עַל יָם כִּנֶרֶת / שמואל ליב גורדון

 

שָׁם בִּתְכֵלֶת שְׁמֵי הָרוֹם,

בֵּין כּוֹכְבֵי הַזִיו,

יֵדֶא הַיָּרֵחַ דֹּם,

יִצֹּק אוֹר סָבִיב.

 

כּוֹכְבֵי-נֹגַהּ בִּלְשׁוֹן-אוֹר

שָׁם יָשִׁירוּ אַט

שִׁירַת פֶּלֶא, שִׁיר הַדְרוֹר,

שִׁירַת נֹעַם-עַד.

 

וּמִתַּחַת יַם כִּנֶרֶת

שְׁנַת הַתְּכֵלֶת נָם,

גִּבְעוֹת-גֹּבַהּ לוֹ מִסְגֶּרֶת,

עוֹטֵי אֹפֶל שָׁם.

 

וּבְחֵיקֵהוּ זֶה הָרַךְ

יַחַד עוֹלָלָיו

אַט יָנוּמוּ, וַחֲלוֹם זַךְ

יִרְאוּ בְנֵי גַלָּיו.

 

וּמִתַּחַת – עֵין סַפִּיר,

סַהַר, בְּנֵי-עָבִים,

דְּגֵי-זָהָב בִּבְרַק סְנַפִּיר

רוֹדְפִים כּוֹכָבִים.

 

וּבוֹלְעִים הֵם בְּנֵי הָרוֹם

שָׁם לְרִבְבוֹתָם,

אַךְ הַתְּכֵלֶת, אַךְ הַתְּהוֹם

עוֹד מָלֵא אוֹתָם.

 

וּמֵעֹמֶק תְּכֵלֶת שְׁחוֹר

כְּבָר הַשַּׁחַר קָם,

פָּקַח עַיִן, עֵין הָאוֹר

וַיִּטְבֹּל בַּיָּם.

 

שׁוּר! הִכְסִיפוּ פְנֵי מִזְרָח,

סַהַר חָוַר עָל,

אַט יָפוּחַ רוּחַ צַח,

אַט יִתְלַחֵשׁ גָּל:

 

'עָף הָאֹפֶל, כָּלָה לֵיל,

עוּרָה, אָח עַלִּיז!

הֵן הוֹפִיעַ הַהֵילֵל,

אֶגְלֵי-זֹהַר יִז...'

 

*

 

וַאֲנִי נִשָּׂא וָשָׁט,

אֵדֶא הָלְאָה דֹּם –

וּסְבִיבִי יָשִׁירוּ אַט

גַּלֵּי הַתְּהוֹם.

 

מִימֵי-קֶדֶם עֵת בַּכֹּל

אָז זרוֹעַ אוֹר,

הֵד הָרִים יַשְׁמִיעַ קוֹל,

שִׁירַת-עֹז וּדְרוֹר;

 

מִימֵי קֶדֶם עֵת עַל כֹּל

יָד אָז פָּרַשׂ צָר,

הֵד הָרִים אָז יַעַן קוֹל,

קוֹל עָרִיץ אַכְזָר;

 

וּמִיּוֹם יָבֹא – וִיהִי

אוֹר עוֹלָם וּדְרוֹר, –

אָז יָשוּב הַכֹּל וִיחִי,

אָז יָקוּם הָדּוֹר,

 

דּוֹר שֶעַיִן לוֹ, עֵין-אֵשׁ,

עֹז הָרַעַם – קוֹל,

לֵב אֲרִי לוֹ, לֵב שֶיֵּשׁ

עֹז בּוֹ, רֹךְ וּגְדוֹל.

 

*

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה