, אִמָּא

רְחִימָה, עַל עִסְקֵי הַבָּיִת, וְתִרְאִי – לָכֶם הִיא רְאוּיָה".

מִהֵר וְהִטָּה לַצַּד אֶת הַכֹּהֵן וְאָמַר עַל אָזְנוֹ

בְּלַחַשׁ: "אֲדוֹנִי נִכְבַּדִּי, עָזְרֵנִי הַפַּעַם בַּמְּבוּכָה,

מַהֵר וְהַתֵּר הַקֶּשֶׁר הַמְסֻבָּךְ, כִּי יָרֵא אָנֹכִי;

הֵן לֹא אָמַרְתִּי לַנַּעֲרָה כִּי רוֹצֶה אָנֹכִי לְאָרְשָׂהּ,

הִיא אַךְ לְעָבְדָה בַּבַּיִת, הֱיוֹת מְשָׁרֶתֶת הָלָכָה,

עַתָּה, בְּהִוָּדַע לָהּ חֶפְצִי, אֶפְחֲדָה לְבַל תַּעַזְבֵנוּ.

גְּשָׁה, הַתִּירָה וּפְשָׁר לִי! אַל נַשְׁהֶה עוֹד אוֹתָהּ בַּטָּעוּת.

הַחֲרֵשׁ וּשְׂאֵת עוֹד הַסָּפֵק לֹא אוּכַל, הַעֲלֵם נִלְאֵיתִי.

חוּשָׁה, אֲדוֹנִי, הַרְאֵנוּ גַם עַתָּה חָכְמָתְךָ כִּבַּדְנוּ!"

פָּנָה הַכֹּהֵן לַחֲבוּרָה וּבִקֵּשׁ לִפְתֹּחַ בַּדָּבָר,

אוּלָם כְּבָר עָכַר הָאָב אֶת הַנַּעֲרָה, הִכְלִימָהּ בִּדְבָרָיו,

אַף כִּי הוּא קִדֵּם פָּנֶיהָ בְּחֶדְוָה וַיְדַבֵּר יְדִידוּת;

דְּבָרִים נְכוֹחִים בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה כֵּן עָנָה וְאָמָר:

"כַּפְתּוֹר וָפֶרַח! מַה יִּשְׂמַח בִּי לִבִּי וְיָגִיל בִּרְאוֹתִי

טַעַם הַבֵּן כִּי טוֹב הוּא כְּטַעַם הָאָב. בְּשַׁעְתִּי,

מוֹצִיא הָיִיתִי לַמָּחוֹל אַךְ אֵת הַיָּפָה בַּבָּנוֹת,

כֵּן גַּם הֵבֵאתִי הַיָּפָה בַּבָּנוֹת אֶל בֵּיתִי לָאִשָּׁה.

נֶפֶשׁ הָאִישׁ הֵן נַכִּיר בָּאִשָּׁה שֶׁחָמַד וּבָחָר,

בָּהּ אַךְ יֵרָאֶה אִם יֵדַע לְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ כָרָאוּי.

אוּלָם גַּם אַתְּ, בַּת-חַיִל, הֵבַנְתְּ וַתַּחֲלִיטִי כְּרָגַע!

הֶרְמָן אִם שָׁאַל, כְּנִרְאֶה, אִי-אֶפְשָׁר עוֹד רֵיקָם הֲשִׁיבוֹ".

הֶרְמָן – דִּבְרֵי אָבִיהוּ עַל אָזְנָיו אַךְ חָלְפוּ נִדָּפוּ –

נַפְשׁוֹ נִרְעָדָה, וּדְמָמָה בְכָל הַמְּסִבָּה נָפָלָה.

נִצְּבָה הָעַלְמָה וַתַּבֵּט נְבוֹכָה, עַד נַפְשָׁהּ נִפְגָּעָה, –

לַעַג-הִתּוּלִים לָהּ נִדְמוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֻלָּהַם;

עָמְדָה, לְחָיֶיהָ הִסְמִיקוּ עַד עָרְפָּהּ, מִבֹּשֶת אָדָמָה,

אוּלָם הִיא אִמְּצָה עוֹד רוּחָהּ, הִתְאַפְּקָה וַתַּעַן לַזָּקֵן,

אַף כִּי אֶת כָּל-דַּאֲבוֹנָהּ הַסְתֵּר לֹא יָכְלָה, וַתֹּאמֶר:

"בְּרַם לְקַבָּלַת-פָּנִים כָּזוֹ הֵן לֹא הִתְקִינַנִי

קֹדֶם הַבֵּן, בְּסַפְּרוֹ עַל אָבִיו הָאֶזְרָח הַנִּכְבָּד.

הִנֵּה אָנֹכִי עוֹמֶדֶת פָּנֶיךָ, אֲדוֹנִי, אִישׁ מַשְׂכִּיל

בּוֹחֵן דְּרָכָיו, מִתְהַלֵּךְ עִם כָּל אִישׁ כָּרָאוּי לִכְבוֹדוֹ, –

אֶלָּא, כְּנִרְאֶה, דֵּי חֶמְלָה אֵין בְּךָ רַק לָעֲנִיָּה

אֲשֶׁר אַךְ עָבְרָה אֶת סִפְּךָ וַתַּעֲמֹד לְשָׁרֵת פָּנֶיךָ;

לוּלֵי-זֹאת, הֵן לֹא פָתַחְתָּ בְּדִבְרֵי מַהֲתַלּוֹת, לְמַעַן

אֶרְאֶה עַד כַּמָּה מֻפְלֶגֶת הֻצַּגְתִּי מִכֶּם וּמִבִּנְכֶם.

אָמְנָם, אַךְ דַּלָּה בִּצְרוֹרִי הַקָּטָן נִכְנַסְתִּי לְבֵיתְכֶם,

בַּיִת הַמָּלֵא כָּל טוּב וּמֵיטִיב אֶת לִבְּכֶם לַהֲלָצָה.

אוּלָם עִמָּדִי כְּבוֹדִי, וְלִבִּי לֹא טָפַשׁ מֵהַרְגִּישׁ.

לָמָּה, אֲדוֹנִי הַנָּדִיב, קִדְּמַנִי כֹה לַעְגְּךָ הַשָּׁנוּן,

זֶה הַמְגָרְשֵׁנִי, בְּעוֹדִי בַּמִּפְתָּן, בִּצְחוֹק מִבֵּיתֶךָ?"

נִבְהָל זָע הֶרְמָן, מְרַמֵּז לִידִידוֹ הַכֹּהֵן, כִּי יִגַּשׁ,

יָבֹא, יִתְעָרֵב בַּדָּבָר וְיָסִיר מְבוּכַת הַטָּעוּת.

מִהֵר הֶחָכָם וַיַּעֲמֹד וַיַּבֵּט בִּפְנֵי הַנַּעֲרָה,

רָאָה כַּעֲסָהּ הַמַּחֲרִישׁ, מַכְאוֹבָהּ דִּמְעָתָהּ עֲצוּרִים,

וְעָלְתָה בְדַעְתּוֹ, כִּי מוּטָב שֶׁתַּעֲמֹד עוֹד מִקְצָת בַּטָּעוּת,

אָמַר כֵּן נַסּוֹת עוֹד רוּחָהּ, הַכִּירָהּ בְּכַעֲסָהּ הַפָּעַם.

פָּנָה אֵלֶיהָ וְעָנָה, בְּדִבְרֵי נִסָּיוֹן יִבְחָנָהּ:

"שִׁמְעִי הַגֵּרָה", כֵּן אָמָר, "כְּנִרְאֶה, מֵרֹאשׁ לֹא חָשַׁבְתְּ לָךְ,

טֶרֶם מִהַרְתְּ וַתַּחְלִיטִי לָלֶכֶת עֲבוֹד אֵת אֲחֵרִים, –

מַהִי עֲבוֹדָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם הַמְצַוֶּה עָלָיִךְ.

תְּקִיעַת-הַכָּף הֲרֵי תַחֲלִיט אֶת גּוֹרַל הָאָדָם לְשָׁנָה,

הֶגֶה אַךְ אֶחָד שֶׁל "הֵן" מַעֲמִיס עַל אָדָם רֹב חוֹבוֹת.

קוֹשִׁי הַשִּׁעְבּוּד אֵינֶנוּ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לִשְׁלִיחוּת,

אַף לֹא בְּזֵעַת-אַפַּיִם מִלַּחַץ עֲבוֹדָה מַתְמִידָה, –

בַּעַל-הַבַּיִת הַשַּׁקְדָּן, כְּעַבְדוֹ גַם הוּא הֵן יַעֲבֹד;

אֶלָּא, סֵבֶל הָאָדוֹן כִּי יִזְעַף, וְאִם גַּם לֹא יִצְדַּק,

חֵפֶץ לְבָבוֹ הַמְשַׁנֶּה אֶת-טַעְמוֹ מַחֲמַת סְפֵקוּת,

רֹגֶז הָאִשָּׁה, בַּעֲלַת הַבַּיִת הַנּוֹחָה לְכַעַס,

זְדוֹן הַיְלָדִים, לֹא לָמְדוּ עוֹד מוּסָר וּפְרוּעֵי הַנִּמּוּס, –

זֶהוּ הַקּוֹשִׁי לַמְשָׁרֵת בַּבָּיִת, אֶת זֶה עָלָיו לִסְבֹּל

אַף גַּם לַעֲשׂוֹת כֵּן חֻקּוֹ בִּזְמַנּוֹ וּלְבִלְתִּי הִתְאוֹנֵן.

אוּלָם אוֹתָךְ רָאִיתִי, וְהִנֵּה נִרְגַּזְתְּ מֵהֲלָצָה

קַלָּה שֶׁאָמַר הָאָדוֹן. וּמַהוּ הַכָּעַס? זוֹ שְׁנִינָה

רְגִילָה, שֶׁאוֹמְרִין לִבְתוּלָה: לִפְלוֹנִי הַבָּחוּר לִבָּתֵךְ".

כָּכָה הוּא דִבֵּר, וּדְבָרָיו כֵּן נִחֲתוּ בִּלְבַב הַנַּעֲרָה.

שׁוּב הִיא לֹא יָכְלָה הִתְאַפֵּק; רֶגֶשׁ לְבָבָהּ נֶאְדָּרִי

נִגְלָה, גָּבַהּ כַּגַּל זֶה הֶחָזֶה בְפֶרֶץ אַנְחָתוֹ,

שָׁטְפוּ דְבָרֶיהָ מִפִּיהָ בְּדִמְעָה נוֹזֶלֶת מֵעָיִן:

"הוֹ, לֹא יֵדַע הֶחָכָם הַבָּא בַעֲצָתוֹ לַצָּרָה,

כַּמָּה לֹא תוּכַל אַךְ מִלָּה נִדֶּפֶת הָקֵל הַמַּכְאוֹב,

סֵבֶל הַלֵּב הַנַּעֲנֶה, הֶעֱמִיס עָלֵיהוּ מַזָּלוֹ.

שְׁלֵוִים וּשְׂמֵחִים אַתֵּמָה, וּשְׂחוֹק לָכֶם דִּבְרֵי הֲלָצָה;

לֹא כֵן הַחוֹלֶה, גַּם מַגַּע יָד קַלָּה אַךְ יַכְאִיב בְּשָׂרוֹ.

לֹא; בִּמְאוּם לֹא הוֹעַלְתִּי לוּ הַסְתֵּר וְהַצְפֵּן יָכֹלְתִּי,

מוּטָב, כִּי נִגְלָה וְנִרְאָה כָּעֵת אוֹתוֹ דָּבָר, שֶׁלְּעָתִיד

הָיָה אַךְ מַעֲמִיק מַכְאוֹבָיו בַּלֵּב וַיֹּאכְלֵנִי בַּיָּגוֹן.

הֶרֶף נָא, אֵלֵךְ! בַּבַּיִת הַזֶּה לֹא אוּכַל עוֹד שֶׁבֶת;

אֵצֵא, אָשׁוּבָה אֲבַקְּשָׁה אֶת אַחַי הַגּוֹלִים בְּעָנְיָם,

אוֹתָם בְּצַעֲרָם עָזַבְתִּי וְלִי אַךְ בִּקַּשְׁתִּי מָנוֹחַ.

אוּלָם, בְּטֶרֶם אֵלֵכָה, לֹא אֵבוֹשׁ, אַגִּידָה דְבָרִי;

יֵרָא כָעֵת אֲשֶׁר נֶחְבָּא תּוֹךְ לִבִּי לִהְיוֹת שָׁם שָׁנִים!

אָכֵן, לֹא נָאווּ לְאָמָה רַגְשָׁנוּת וְגַאֲוָה, וּלְרוּחִי

זָרוּ גַם שְׁתֵּיהֶן; אַךְ לַעַג הָאָב כֹּה נָגַע בִּלְבָבִי,

יַעַן כִּי אָמְנָם זֶה לִבִּי הוּא נָטוּי וְנִמְשָׁךְ לָעֶלֶם,

בֵּן זֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינַי הַיּוֹם כְּמוֹשִיעַ וּמַצִּיל.

כָּל הַיּוֹם הֶגְיוֹן-לְבָבִי הוּא הָיָה מֵעֵת עֲזָבַנִי

לֶכֶת לְדַרְכִּי. שִׁוִּיתִי לְנֶגְדִּי הַנַּעֲרָה בְאָשְׁרָהּ,

זוֹ אֲשֶׁר זָכְתָה וַתִּקֶּן לְבָבוֹ וְיָדוֹ לְעוֹלָם.

אַחַר, כַּאֲשֶׁר פְּגַשְׁתִּיו בַּשֵּׁנִית, בְּבֵין הָעַרְבַּיִם

אֵצֶל הַבְּאֵר, הוֹפִיעַ לְפָנַי כְּמַלְאָךְ מִמָּרוֹם.

לָכֵן בְּרָצוֹן אַחֲרֵיהוּ הָלַכְתִּי לִהְיוֹת לְאָמָה.

אַךְ לֹא אֲכַחֵד, כִּי אָמְנָם גַּם שָׂשָׂה בְלִבִּי תּוֹחֶלֶת

בְּלֶכְתִּי כֵן הֵנָּה, כִּי אוּלַי עוֹד אֶזְכֶּה גַּם לִרְכּוֹשׁ לְבָבוֹ

אַחֲרֵי הֱיוֹתִי כְעִקָּר בַּבָּיִת, בְּעָבְדִי אֱמוּנָה.

עַתָּה, הָהּ, רוֹאָה אָנֹכִי עַד כַּמָּה סִכַּנְתִּי בְנַפְשִׁי

לוּ בְקִרְבָתוֹ פֹּה אֵשֵׁב וְאֶשָׂא אַהֲבָתִי בְּחֻבִּי.

עַתָּה רָאִיתִי עַד כַּמָּה מֻפְלֶגֶת הִיא נַעֲרָה עֲנִיָּה,

מֻקְצָה מֵעָשִׁיר, וְלוּ גַם הַטּוֹבָה בַּבָּנוֹת הִיא תִהְיֶה.

כָּל זֶה אָמַרְתִּי, לְמַעַן לֹא יֶאְשַׁם לִפְנֵיכֶם זֶה לִבִּי

אֲשֶׁר כֹּה נִרְגַּשׁ בַּדְּבָרִים, שֶׁהֵמָּה גַם פָּקְחוּ אֶת עֵינָי.

עַתָּה הֵן אֶרְאֶה תוֹחַלְתִּי מֶה הָיְתָה, לוּ פֹה יָשַׁבְתִּי,

מְצַפָּה בְּאַוָּה, וְהוּא הֵבִיא כַלָּה אֶל בֵּיתוֹ לְעֵינָי.

אֵיכָה יָכֹלְתִּי אָז שְׂאֵת אֶת הַמַּכְאוֹב הַנֶּעְלָם בַּלֵּבָב!

טוֹב כִּי הָרְחָקְתִּי, וְטוֹב כִּי שִׁלַּחְתִּי אֶת סוֹדִי לַחָפְשִׁי,

עַתָּה עֲקַרְתִּיו, בְּעוֹד שֶׁהַפֶּצַע יוּכַל הֵרָפֵא.

עֵרוֹם לְבָבִי; עַתָּה לֹא אַשְׁהֶה עוֹד רַגְלִי בַּבָּיִת,

בּוֹ עַל מִשְׁבַּתִּי כּוֹאֵבָה אֶעֱמוֹד, נִכְלָמָה בְּהִתְוַדִּי

עַל מַאֲוַיֵּי לְבָבִי, בִּי יָצְרוּ תּוֹחֶלֶת נִכְזָבָה.

עַתָּה, לֹא לַיִל הָאָפֵל בְּחַשְׁרַת הֶעָבִים הַכְּבֵדוֹת,

אַף לֹא הָרַעַם בַּגַּלְגַּל (זוֹ אָזְנִי שָׁמָעָה) יַעַצְרוּנִי,

שֶׁטֶף הַגֶּשֶׁם, הַמָּטָר הַנִּתָּךְ וְסוֹחֵף בַּזָּעַם,

יִלְלַת הָרוּחַ בַּחוּצוֹת, בַּל יְעַכְּבוּנִי; כָּל אֵלֶּה

נָשֹא נָשָׂאתִי בִּמְנוּסַת הַגּוֹלֶה וְאוֹיֵב רוֹדְפֶנּוּ.

אָשׁוּב, אֵלֵכָה בַּגּוֹלָה, כַּאֲשֶׁר הִלַּכְתִּי עַד הֵנָּה.

זֶרֶם הַזְּמָן גְּרָפַנִּי, הִשַּׁנִּי יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.

שָׁלוֹם לָכֶם בְּמוֹשַׁבְכֶם! אָנֹכִי לְדַרְכִּי נֶהֱלָכְתִּי".

אָמְרָה וַתְּמַהֵר וַתֵּפֶן אֶל נֹכַח הַדֶּלֶת לְצֵאתָהּ,

עִמָּהּ אַךְ צְרוֹרָהּ הַקָּטֹן מִתַּחַת זְרוֹעָהּ תַּחְזִיקוֹ;

אוּלָם הָאֵם תְּפָשַׂתָּהּ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתֶיהָ לָהּ חָבְקָה,

קָרְאָה בִּתְמִיָּה לַנַּעֲרָה, עָצְרָה בְלֶכְתָּהּ וַתַּעַן:

"אִמְרִי, מֶה הָיָה לָךְ, בִּתִּי? וּמָה הַדְּמָעוֹת הַלָּלוּ?

לֹא! אָנֹכִי לֹא אַרְפֵּךְ; אֲרוּסַת בְּנִי הֵן אָתְּ, בִּתִּי!"

אַךְ זֶה הָאָב הוּא נִזְדַּקֵּף בְּמִרְיוֹ מִנֶּגֶד לַנָּשִׁים,

מַבִּיט בַּבּוֹכוֹת וַיַּעַן בְּדִבְרֵי הָרֹגֶז וַיֹּאמַר:

"הִנֵּה לִי שְׂכַר כָּל הַוִּתּוּר וַעֲבוֹר עַל הַמִּדּוֹת בַּחֲסִידוּת!

אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי זֶה בָּא לִי לְסִיּוּם הַיּוֹם זֶה הַנִּמְהָר.

כָּל הָעִנּוּיִים – וְלֹא דִמְעוֹת הַנָּשִׁים הַמְבַכּוֹת בְּקוֹלָן!

סִכְסוּךְ תַּתִּירוֹ בְּמַשְּׁהוּ תְּבוּנָה, תְּיַשְּׁרוֹ וּתְפַשְּׁרוֹ,

צַעֲקַת הַנָּשִׁים אִם תָּבֹא, תְּסַבְּכוֹ עַד טֵרוּף-הַדָּעַת.

נָשֹא זֹאת לֹא אוּכָל, נִלְאֵיתִי לְהַבִּיט גַּם הַהַתְחָלָה.

יִגְּמַר הַדָּבָר בִּלְעָדָי; לִישׁוֹן לִי אֵלְכָה אָנֹכִי".

נֶחְפָּז כֵּן פָּנָה בְּרָגְזוֹ לָלֶכֶת וְלָבֹא לַקִּיטוֹן,

לִשְׁכַּב בְּמִטַּת-הַזִּוּוּג, בָּהּ הִסְכִּין לִמְצֹא לוֹ מַרְגּוֹעַ.

עָמַד הַבֵּן לוֹ בַּדֶּרֶךְ, מְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים וְאוֹמֵר:

"אַל נָא תְמַהֵר כֹּה, אָבִי, אַל תִּקְצֹף בַּנַּעֲרָה עַל חִנָּם!

בִּי כָּל הָאָשָׁם, הַמְּבוּכָה הַזֹּאת אָנֹכִי עָשִׂיתִי,

אַף גַּם הַכֹּהֵן, בַּל אֵדַע מַדּוּעַ, עוֹד הוֹסִיף עָלֶיהָ.

יֹאמַר, אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן, – הֵן הַכֹּל אֵלֶיךָ גִלֵּיתִי;

עֶצֶב עַל כַּעַס זֶה לָמָּה תּוֹסִיפָה? גְּמָר נָא בַּעֲדֵנוּ!

יֵקַר נָא כְּבוֹדְךָ לֶעָתִיד כַּאֲשֶׁר הוֹקַרְתִּיו עַד הֵנָּה, –

לָמָּה כְּשׁוֹתֵק לָאֵיד כֵּן תַּעֲמֹד? חָכְמָתְךָ הַרְאֵנוּ!"

שׂוֹחֵק אָז יַעַן לְהֶרְמָן הַכֹּהֵן הַנִּכְבָּד וְיֹאמַר:

"חָכְמַת מִי הִיא, שֶׁכָּכָה הוֹצִיאָה מִפִּי זֹאת הַנְּבוֹנָה

וִדּוּי לְבָבָהּ, שֶׁרְחָשָׁיו אֵלֶיךָ לָדַעַת אִוִּיתָ?

אִם עוֹד לֹא הָיְתָה לְךָ דַאֲגָתְךָ אַךְ נַחַת וְחֶדְוָה?

אַתָּה קוּם דַּבֵּר! לָמָּה עוֹד מֵלִיץ בֵּינָהּ וּבֵינֶיךָ?"

נִגַּשׁ אָז הֶרְמָן וַיֹּאמֶר לָעַלְמָה בְּדִבְרֵי יְדִידוּת:

"לִבֵּךְ אַל יִזְעַף עַל דִּמְעָה שָׁפַכְתְּ וְעַל עֶצֶב הָעוֹבֵר;

אֵלֶּה אֶת-אָשְׁרִי עִם אָשְׁרֵךְ גַּם יַחַד הַפַּעַם יָצָרוּ.

כִּי אִם יָצָאתִי לַבְּאֵר, בִּקַּשְׁתִּיךְ, הַטּוֹבָה בַּבָּנוֹת, –

לֹא לִמְשָׁרֶתֶת אָבִיתִי לְקַחְתֵּךְ; לְאִשָּׁה רְצִיתִיךְ.

אֶפֶס זוֹ עֵינִי בַּיְשָׁנִית, לֹא יָכְלָה בָּךְ הַכֵּר אַהֲבָה;

הִיא אַךְ יְדִידוּת רָאֲתָה בְּמַבַּט עֵינַיִךְ, שָׁלַחַתְּ

עַל מֵי-מְנוּחוֹת, מֵרְאִי-הַבְּאֵר לִי בְּנֶפֶשׁ בְּרָכָה.

מַחֲצִית הָאֹשֶר רָאִיתִי לִי אָז, אִם אֶל בֵּיתִי אֲבִיאֵךְ.

עַתָּה כָּל אָשְׁרִי מִלֵּאת לִי! הֱיִי לִי בְּרָכָה, רַעְיָתִי!"

נִצְּבָה הַנַּעֲרָה בְּנֶפֶשׁ נִרְגָּשָׁה, הִבִּיטָה בַּנָּעַר,

נָתְנָה אֶת נַפְשָׁהּ לְחִבּוּק יָדֵיהוּ, לִנְשִׁיקַת-הָאַהֲבָה, –

הִיא רֹאשׁ-הַשִּׂמְחָה לִנְפָשׁוֹת נֶאֱהָבוֹת, בְּאַשְּׁרָהּ אֱמוּנָה

אֹשֶר-הַחַיִּים שֶׁחָמְדוּ גַּם יָחַד, וּכְנִצְחִי יֵרָאֶה.

הוֹאִיל הַכֹּהֵן וּבֵאֵר הַמַּעֲשֶׂה לְכָל הַנִּצָּבִים.

נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה וַתִּכְרַע בְּחֵן וּבְלֵב נִכְמָר לַזָּקֵן,

נָשְׁקָה לְיָדוֹ, שֶׁמָּשַׁךְ חֲזָרָה, נָשְׁקָה וַתֹּאמַר:

"יִגְדַּל נָא חַסְדּוֹ לִסְלוֹחַ לַנְּבוֹכָה עַל דִּמְעוֹת יְגוֹנָהּ,

סִלְחָה לִי גַם עַל דִּמְעוֹתַי הַפַּעַם, דִּמְעוֹת הָאֹשֶר.

סִלְחָה עַל רֶגֶשׁ לְבָבִי בְּמִרְיוֹ, וּמְחַל, כִּי גַם עָתָּה

אֶרְגַּשׁ פָּנֶיךָ בְּאָשְׁרִי, – אַל תַּאֲפִיל אוֹר יִשְׁעִי בְּרֹגֶז!

יְהִי נָא הַכַּעַס הָרִאשׁוֹן, גָּרַמְתִּי לְךָ בְּטָעוּתִי,

אַחֲרוֹן בֵּינֵינוּ! וַאֲשֶׁר חַבְתִּי לְנַפְשִׁי כָּאָמָה,

עַתָּה, הוֹ אָבִי, כְּבַת זֹאת אֶעֱשֶׂה, אֶעֱבָדְךָ אֱמוּנָה!"

פָּשַׁט הָאָב אֶת יָדָיו וַחֲבָקָהּ וַיַּעֲצֹר דִּמְעוֹתָיו.

נִגְּשָׁה הָאֵם בְּחֶמְלָתָהּ הָרַבָּה וַתִּשַּׁק לַכַּלָּה,

חָבְקָה כַף-יָדָהּ וַתְּנַעְנְעָהּ, הֶחֱרִישׁוּ הַנָּשִׁים בִּבְכוֹתָן.

מִהֵר הַכֹּהֵן וַיִּתְפֹּשׂ בְּיַד הָאָב וּבְאֶצְבָּעָהּ,

שָׁלַף טַבַּעַת-קִדּוּשָׁיו מִמֶּנָּה (בְּקוֹשִׁי שְׁלָפָהּ,

כִּי בִּבְשַׂר-הַפֶּרֶק שֶׁשָּׁמַן נֶאֱחָזָה, נִשְׁקָעָה.)

גַּם אֶת טַבַּעַת הָאֵם כֵּן לָקַח, וַיְקַדֵּשׁ וַיֹּאמֶר:

"שׁוּב הַטַּבָּעוֹת הַלָּלוּ נוֹעֲדוּ לְקַשֵּׁר נְפָשׁוֹת,

נַפְשׁוֹת הַבָּנִים, כַּאֲשֶׁר כְּבָר קָשְׁרוּ בַּבְּרִית אֶת הָאָבוֹת.

הִנֵּה הַנַּעַר, זוֹ נַפְשׁוֹ אָהֲבָה לִמְאֹד אֶת הַנַּעֲרָה,

הִנֵּה הַנַּעֲרָה, בְּפָנֵינוּ אָמָרָה: חָפַצְתִּי בַּנָּעַר, –

הִנֵּה אֵרַשְׂתִּי אֶת שְׁנֵיכֶם לִבְרָכָה, כְּחֵפֶץ הָאָבוֹת.

עֵד זֶה יְדִידְכֶם בֵּינֵיכֶם, לְמַזָּל טוֹב כֵּן מְקֻדָּשִׁים!"

"לְמַזָּל טוֹב!" קָרָא הַשָּׁכֵן וְשָׁלַח בִּרְכָתוֹ בְּקִידָה.

הוֹשִׁיט הַכֹּהֵן טַבַּעַת לַנַּעֲרָה וַיִּתֵּן בְּיָדָהּ,

רָאָה בְּאֶצְבָּעָהּ טַבַּעַת עוֹד שְׁנִיָּה וַיְהִי כְמִשְׁתָּאֶה

(הִיא הַטַּבַּעַת שֶׁהוֹגְתָה לְהֶרְמָן עוֹד שָׁם עַל הַמַּעְיָן).

שָׂחַק הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר בַּהֲלָצַת-יְדִידוּת לַנַּעֲרָה:

"בִּתִּי! הַאִם אַתְּ נֶאֱרֶסֶת הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה? מַה נַּעַשׂ

אִם זֶה הָרִאשׁוֹן עוֹד יָבֹא, וְיֹאמַר: תְּנוּ לִי אֶת אִשְׁתִּי!?"

עָנְתָה הָעַלְמָה וַתֹּאמַר: "הוֹ, רֶגַע תְּנוּ לִי לְזֵכֶר

אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲשֶׁר נָתַן אֶת-זוֹ הַטַּבַּעַת בְּיָדִי

טֶרֶם הִפָּרְדוֹ לַדֶּרֶךְ לֹא יָשׁוּב; אֲסַפְּרָה נָא עָלָיו.

הַכֹּל הוּא רָאָה מֵרֹאשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁתַּאֲוַת הַחֵרוּת

אָחֲזָה בְנַפְשׁוֹ כָּאֵשׁ וַתְּצָרְפוֹ וּלְאַחֵר שִׁנַּתּוּ

וַתְּגָרְשֵׁהוּ פָּרִיזָה, שָׁם סֹהַר וּמָוֶת לוֹ מָצָא.

'שָׁלוֹם לָךְ', אָמַר אֵלָי, 'וְאָנֹכִי לִנְדוּדִים אֵלֵכָה.

נָעָה הָאָרֶץ וַתָּנָט, וְהַכֹּל מִתְפָּרֵק מִתְפָּרֵד;

חֻקֵּי-עַד, מוֹסְדֵי-מַמְלָכוֹת מוּצָקוֹת, רְאִי הִתְמוֹטָטוּ,

יִמּוֹט הַקַּרְקַע, אֲחֻזּוֹת מִתַּחַת בַּעֲלֵיהֶן נָמוֹטוּ,

רֵעַ גַּם אָח יִתְפָּרָדוּ, וְכֵן גַּם יִפָּרְדּוּ נֶאֱהָבִים.

אֵלֵךְ, אֶעֶזְבֵךְ, וְאֵיפֹה אֶמְצָאֵךְ עוֹד, – מִי זֶה יוֹדֵעַ?

אוּלַי אַחֲרוֹנֵי דְבָרֵינוּ אֲנַחְנוּ נִדְבָּרִים הַפָּעַם.

גֵּר הוּא הָאָדָם בָּאָרֶץ – כֵּן יֹאמַר מְשַׁל-הַקַּדְמוֹנִי;

עַתָּה הָיִינוּ כְּאוֹבְדִים, אַךְ תּוֹעִים נִתְהַלֵּךְ בֶּחָלֶד.

קַרְקַע אֵין לָנוּ עוֹד, כָּל קִנְיְנֵי-אָדָם נְמַסִּים,

נָזְלוּ קַדְמוֹנֵי קֳדָשִׁים, לְכֶסֶף וְזָהָב נִתָּכִים

צַלְמֵי הַקֹּדֶשׁ גַּם הֵמָּה, מָג הַכֹּל וְנִגְרָשׁ, כְּאִלּוּ

נִמָּק וְחוֹזֵר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, בְּבַקְּשׁוֹ

צוּרַת-הֲוָיָה חֲדָשָׁה. – יְהִי נָא לִי לִבֵּךְ אֱמוּנָה!

אִם עוֹד נִפָּגֵשׁ עַל חָרְבוֹת הַתֵּבֵל, – בְּרִיּוֹת חֲדָשׁוֹת

יְצִירֵי הַחֵרוּת אָז נִהְיֶה, נַעֲלִים מִשִּׁלְטוֹן כָּל מַזָּל;

כִּי לֹא יִכָּנַע הַנִּשְׁאָר עוֹד אַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה!

אוּלָם, אִם לֹא נִמָּלֵט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, לֹא נָשׁוּב

פָּנִים אֶל פָּנִים לֵרָאוֹת וְלַחֲדוֹת בְּשִׂמְחַת הָאַהֲבָה, –

הוֹ, אֶת דְּמוּתִי הַעֲלִי נָא אָז בְּדִמְיוֹנֵךְ, וּתְאַמְּצֵךְ,

תִּתֵּן בָּךְ רוּחַ נְכוֹנָה לָלֶכֶת מוּל אֹשֶר וְאָסוֹן!

חֶמְדַּת אַהֲבָה חֲדָשָׁה אִם תִּקְרָא אֵלָיִךְ, – אַתְּ לֵכִי.

יִנְעַם לָךְ אָשְׁרֵךְ שֶׁעִתֵּד הַגּוֹרָל לְנַפְשֵׁךְ בַּבָּאוֹת.

אָהֹב תֶּאֱהָבִי בְּחֶסֶד וְתוֹדָה לַטּוֹב וְנֶאֱמָן;

אוּלָם, גַּם אָז אַל תִּבְטָחִי; בְּרֶגֶל אַךְ קַלָּה עֲמֹדִי.

מִשְׁנֵה-שִׁבָּרוֹן הֵן יֶאֱרֹב אִם יֹאבַד בַּשֵּׁנִית הַמִּבְטָח.

קָדוֹשׁ לָךְ יִהְיֶה כָּל יוֹם, אַךְ אַל תּוֹקִירִי הַחַיִּים

יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַקִּנְיָנִים, וּדְעִי: כָּל הַקִּנְיָן אַךְ כּוֹזֵב'.

כָּכָה צִוַּנִי, וּמֵאָז לֹא רְאִיתִיו, אַף לֹא אֶרְאֵהוּ.

כָּל מַה שֶּׁהָיָה לִי אָבָד, אַךְ תָּמִיד מִצְוָתוֹ זָכָרְתִּי.

הִנֵּה גַּם עַתָּה פָּקַדְתִּי דְבָרוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁפָּתְחָה

נֶגְדִּי אַהֲבָה אֶת שַׁעַר הָאֹשֶר וּפֶתַח הַתִּקְוָה.

דּוֹדִי וְרֵעִי! אָנָא אַל יֵרַע לְךָ, כִּי בְחָבְקִי

אוֹתְךָ בִּזְרוֹעַי, עוֹד אֶחֱרָד! אֶל חוֹף-מִבְטַחִים אִם יַעֲלֶה

עוֹבֵר יָם-סֹעֶה, יְדַמֶּה כִּי יָנוּט לְרַגְלָיו הַקַּרְקָע".

תַּמּוּ דְבָרֶיהָ, וַתָּשֶׂם טַבַּעַת לַשְּׁנִיָּה בָּאֶצְבָּע.

אוּלָם הֶחָתָן, בּוֹ נִכְמַר לְבָבוֹ הַנָּדִיב וַיֹּאמַר:

"עַל כֵּן בְּהָמִיר אֲרָצוֹת, כֵּן תֶּאֱמַץ כֵּן תֶּחֱזַק

זֹאת הַבְּרִית, דּוֹרֹתֵּאָה! נֵתַצַּב וְנַחֲזִיק אֱמוּנָה,

נַחֲזִיק, נֵאָחֵז בַּאֲחֻזַּת הַנַּחֲלָה זוּ שָׁפְרָה עָלֵינוּ.

כִּי, אִם בַּחֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת זְמָן נִסְעָר לֹא יַעֲמֹד הָאָדָם

אֵיתָן בִּרְצוֹנוֹ, אָז יַגְדִּיל הָרַע וְהִרְחִיבוֹ בָּאָרֶץ.

אָכֵן, הָאַמִּיץ בִּרְצוֹנוֹ הוּא יוֹצֵר עוֹלָמוֹ לְפָנָיו.

לֹא יַד גֶּרְמָנִי תַּעֲבִיר אֶת תְּנוּעַת הָאֵימִים מֵאָרֶץ,

אַךְ גַּם נוֹד לֹא יָנוּד גֶּרְמָנִי כַּקָּנֶה לָרוּחוֹת.

זֹאת הִיא שֶׁלָּנוּ! מִמֶּנָּה לֹא נָזוּז! כֵּן נֵדַע נוֹדִיעַ.

לְעוֹלָם עוֹד יִהְיוּ לִתְהִלָּה הָעַמִּים הָעַזִּים בְּנַפְשָׁם,

אֲשֶׁר לָאֵל וְלַמִּשְׁפָּט, לָאָבוֹת, לַנָּשִׁים וּלְטַפָּן

יָצְאוּ לַקְּרָב וַיִּלָּחֲמוּ, נִצְּבוּ כַּחוֹמָה עַד נָפְלָם.

אַתְּ – שֶׁלִּי! וְעִמָּךְ כָּל אֲשֶׁר לִי – שֶׁלִּי הוּא

בְּיוֹתֵר! וְלִשְׁמוֹר בְּיִרְאָה, לֵהָנוֹת בִּדְאָגָה לֹא אֹבֶה.

אַמִּיץ וָעָז עַל שֶׁלִּי אֶעֱמֹדָה! וְצָר אִם יְאַיֵּם

הַיּוֹם, אוֹ מָחָר, – אַתְּ בְּיָדַיִךְ חִירִינִי בַּנָּשֶׁק.

אַתְּ אִם תְּפַקְּחִי פֹה עַל הַבַּיִת, אֲבוֹתַי תִּשְׁמֹרִי,

יָרוּם לְבָבִי, וּבֶטַח אֶתְיַצְּבָה לָאוֹיֵב מִנֶּגֶד.

וְאִם כָּל הַגֶּבֶר בְּעַמִּי כֵּן יִהְיֶה, – כֹּחַ מוּל כֹּחַ

אַדִּיר יִתְקוֹמֵם, וְקָמָה הַתְּשׁוּעָה, – הַשָּׁלוֹם בָּאָרֶץ".

– תם –

תֻרגם ביפו, ה' אד"ש – כ"ח אייר, התרע"ו.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה