הִגָּיוֹן / שמואל ליב גורדון

 

. . . וּבִלְבָבִי הַקֶּבֶר הֶעָמֹק כַּתְּהוֹם

לֶאֱמוּנָה בָאָדָם וּבְיֹשֶׁר וָתֹם,

לַהֲמוֹן תִּקְווֹת מַזְהִירוֹת שֶׁשָּׁחֲרוּ מִשְּׁחוֹר,

לַהֲמוֹן רִגְשׁוֹת לֶהָבוֹת שֶׁקָּפְאוּ מִקֹּר,

לִתְשׁוּקָתִי לַחַיִּים – אֶל חַיֵּי הַבּוּז,

שֶׁהַפְּרוּטָה נִשְׁמָתָם, אֱלֹהֵימוֹ הַזּוּז,

שֶׁהַנְּשִׁיקָה, צְחוֹק חֹנֶף מָעֻזָּם בַּצָּר

וִיסוּדָתָם בִּבְלִימָה – מֹץ נִדָּף, מֹץ זָר.

וּבַלֵּב זֶה הַמָּלֵא רִקָּבוֹן וָעָשׁ

עוֹד יָנוּעַ זִיק קָטָן, וּבְחֻמּוֹ הוּא חָשׁ

כִּי עוֹדֶנּוּ לֹא מֵת, כִּי עוֹדֶנּוּ לֹא תַם

וּבְהִתְלַהֵב הַזִּיק וּבְהַרְתִּיחַ הַדָּם

אֶשְׁכַּח עָנְיִי, גָּלוּתִי הַמָּרָה מִמָּר,

וּבְדִמְיוֹנִי אֶתְעוֹפֵף – וּלְעֵינַי הָהָר.

 

            ­

 

וּמֵרָחוֹק אַקְשִׁיבָה, קוֹל אַדִּיר, קוֹל-אֵל,

קוֹל אֲנָחָה נוֹרָאָה מִגָּלוּת הַחֵל,

הַקּוֹרַעַת שָׁמַיִם, מְפוֹצֶצֶת הַיְקוּם

וּבִשְׂפַת לֹא-יָדַעְתִּי נוֹאֶמֶת נְאֻם,

שֶׁכָּל הֶגֶה יַם דֶּמַע, כָּל מִלָּה יַם דָּם

הָרוֹתֵחַ, הַזּוֹעֵף מִצָּפוֹן, מִיָּם.

וּמֵחָרְבוֹת מוֹרִיָּה קוֹל קוֹרֵא בִּבְכִי:

אוֹי לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ, לָאֵם בַּאֲשֶׁר הִיא . . .

בָּעֵינַיִם הָרְטֻבּוֹת יִתְנוֹצֵץ בְּרַק אוֹר,

וּבִלְבָבוֹת לִרְבָבוֹת שֶׁקָּפְאוּ מִקֹּר

הִנֵּה יָשׁוּב יִפָּעֵם הָרֶגֶשׁ הֶחָם,

הַגַּעְגּוּעִים הָרַבִּים, הַחֵפֶץ הָרָם –

בַּמֹּחוֹת יֵעוֹרוּ זִכְרוֹנוֹת אָבִיב

יַלְדוּת עֶרֶשׂ עַם נוֹדֵד הַמְּלֵאָה לָה זִיו.

וּבִי תִבְעַר כְּלַפִּיד הַתִּקְוָה, כִּי יֵשׁ

קֵץ לַחֹשֶׁךְ; וּבְעֵינַי דִּמְעוֹתַי כָּאֵשׁ.

 

תרס'ב

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה