יוֹנָה הַחַיָּט

מספורי אחד ה"חטופים". קטע.

 

מִי אֲנִי, בַּעֲוֹנוֹתַי? חַיָּט כָּפוּף עַל מַחְטוֹ –

לֹא אֶשְׁאַל אֶת-אֱלֹהִים וְלֹא אֶתֵּן פִּי לַחֲטֹא,

אַךְ בְּזָכְרִי אֶת-הַיָּמִים הָהֵם הַנּוֹרָאִים

יִתְקְפוּנִי בַלָּהוֹת וִיבַעֲתוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים.

יְהוּדִים בְּנֵי רַחֲמָנִים וּבְנֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים

בִּידֵיהֶם הֶעֱבִירוּ לַמֹּלֶךְ יְלָדִים;

אַכְזָרִים מִנְּמֵרִים וּמִזְּאֵבֵי עֶרֶב

פָּשְׁטוּ חוֹטְפִים בָּאָרֶץ וַיְשַׁחֲרוּ לַטָּרֶף,

וּכְהִנָּשֵׂא טְלֵה חָלָב, שֶׂה יוֹנֵק מֵעֵדֶר

מִבַּיִת נֶחֱטַף יָתוֹם וְיֶלֶד מֵחֶדֶר.

אָז רָגְזוּ הַשָּׁמַיִם, הָאֲדָמָה רָגָזָה

מִבְּכִי אָבוּת זְקֵנִים וְאִמּוֹת רַחֲמָנִיּוֹת,

וֵאלֹהִים הִסְתִּיר פָּנָיו, עֵינָיו הַצּוֹפִיּוֹת,

שִׁקֵּץ אֶת-עֱנוּתָם וּתְפִלָּתָם בָּזָה.

 

לֹא נוֹלַדְתִּי וּמַחְטִי בֵּין אֶצְבְּעוֹתָי, –

חַיָּטִים מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ אֲבוֹתָי,

אַף אֵין בַּעַל-מְלָאכָה בְּכָל מִשְׁפַּחְתִּי,

וְלוּלֵא בֵּינוּשׁ הַחַטְפָן, תִּרְקַבְנָה עַצְמוֹתָיו,

מִי יוֹדֵעַ אִם כָּעֵת הִגַּעְתִּי לְמַחְטִי.

 

אָבִי הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט, תָּמִים כְּכָל-אֲבוֹתָיו,

יָרֵא אֶת-אֱלֹהִים וְחָרֵד עַל מִצְוֹתָיו,

מְטֻפָּל בִּשְׁמוֹנָה בָנִים, טָרוּד וְשָׁקוּעַ

בְּבַקָּשַׁת פַּרְנָסָה כָּל-יְמֵי הַשָּׁבוּעַ;

וְלוּלֵא מָשְׁכָה אִמִּי, אֵשֶׁת הֶחָיִל,

יַחְדָּו עִמּוֹ בָּעֹל וַתִּלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ,

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד אַשְׁמוּרָה בַלָּיִל –

רָבֹץ רָבַץ תַּחְתָּיו מִכֹּבֶד סֻבָּלוֹ,

אָכֵן כָּבֵד הַנֵּטֶל אֲשֶׁר נָשְׂאוּ עַל-שָׁכֶם.

אַךְ אֵל-חֶסֶד אֱלֹהִים – וַיַּטְרִיפֵם לָחֶם,

שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בֵּיתָם, דֵּי נַהֵל יַלְדֵיהֶם

בְּפַת חֲרֵבָה, בִּשְׂכַר לִמּוּד וּכְסוּת לְמַעֲרֻמֵּיהֶם,

כְּבוֹד שַׁבָּת וּמוֹעֵד לֹא הֵפַרְנוּ, חָלִילָה,

הַכֹּל הוּכַן לִסְעֻדָּה: בָּשָׂר, דָּגִים וָיָיִן;

וּבְשׁוּבֵנוּ בָעֶרֶב מִבֵּית הַתְּפִלָּה

בְּלִוְיַת אוֹרֵחַ – רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן

מִכָּל-פִּנּוֹת הַבַּיִת, מִכָּל זָוִית אֲפֵלָה,

אֶת-מַלְאַךְ הַשָּׁלוֹם הַמֵּאִיר לָנוּ פָנָיו,

וּלְקוֹל זְמִירוֹת שִׁמְשׁוֹן וְשֵׁשֶׁת בָּנָיו

צָלְלָה כָּל-הַשְּׁכוּנָה, כָּל-הָעִיר צָהֲלָה.

 

מִשְּׁמוֹנַת הַיְלָדִים שִׁשָּׁה הָיוּ זְכָרִים,

שְׁנַיִם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, אַרְבָּעָה בַּ"חֲדָרִים".

אֶת-רֵאשִׁית לֶחֶם פִּיהֶם בֶּעָמָל מָצָאוּ

אֲבוֹתַי בְּחֶדְוָה לַמְּלַמְּדִים נָשָׂאוּ;

וּמֶה עָלַץ לִבָּם בְּשָׁמְעָם לַבְּקָרִים,

וּבַאֲשֶׁר הָלְכוּ מִפִּי לוֹמְדִים מֻפְלָגִים

תְּהִלַּת בְּנֵי שִׁמְשׁוֹן, הַ"כֵּלִים הַיְקָרִים";

וַתֵּדַעְנָה גַם הַיּוֹשְׁבוֹת בְּשַׁעַר הַדָּגִים

כִּי חָנַן  אֵל אֶת-יֶנְטֶה בָנִים יְשָׁרִים.

 

כִּי אָכֵן חֲמוּדוֹת הָיִינוּ לְאָבִינוּ –

הַ"זָּקֵן" מִצֶּ'רְנוֹבּוֹל רָאָנוּ וַיְבָרְכֵנוּ.

אֶת-הַלַּיְלָה הַהוּא לָנֶצַח לֹא אֶשְׁכָּחָה

וְזִכְרוֹ לֹא יָסוּף עַד עוֹלָם מִלְּבָבִי:

הַצַּדִּיק הַזָּקֵן, זֵכֶר קָדוֹשׁ לִבְרָכָה,

עָבַר פַּעַם עַל עִירֵנוּ וַיֵּט אֶל בֵּית אָבִי,

וַיִּנָפֵשׁ מִדַּרְכּוֹ וַיַּעַשׂ שָׁם לָיְלָה –

(זְכוּת נִתְגַּלְגְּלָה לְאַבָּא, לֹא אֵדַע בַּמֶּה זָכָה?)

אָבִי שָׁמַר פִּיו, לֹא גָרַע מֶנּוּ עָיִן,

וּכְטוֹב לֵב הַצַּדִּיק בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן

הֵרִים גַּבּוֹת עֵינָיו הָעֲבֻתּוֹת לְמַעְלָה

וַיִּרְמֹז בְּאֶצְבַּע: "שִׁמְשׁוֹן, קְרַב הֵנָּה

עֵת רָצוֹן עַתָּה לִי, שְׁאַל וְאֶתֵּנָה!"

– "הָהּ, מַשָּׂא שֵׁשֶת זְכָרִים אֶשָּׂא עַל גַּבִּי,

הִנָּם לְפָנֶיךָ, בָּרְכֵם נָא, רַבִּי!

בְּנַפְשִׁי אָבִיא לַחְמִי, אֶעֱמֹל בִּשְׁתֵּי יָדַי,

וּלְמִי אֲנִי עָמֵל אִם לֹא לִילָדַי"...

הַבְּכוֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִירָתוֹ,

וּכְפֶשַׂע בֵּינֵינוּ וּבֵין כִּסֵּא רַבֵּנוּ,

וַנֵּתַצֵּב וַנִּכּוֹן לְקַבֵּל בִּרְכָתוֹ,

כִּשְׁתִילֵי בֵּית אֱלֹהִים, כִּנְטִיעִים מְגֻדָּלִים,

עָמַדְנוּ לֹא נַדְנוּ קְרוֹבִים לְשֻׁלְחָנוֹ,

לִבֵּנוּ הָגָה אֵימָה, אַךְ גִּבַּרְנוּ חֲיָלִים

וְעֵינֵינוּ בִּמְאוֹר פָּנָיו וּבְהַדְרַת זְקָנוֹ –

וּמִי יוּכַל, אַחַי, מִי יָדַע יְשׂוֹחֵחַ? –

אִם לֹא זְכִיתֶם לִרְאֹות שָׁוְא אַגֶּדְכֶם, אֵפוֹא:

פָּנָיו זָרְחוּ מַמָּשׁ כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ

וְהַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכֹל, רָכְבָה עַל כְּתֵפוֹ.

אָז יָרִים שׁוּב גַּבּוֹתָיו, סֵתֶר פַּחַד וְאֵימָה,

וְעֵינַיִם מִתַּחַת לָהֶן – כּוֹכְבֵי חֶסֶד בְּהִלָּם,

הִבִּיט בָּנוּ בְרַחֲמִים וַיְמַלֵּל בְּשָׂפָה בְּרוּרָה:

"שִׁמְשׁוֹן, שֵׁשֶׁת בָּנֶיךָ 'שִׁשָׁה סְדָרִים' הֵמָּה,

אַל תִּדְאַג לָהֶם, שִׁמְשׁוֹן, אֵל שׁוֹמְרָם וּמַצִּילָם,

הוּא יִגְאָלֵם מִכָּל-רָע וְהָיוּ לוֹ יְהוּדִים כְּשׁוּרָה.

וּלְאִשְׁתְּךָ הַכְּשֵׁרָה תֹאמַר: אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן

שֶׁהָרְתָה כָאֵלֶּה מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן.

הֵם קוֹשְׁרִים לָכֶם עֲטָרָה, בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא,

שִׁמְשׁוֹן וְיֶנְטֶה מְזֻמָּנִים לָעוֹלָם הַבָּא".

 

שָּמְעוּ זֹאת אֲבוֹתַי וַיְנֻחְמוּ, וַתְּחִי רוּחָם,

וַיִּהְיוּ בְנֵיהֶם הֲגִיגָם בַּעֲמָלָם וּבְנוּחָם.

בְּשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם בַּעֲלוֹתָם עַל מִטָּתָם

לָקְחָה פַעַם אָזְנִי שֶׁמֶץ מִשִּׂיחָתָם:

– "שִׁמְשׁוֹן, אַתָּה יָשֵׁן? אֲנִי לִישֹׁן לֹא אוּכָלָה,

חֲזֹר לְפָנַי, שִׁמְשׂוֹן, עַל דִּבְרֵי הָ"רַבִּי",

לֹא יָגַעְנוּ לָרִיק, שִׁמְשׁוֹן, לֹא יָלַדְנוּ לַבֶּהָלָה,

יְהִי מְבֹרָךְ שִׁמְךָ, אֵל יִשְׁעִי וּמִשְׂגַּבִּי!

הֵם קוֹשְׁרִים לָנוּ כֶתֶר, וּבֶן-זְקוּנֵנוּ יוֹנָה

יִקְבַּע בַּכֶּתֶר אֶת הַמַּרְגָנִית הָאַחֲרוֹנָה...

יָשֵׁן אַתָּה, שִׁמְשׁוֹן? מַהֵר תִּשְׁלַם הָעֲטָרָה,

הַשָּׁבוּעַ נִכְנָס יוֹנָה לִלְמֹד גְּמָרָא;

מְלַמְּדוֹ מְהַלְּלֵהוּ, כִּי הוּא הַטּוֹב בַּבָּנִים,

לוּ יִחְיֶה לְפָנֵינוּ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים!

מָחָר, אַל-נָא אֲחַלֵּל בִּדְבַר שְׂפָתַיִם

אֶת-הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה, אֶקְנֶה לוֹ מִכְנָסַיִם,

גַּם נְעָלִים אֶקְנֶה לוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם וּבְלִי נֶדֶר,

וְאַל יֵבוֹשׁ כִּי יְדַבֵּר אֶת-חֲבֵרָיו בַּחֶדֶר;

שִׁמְשׁוֹן, יָשֵׁן אַתָּה?..." – כָּכָה עַל מִשְׁכָּבָהּ

מִלְּטָה אִמִּי מַשָּׂא עֲלִיצוּת לְבָבָהּ;

עוֹד זְמָן רַב הִתְרוֹצְצָה, חִשְּׁבָה חֶשְּבּוֹנוֹתֶיהָ

בְּמִטָּתָהּ הַפְּרוּקָה הַנּוֹאֶקֶת תַּחְתֶּיהָ,

כְּמוֹ לֹא מָצְאוּ עַצְמוֹתֶיהָ הַשְּׁבוּרוֹת מְנוּחָה

עַד אִם שָׂחָה  עִם לְבָבָהּ וְהוֹצִיאָה כָל-רוּחָהּ,

וְלֹא יָדְעָה כִּי קַדִּישָׁהּ עוֹמֵד בְּהֵחָבֵא

וּלְכָל הֶגֶה מִפִּיהָ כַּצִּפּוֹר לְבָבוֹ,

מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָהּ בַּסֵּתֶר וְנָמוֹג

מִפְּנֵי שֶׁמֶשׁ רַחֲמֵי אֵם הַמְחַמֵּם בְּלֵב עָמֹק

וּמֶה עָלַץ לִבִּי, מָה רִנְּנוּ עַצְמוֹתַי

בְּשָׁמְעִי כִּי פִיהָ יַגִּיד תְּהִלּוֹתַי.

הֶאָח, חִישׁ אֶתְפַּשֵּׁט אֶת בְּגָדַי הַבָּלִים

וְאֶתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר – מִכְנָסַיִם וּנְעָלִים

וּבְבוֹאִי בְּשָׁלוֹם אֶל מִכְנָסַי וּנְעָלַי

עוֹד אוֹסִיפָה אֵיטִיבָה אָרְחוֹתַי וּמַעֲלָלַי,

אֶשְׁקְדָה יוֹמָם וְלַיְלָה עֱדֵי הַשְׁלִימִי

הָעֲטָרָה הַשְּׁמוּרָה לְרֹאשׁ אָבִי וְאִמִּי,

תֵּדַע אִמִּי, תֵּדַע, כִּי לֹא לָרִיק חֶלְדָהּ,

כִּי לֹא יֵבוֹשׁוּ לָנֶצַח הַבּוֹטְחִים בְּיַלְדָהּ.

וּבְמוֹצָאֵי אוֹתָהּ שַׁבָּת, אַחֲרֵי הַבְדָּלָה,

כְּשֶׁבֶת עִמָּנוּ בִמְסִבַּת רֵעִים אַחַת

הַשּׁוֹחֵט ר' אַהֲרֹן, וַעֲשַׁן מִקְטַרְתּוֹ עָלָה

עִם הֶבֶל הַחַמִּין עַד שְׁמֵי הַקּוֹרָה,

יוֹשֵׁב לוֹ כְדַרְכּוֹ וּמְסַפֵּר בְּנַחַת,

כְּשֶׁבֹּהֶן יְמִינוֹ תְקוּעָה לוֹ בַחֲגוֹרָה,

מַעֲשִׂים בְּצַדִּיקִים וַחֲסִידִים יְסוֹדֵי עוֹלָם,

שֶׁלֹּא יָדַע אִישׁ דַּרְכָּם וּבֶן-אָדָם מִשְׁעוֹלָם,

מִסְתַּתְּרִים בִּמְעָרוֹת וּמִתְבּוֹדְדִים בַּעֲלִיּוֹת,

עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְיוֹשְׁבִים בְּתַעֲנִיּוֹת,

יְמוֹתֵיהֶם תְּפִלָּה וְלֵילוֹתֵיהֶם קִינָה

עַל חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְעַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה;

וְשׁוּב מַעֲשִׁים בִּקְדוֹשִׁים, אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת וּפְלָאִים,

תַּקִּיפִים בִּשְׁמֵי מָרוֹם, אֲרָיוֹת וּלְבָאִים,

מַקְפִּיצֵי הָאָרֶץ, רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים,

נִיד עַפְעַפֵּיהֶם – צָו, מִצְוָתָם – גְּזֵרַת עִירִין,

מַבַּט עֵינָם – בָּרָק, הֶבֶל פִּיהֶם – שַׁלְהֶבֶת,

יָנוּס מִגַּעֲרָתָם גַּם מַלְאַךְ הַמָּוֶת – – –

בְּמוֹצָאֵי אוֹתָהּ שַׁבָּת, עֵת רָצוֹן וִידִידוּת,

לְבַב מִי נִבָּא לוֹ, אוֹ מִי חָשׁ עֲתִידוֹת

כִּי קְרוֹבָה כֹה הָרָעָה לָבֹא מְהֵרָה

וּקְטֹן יַלְדֵי שִׁמְשׁוֹן יוּטַל לְאֶרֶץ גְּזֵרָה. – – –