הַכֶּסֶף / אברהם גולדפאדן
וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל (קהלת י' י"ט)
אֲנִי
הַכֶּסֶף
אוֹצַר
תּוֹעֶלֶת,
יָדִי
רוֹמֵמָה
בַּכֹּל
מֹשֶׁלֶת.
כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל בִּשְׁמִי אַךְ יִקְרָאוּ,
אוֹתִי
יוֹם יוֹם
מִמַּטְמוֹנִים
יַחְפֹּשׂוּ,
וּלְעֶבְרוֹ
אִישׁ אִישׁ יִפְנוּ
גַּם תָעוּ,
נָדוּ
גַּם נָעוּ,
כַּפֵּיהֶם
יִפְרֹשׂוּ,
יִצְמְאוּ
כֻלָּמוֹ, לֹא
צָמֵא
לַמָיִם,
כִּי אִם
לִצְבּוֹר
כֶּסֶף
בִּמְלֹא
חָפְנָיִם.
אני
הכסף...
אֲנִי מֵקִים דַּל נִדְכֶּה, עָנִי גֹוֵע,
בֵּין
נְדִיבִים
אוֹשִׁיב,
אַשְׁפַּתּוֹת
חָבָקוּ,
אֲנִי דֶבֶק
טוֹב, בֵּין
אֹהֵב וָרֵעַ,
גַּם
אוֹיְבִים
כָּאַחִים
עַל פִּי
יְדֻבָּקוּ;
וּבַעַל-רִיב
וּמָדוֹן אִם
פָּנָיו
נָפָלוּ,
לִבְרַק
אוֹר
תְּמוּנָתִי
רֶגַע
יִצְהָלוּ.
אני
הכסף...
בִּי יִלָּבֵב נָבוּב, סָכָל גַם בַּעַר,
נִבְזֶה
וּנְעָרִים
עָלָיו
יִתְלוֹצָצוּ,
פִּתְאֹם
– הוּא חָכָם
מוֹכִיחַ
בַּשַּׁעַר,
וְרַבִּים
כֵּן
שְׁלֵמִים
קִרְבָתוֹ
יֶחְפָּצוּ;
כָּל
יָכוֹל, כָּל
יֵדַע, כָּל
יָבִין –
שֹׁמֵעַ,
"לְמִי
יִתְּנוּ
כָבוֹד?" אַךְ
זֹאת בַּל
יוֹדֵעַ.
אני
הכסף...
הֵן לְפִתְחִי הַכִּילַי רוֹבֵץ כַּכֶּלֶב,
אַךְ
"הַב! הַב!"
יִקְרָא לֹא
יֹאמַר
"אֶתֵּנָה"
כָּל
טוּב
יִמְאַס-לִבּוֹ
טָפַשׁ
כַּחֵלֶב,
זֶה
חַיָּיו –
לִצְבּוֹר
כָּהֵנָּה
וְכָהֵנָּה;
לִרְגָעִים
יִנְצְרֵנִי
לֹא יֵדַע
נַחַת,
לֹא
יֹאכֵל, אַךְ
יָחוּשׁ, אַף –
יָמוּת לַשָּׁחַת.
אני
הכסף...
וּבְמוֹת בְּעָלִי – בָּנָיו לֹא יִרְבּוּ בֶכִי,
אֲנִי
אָב
לִיתוֹמָיו
וְלִבָּם
שָׂמֵחַ,
חִישׁ
אֶמַּח
זִכְרוֹנוֹ,
דִּמְעָה –
מִלֶּחִי,
וָאֶקְרָא:
קְחוּ בָנִים,
צָפְנַת
פַּעְנֵחַ!! –
חִישׁ
יִשְׁכְּחוּ
אֶבְלָם כִּי
אוֹצָר יָרָשׁוּ,
וְתַחַת
מַחֲגוֹרַת
שַׂק
פְּתִיגִיל
יִלְבָּשׁוּ.
אני
הכסף...
כִּי חָתָן יִתְחַתֵּן, אֲנִי כְסוּת עֵינַיִם,
לַכַּלָּה
לֹא חָלַק
לָהּ אֵל
בַּיֹּפִי,
עֵינָיו
בִּי – אָז
יֹאמַר לָהּ:
בַּת שָׁמַיִם!
כֻּלָּךְ
יָפָה,
נְעִימָה,
אֵין בָּךְ
כָּל דֹּפִי –.
פִּי
תִשְׁאַל
הַנַּעֲרָה,
לִי תִתֵּן
דֹּדֶיהָ,
בִּי
תִקְרָא
לַיָּשִׁישׁ
בַּעַל
נְעוּרֶיהָ.
אני
הכסף...
קוֹל צִלְצְלֵי שָׁמַע לִי, קוֹל עוֹז וָחָיִל,
כִּי לִי
גַם
הַחֵרְשִׁים
יִשְׁמְעוּ
יַקְשִׁיבוּ,
וּלְקוֹלִי
פִּסֵּחַ
יְדַלֵּג
כָּאָיִל,
בִּי
אִלְמִים
יְדַבְּרוּ,
אַף פִּיהֶם
יַרְחִיבוּ –.
גַּם
לִקְפּוֹץ
פִּי אוּכַל,
לְעַוֵּר
עֵינָיִם...!
אֲבָל,
הַס!
נוֹקַשְׁתִּי
בִּדְבַר שְׂפָתָיִם...
אני
הכסף...
אֲנִי-גַּלְגַּל וָאוֹפָן לָרֶכֶב הָעֹשֶׁר,
עַל
גַּבִּי
כַסּוּפָה
חִישׁ
אֶשָּׂאֶנּוּ;
רִגְעֵי
הָעֵת
סוּסָיו,
רַכָּב –
הָאֹשֶׁר,
רְצוֹן-אֵל
– רִסְנוֹ,
כַּאֲשֶׁר
יַחֲפּוֹץ יַטֶּנּוּ,
אֲסוֹבֵב
בְּתֵבֵל,
כַּדּוּר
אֶתְגּוֹלֵלָה
וּבֵית
מְלוֹנִי –
בֵּית אִישׁ
בֵּרֲכוֹ אֵל סֶלָה.
אני
הכסף...
וְכִי אָגוּר בְּאָהֳלֵי אִישׁ מַה מֶּנּוּ יִבָּצֶר?
בִּי
יַהְפּוֹךְ
תַּחְבּוּלוֹת,
בֶּצַע בּוֹצֵעַ,
בִּי
יִקְנֶה כָּל
חֶמְדָה,
חֳלִי פָּז
וּבָצֶר,
כִּי לִי
סְגֻלּוֹת
אָרֶץ –
וּשְׁמִי מַטְבֵּעַ
–!
יַעַן
אַדְנֵי
עֹשֶׁר עָלַי הָטְבְּעוּ,
וּמִטּוּבִי
בְנֵי אִישׁ
אַךְ טוֹב
יִשְׂבָּעוּ.
אֲנִי
הַכֶּסֶף
אוֹצַר
תּוֹעֶלֶת,
יָדִי
רוֹמֵמָה
בַּכֹּל
מֹשֶׁלֶת.