הָאֲחָיוֹת / שמעון פרוג
צִפֹּרֶת-כְּרָמִים שׁוֹתָה טַל
מֵעֲלֵי-הַשּׁוֹשַׁנָּה :
וּבְרֶגֶשׁ חֵן וָחֶמֶד לָהּ
מְלַחֶשֶׁת הַשּׁוֹשַׁנָּה :
" – אֲחוֹתִי אַתְּ, אֲחוֹתִי אַתְּ :
נְשָׁמָה אַחַת לָנוּ :
"עֲסִיס-בֹּשֶׂם נִתַּן לִי,
כְּנָפַיִם לָךְ נִתָּנוּ :
" – אֲנִי מִכְּנָפֵךְ קְרִירוּת אֵשְׁתְּ
וְאַתְּ – הַטַּל
מִכּוֹסִי.
"פְּנִינֵי-בֹקֶר טִיף, טִיף...
שְׁתִי, שְׁתִי, אֲחוֹתִי,
שְׁתִי, שְׁתִי, אֲחוֹתִי!"...