*
עָלָה כּוֹכָבִי
וַיָּצֶץ –
אֲנִי לֹא
יָדַעְתִּי!
רָמַז לִי, רָמַז
וַיִּקְרָא –
אֲנִי לֹא
שָׁמַעְתִּי!
וְדָפַק הָאֹשֶׁר
עַל-דַּלְתִּי –
לֹא נַעְתִּי, לֹא
זַעְתִּי!
"אִי לָךְ
שָׁם, חוֹלֵם, הֵן תִּפְתַּח" –
לֹא זַעְתִּי, לא
נַעְתִּי!
וּבְקוּמִי – וְהָיָה
כְּבָר רִכְבּוֹ
רָחוֹק כְּדֵי
פַּרְסָה.
רַק עוֹד כְּנַף
שׁוֹטוֹ רָאִיתִי
לְנֹגַהּ הַחַרְסָה.
וּבַחוֹל
כָּל-הַיּוֹם אָז רַצְתִּי
בְּעִקְּבֵי
אוֹפַנּוֹ –
וְהוּא יוֹשֵׁב
וְלוֹעֵג מֵרָחוֹק
דּוּמָם
עַל-כַּנּוֹ.