קִינָה

אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין

תַּעֲלוּלֵי יְמֵי-עֲלוּמַי, אֲשֶׁר חָלְפוּ כְבָר וָאָיִן,

יְמַלְּאוּנִי עַתָּה נְכָאִים כְּגֶבֶר מֵקִיץ מִיָּיִן.

אַךְ כְּיַיִן – כָּל-מַכְאוֹבוֹת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ,

כִּרְבוֹת יְמֵיהֶם כֵּן יִרְבּוּ בְקִרְבִּי וְכֵן יִגְבָּרוּ.

אֲבֵלָה דַרְכִּי. וּלְפָנַי הוֹלֵךְ הַיָּם וְסוֹעֵר

וּמְנַבֵּא שֹׁד עִם-עָמָל, וּפִיו עָלַי הוּא פוּעֵר.

אַךְ לָמוּת לֹא שָׁאַלְתִּי, הוֹי רֵעַי, לֹא שָׁאַלְתִּי!

מִי-יִתֵּן וְחָיִיתִי וְהָגִיתִי אָז וְסָבַלְתִּי;

וְלִבִּי יוֹדֵעַ הֵיטֵב: עוֹד יִהְיוּ יָמִים טוֹבִים

נוֹסָפִים עַל-צָרוֹתַי, עַל-פֶּגַע וּמַכְאוֹבִים.

מִקּוֹלוֹת פִּלְאֵי-עֵדֶן אֶת-נַפְשִׁי עוֹד אַשְׁכִּירָה.

עוֹד אַמְסֶה בִדְמָעוֹת לֶחְיִי וְחָזוֹן עוֹד אָעִירָה,

וּבְמוֹתִי, מִי יוֹדֵעַ, כִּנְטוֹת לִי שֶׁמֶשׁ יוֹמִי,

אִם שֶׁמֶשׁ הָאַהֲבָה לֹא תַעֲלֶה לִדְרוֹשׁ שְׁלוֹמִי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה