צִפּוֹר-דְּרוֹר עֲבוֹדָה אֵין לָהּ...
אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין
(משיר-העלילה ,,הצוענים")
צִפּוֹר-דְּרוֹר
עֲבוֹדָה אֵין לָהּ,
אֵין לָהּ עָמָל
וּמַמְרוֹרוֹת;
לֹא בִדְאָגָה
תִבְנֶה קֵן לָהּ,
לִהְיוֹת מִשְׁכָּן
לָהּ לַדּוֹרוֹת.
לַיְלָה תָנוּם
בֵּין עֲנָפִים,
עַד הַשֶּׁמֶשׁ עוֹר
יְעִירָהּ –
אָז רַק תַּאֲזִין
קוֹל הַשְּׂרָפִים,
אַחַר תֵּעוֹר,
תָּשִׁיר שִׁירָהּ.
אָבִיב יַעֲבוֹר,
הוֹד הַשָּׁנִים,
יַעֲבוֹר קַיִץ
עִם-כָּל-חֻמּוֹ –
אָז עֲלָטָה
עִם-עֲנָנִים
יָבִיא לָנוּ סְתָו
עַד-תֻּמּוֹ:
מַר לָאָדָם, מַר
מִסָּבִיב –
אַךְ הַדְּרוֹר –
אֶל-אִיִּים חַמִּים,
לַמֶּרְחַקִּים
עַד-בּוֹא אָבִיב
תָּעוּף-לָהּ
לְעֵבֶר יַמִּים.